הזרז שהניע את גבע אלון להוציא אלבום ראשון בעברית היה מותו הפתאומי של דמות האב אריק איינשטיין.
אז הבין, לדבריו, שצריך לחזק את המוזיקה העברית. אבל מי שבעצם עזר לאלון לעבד את עצמו לעברית לפני כן היה עמיר לב, שגם משך מאחורי הקלעים, הן כמפיק מוזיקלי והן כיועץ טקסטואלי, ודי ברור משמיעה חטופה כי שזר בטקסטים של אלון קסמים מוכרים משיריו.
לצד היותו גיטריסט מחונן, בכל אחד מתקליטיו הקודמים של אלון, כתיבתו קשורה כמעט בכל הברה לישראל. ״תהיי איתי״ לא רק ישראלי לחלוטין גם מבחינת השפה, אלא מעלה את אלון לשלב הכי אינטימי ביצירה שלו עד היום- במה שמוביל לחשיפה עצומה ולפיכך גם להתחברות הכי מדויקת לעצמו.
טקסטואלית, אפשר לומר ש״תהיי איתי״ הוא המשכו של Get Closer- אלבומו השלישי של אלון. כך למשל, בשיר The Folks Back Home אלון מספר על המפגש עם הוריו, כשאביו זוכה לעיקר הפוקוס (״הרגע היחיד בו אני מזהה את עצמי, הוא כשאני מסתכל על אבא שלי״).
באלבום החדש אביו המזדקן כבר מקבל שיר משלו (״אבא״) וגם מופיע איתו על עטיפת האלבום, בתמונת ילדות שצולמה בקיבוץ מעברות, שבו נולד וגדל.
המטאפורות שעבדו מעולה באלבומים הקודמים באנגלית, נמצאות הפעם מאחורי מילים חזקות וחדות כתער שחודרות עמוק לנשמה ותובנותיו מובנות בעיקר לאוזן הישראלית. כל זה גורם לשילוב אלון-לב ב״תהיי איתי״ לנפק כמה רגעים מרגשים על טהרת הרוקנרול כמו: ״אין שם חורף״, ״רמת גן״, ״קול קורא״, וכמובן, שיר הנושא, ״תהיי איתי״, בעל טקסט קצר וקולע החותם את האלבום.