לרגל יציאת אלבומו הרביעי: 'דרכו של עולם', התארח לי בירן לשעה כנה ומפתיעה באולפנה של איריס קול ב-103fm. בירן סיפר מדוע בחר לקרוא כך לאלבומו: "דרכו של עולם, זה כל מה שאני מתעסק בו. יש שאלה שהיא די גדולה, למה אנחנו פה? בעיניי היא לא רלוונטית, מה שרלוונטי הוא: בשביל מה אנחנו פה?למה אני פה? מה האחריות שלי פה? אני מרגיש שתמיד הייתי ער, והכלים שלי משתנים ומתפתחים או מתחדדים או מתכווננים. יש גם כלים שנשחקים כמו הילד שבך. זה מה שהביא אותי בסוף למוזיקה: שם אפשר לחקור את הנושא". 

וזו אכן המוזיקה עבורו: "בסוף מצאתי שמוזיקה, יש לה יכולת הכלה. היא יכולה לאגד בתוכה את כל הדברים. לא מצאתי משהו שיוכל להכיל דברים כל כך מגוונים, וזה מה שמשך אותי למוזיקה: היא יודעת להכיל את המורכבות הזאת, את דרכו של עולם".

בירן, אב טרי ובן זוג אוהב לשחקנית אליאנה תדהר, בילה עם רעייתו לא מעט מאז 7 באוקטובר בהופעות לפצועים מפונים. הוא חלק את הקושי בזה: "אני חושב שזה כמו להגיד שהלכנו לחבק בתקופה הכי מדממת, וברור שנשאר עלינו מלא דם. אתה מתחבק עם פצוע ומדמם כבד. זה לא פצע קטן". לאחר יום קשה שכזה שוחחרו בסלון ביתם בירן ותדהר: "אנחנו לא חוזרים להיות אותם אנשים. מתוך המקום הזה השיר 'שירים עצובים' נכתב. הלכנו לחזק לשיר ולשמח, זה היה התפקיד שלנו, אבל בסוף כל השירים נשמעו לי עצובים. הסתרתי את זה מאחורי החיוכים והאקורדים השמחים, ואז חזרתי הביתה וזה פשוט יצא על הגיטרה". בירן ניגן אתן את השיר הזה בלייב, רק הוא והגיטרה, והדגיש כי בדיוק כך הוא נכתב. 

בירן מתעניין מאוד ביהדות לאחרונה: "גדלתי בבית שלא היה מסורתי בשום צורה, אבל שני הסבים רבים שלי היו אנשי בית כנסת. אני מחובר, אוהב ומתעניין. אני גם לומד תורה. אתה יכול ללמוד מהספר, ואתה יכול ללמוד תורה ממה שיש לך בחיים. אני לומד את תורת המוסר".

וכיצד הפך להיות פייטן בנוסח תימני? הכל התחיל מכדורגל: "שיחקתי כדורגל בשכונת גאולים בכפר סבא, שכונה של תימנים. שיחקתי עם התימנים המבוגרים: החלוץ בן 65 מעשן סיגריה באמצע המשחק, כשהוא רוצה את הכדור הוא זורק את הסיגריה ודופק ספרינט. הייתי חוזר בחזרה ושומע מנגינות מאוד אקזוטיות מבית הכנסת. נכנסתי, ומאז אני שם חמש עשרה שנה. החלום שלי הוא להקים בית כנסת". בירן סיפר שהוא ממתין ליום הכיפורים בבית הכנסת התימני בכפר סבא: "אני לא יודע תפילה אשכנזית או ספרדית.  אני מחכה ליום כיפור לדואט ב'אל נורא עלילה' שיש לי עם החזן של בית הכנסת. בחיים לא התרגשתי ככה, אולי רק בלידה של הבן שלי, נבו, או בחתונה שלי".

האם ליבי רן נאיבי? ממש לא: "יש לי על הכתף גם מלאך וגם שטן. אני רואה את האפשרויות, אני יודע איך לפנות לאופל, אני פשוט בוחר בטוב. זו בחירה מודעת".

לקראת סיום השיחה הוא סיפר על עצמו כמגשר. הוא מאמין כי צריך למצוא את הפשרה: "יש תווים שהם דיסוננס, קוראים לזה טריטון, הם לא מסתדרים כשתנגן אותם יחד, אבל אפשר ליצור מהם מלודיה יפה, למצוא את ההרמוניה, זה  הדבר הראשון שמוזיקאי טוב צריך לעשות הוא להקשיב".