הצמד "סוזן ופרן" (סוזן דבור-קוגן ופרן אבני) היו אחד הצמדים המצליחים בזמר העברי בשנות ה-70, שתי עולות חדשות מקנדה שהתאקלמו בנוף התרבות התל אביבי בסוף שנות ה-60 והביאו את מוזיקת הפולק האמריקאית ללב המיינסטרים המקומי בהרמוניות קוליות מופלאות ובנגינת גיטרה שובת לב.
הצמד, שהוקם בשנת 1971 והתפרק אחרי מלחמת יום הכיפורים, עבד עם מיטב המוחות המוזיקליים במחוזותינו כמו מתי כספי, שלמה גרוניך ומישה סגל ותרם לפנתיאון הזמר העברי לא מעט קלאסיקות, דוגמת "לא דיברנו עוד על אהבה", "ציפור שנייה", "דרך ישנה", "לילות לילך", "העץ הירוק", "סוסי פרשים" ו"כשיבוא ילדי". אלבום הצמד "אמש" (1973) זכה להצלחה רבה והעצים את הפופולריות של השתיים.
עם פירוק הצמד, שבו סוזן ופרן, בנפרד, לקנדה, פרן פיתחה קריירה מצליחה כאמנית היהודייה הראשונה בקנדה שמוציאה אלבומי ילדים ולימים הפכה לציירת מוכשרת, וסוזן הקליטה אלבומי סולו פרי עטה והופיעה ברחבי קנדה.
השתיים, שנשארו עד היום חברות קרובות, התאחדו מספר פעמים והקליטו בין שנות ה-80 לשנות ה-2000 מספר אלבומים, אך הרדיו הישראלי מיעט להשמיעם. חוקר המוזיקה דודי פטימר פנה אל השתיים וראיין אותן לריאיון משותף נדיר בקו ישראל-קנדה המובא לפניכם פה בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103fm.
השתיים סיפרו בריאיון על תחילת הדרך, על עלייתן לישראל בשנות ה-60, ההיכרות הראשונה שלהן וההצלחה הגדולה בארץ, הן בסיבובי ההופעות עם לוליק לוי ובהמשך עם צמד הדודאים, הן בעבודה הצמודה עם מישה סגל ומתי כספי והן בסרט "הטרמפיסט" בו כיכבו (בזמן אמת נגנז אך לימים קיבל מעמד של קאלט) ושרו.
כמו כן, גילו לראשונה את הסיבות לפירוק הצמד בימים שאחרי מלחמת יום הכיפורים, העבודה המשותפת והנפרדת בשנים שלאחר מכן וסיפרו על מעשיהן כיום. בהסכת זה, לצד ראיון העומק שקיים עם צמד הזמרות, משמיע פטימר את להיטיהן הגדולים לצד הקלטות נדירות משנות ה-70, וכן את המיטב שהקליטו באלבומיהן המאוחרים.