הטיש הגדול הפך כבר מזמן למסורת בקרב אוהבי הזמר. שנים המופע רץ והשיטפון של הנוהים לא עוצר. משה להב "הטיש הגדול", אמן זמר עברי. מזה למעלה מ-30 שנה הוא מריץ את המופע שלו שכבר הפך לתופעה, עם מיטב שירי הזמר העברי ומארח אמנים מהשורה הראשונה. ביום שישי 23.8 בשעה 14:00 בזאפה ירושלים את אביבה אבידן ורוחמה רז.
מאין הזיקה לשיר בציבור?
לא הייתה לי זיקה ועדיין אין לי זיקה לשירה בציבור כי אם לשירים עצמם. אני מאד אוהב את הזמר העברי, מילותיו ומנגינותיו ממש מדברות אלי ופשוט שרתי את השירים לעצמי ואחר כך התחלתי להופיע איתם, הקהל הצטרף ומצטרף לשירים אך אין אני רואה במופע הטיש הגדול ערב של שירה בציבור קלאסי אלא מופע מחוספס של שירים ישראלים. במופע, אני מאפשר לקהל להגיב, האולם כולו יוצר את המופע אם זה בבחירת חלק מהשירים ואם זה בקריאות ביניים.
איך אתה מרגיש כשהקהל שר איתך?
כשהקהל מצטרף לשירה זה כמובן מחמם את הלב ונותן אישור לזה שהוא נהנה ומקבל את מה שאני מגיש לו זה לא בהכרח פסגת השאיפות שלי מהמופע עצמו. אני לא מדרבן שירה בכוח וגם לא ריקודים ומחיאות כפיים, הדברים קורים מעצמם תוך כדי מופע.
איך עשית מזה קריירה?
הקריירה נוצרה עקב בצד אגודל, התחלתי בגיל צעיר (17) להופיע באופן קבוע במקומות קטנים בירושלים. בתחילה הגיע קהל של חברים מבית ספרי ועוד קהל צעיר סביב הגיל הזה ממקומות שונים בעיר, העניין תפס באופן איטי אבל עקבי על פני שנים רבות, אך כל הזמן הופעתי והרבה. בגיל 35 בערך, קהל מבוגר יותר החל לגלות עניין במופע ובשירים ועם הבוסט הזה החלטתי לצאת ולהופיע ברחבי הארץ ולשמחתי זה תפס.
איך אתה מרכיב מופע?
אני מרכיב מופע לפי המקום בו אני מופיע, על פי רוב אני יכול לנחש את סוג הקהל ואם ניחשתי לא נכון אני משנה את התכנית תוך כדי ערב וזה קורה לי לא מעט. אני לא מקדש את התכנית שכתבתי אלא מקדש את מה שאני פוגש מול עיני. כשאני מכין תכנית אני בודק את מצב רוחי לשירים, את הזמן בו מתקיים המופע, האווירה במדינה, חגים, שבתות, עונות השנה ועוד ועוד.. והאמת שזה לא מדע מדויק ואפילו די מורכב.
ממתי רץ הטיש הגדול?
היו שנים שקראתי למופע ״מבול - מטר של שירים ישראלים״. יום אחד החלטתי לקרוא לאותו מופע ״הטיש הגדול״ לאחר שראיתי שקמה מעין חסידות סביב המופע. למעשה אותם אנשים היו מגיעים כמה פעמים בשבוע למקומות בהם הייתי מופיע, ואז גם שמעתי על ההתכנסויות החגיגיות של הרב והחסידים בחצרות של מאה שערים בירושלים, ראיתי בזה מן משהו שקראתי לו "טיש", בהתחלה ביני לבין עצמי ועם השנים השם התמתג.
עד כמה הוא חשוב עכשיו בזמן מלחמה?
יש משפט שאומר ״ככל שירע לב המשורר כן ימתק שירו״ ובפרפראזה על משפט זה אני יודע שככל שקשה כאן, וכשההווה עגום והעתיד מעורפל ואפור כך אנשים מתרפקים על העבר וחוזרים לשירים הנפלאים האלו שמספרים מאין הגענו, מה אנחנו אמורים לעשות כאן, מדברים על התמימות של אז ושואבים אופטימיות. שלא יובן מזה חלילה שאני מתפלל לימים כאלו, עגלתי נוסעת גם בימים אחרים וטובים יותר.
איפה אתם מופיעים?
אני מופיע פחות או יותר היכן שמזמינים אותי. זה קורה במועדוני מופעים, היכלי תרבות, מופעי חוצות, חברות וארגונים ואפילו בבתים שיש בהם חגיגה. ביום שישי ה 23.8 בצהרים אקיים מופע מיוחד בזאפה ירושלים שבו אארח את אביבה אבידן ורוחמה רז למעין קבלת שבת ירושלמית. מלבד המופע הזה זה לוח ההופעות מלא לכן אפנה אתכם לאתר הטיש הגדול, פייסבוק, יוטיוב שם אתם מוזמנים לעקוב היכן המופעים הבאים.
איך התגובות?
לכל אמן יש סט תגובות גדול שהוא מקבל ובדרך כלל מי שכבר ניגש אליך מפרגן ומדבר טובות. אני יכול לציין שתי תגובות שאני מקבל מעת לעת ומופתע מהן כל פעם: האחת - בסוף הופעה ניגשים מדי פעם אנשים ששואלים "איפה אתה מופיע מחר?", ואני עונה "מה מחר? רק עכשיו הסתיימה הופעה ואתה כבר רוצה עוד אחת מחר?" והשנייה שמעבירה בי צמרמורת - ״בחיים לא נהניתי כמו הערב״. פייר - אף ששמעתי זאת לא פעם, זו עדיין תגובה שגדולה גם עלי.
נתקלתם במקומות שהעצב מסרב לעבור?
מעט מאד נתקלתי בערבים שבהם העצב מסרב לעבור אבל במופעים הבודדים שראיתי שזה היה המצב הלכתי עם העצב, עם שירים שיכולים לגעת בלב. אני לא בדעה שמוכרחים להיות שמח בכל מחיר.
לאחר השבעה באוקטובר יצאתי כמו רבים מחברי למופעי התנדבות במקומות שעברו שבר גדול, התחלתי מופעים אלה בהיסוס עם שירים שקטים וכשזיהיתי פתח לשמחה עברתי דרכו ושגשגתי אותו למעלה היות שהבנתי שגם אלה שהגיעו מתוך העצב הגדול מעוניינים לפרוק ולשכוח את יגונם לשעה הזו.
מה החיבור בינך לאביבה אבידן ורוחמה רז?
את משפחתה של אביבה אבידן הכרתי בנעוריי בבית הכנסת השכונתי שהקימו זקני העדה במו ידיהם. אביה ואחיה היו מגיעים בחגים ונותנים שירה פייטנית משובחת. לימים נפגשנו אביבה ואני במעגלי חברים ועל במה משותפת וכמובן שהיה על מה לדבר ולשוחח. רוחמה היא ציפור שיר נדירה עם רפרטואר שאני מאד אוהב, גם היא וגם אביבה כמוני ירושלמיות ושתיהן מבאי ביתנו, נח וטוב לארח על הבמה אנשים שהם חברים, זה מאפשר שיחה פתוחה ואינטראקציה חופשית תוך כדי מופע. אגב, על פי רוב אני משתף פעולה עם אמנים שיש לי חיבור חברתי אליהם.