קהל שיבוא ביום חמישי ל"זאפה" תל אביב כדי לחזות בהופעה שבה תארח שלומית אהרון את עמיתיה ל"הכל עובר חביבי" יבחין בנקל שזאת אותה גברת, אם כי בשינוי אדרת. כלומר אהרון הופכת מחברת הרכב לזמרת שמארחת אותו, ובהופעתם המשותפת מסתמן שינוי מהותי ברפרטואר שהם מגישים יחד.
"פרט לכמה שירים שאני מבצעת מהאלבום שלי, 'שקט אמיתי', שהופיע לפני פחות שנה, כל השירים שאני שרה עם ההרכב הם מהחומר של 'חביבי' בעבר" ('הלילה', 'מדרגות הרבנות', 'האורח', 'החגיגה נגמרת' ועוד - יב"א), היא מבהירה.
"אנחנו נאמנים להחלטה שהחלטנו להיות נאמנים לחומר הישן של 'חביבי'. כשאנחנו נכנסים לאולפן ההקלטות, כל אחד לעצמו. הרי התפרקנו לפני שנים, כשהרגשנו שכל אחד צריך ללכת לדרך אחרת".
"מה שאנחנו שרים מהרפרטואר של אז הוא על טהרת הישראליות", מציינת אהרון. "את השירים הלועזיים השארנו באלבומים של 'חביבי'. הרי אנחנו לא בגיל של אז. הרגשנו שבגלגול הנוכחי שלנו מתאים לנו להופיע עם פחות ריקודים ופחות העמדה, מה שהיה בשפע בלהיטים הלועזיים ששרנו".
בכל זאת, לא מתחשק לפעמים להגניב משהו של "הפלטרס", פול אנקה או אלביס, כמו פעם?
"תלוי את מי אתה שואל. לי פחות מתחשק, אבל לעמי (מנדלמן) מתחשק יותר. אנחנו לא לגמרי תמימי דעים בעניין הזה".
כשאת חוזרת ושרה עם עמי וקיקי (רוטשטיין), החיבור ביניכם הוא כמו אז?
"כמו הנס שקרה לנו לפני 41 שנה, כשהמפיק אמנון ברנזון הפגיש אותי עם שלישיית 'אף אוזן גרון', יוצאי להקת התותחנים, בלי שידענו שאנחנו מתאימים זה לזה; וכשאך פתחנו את הפיות, התגלתה בינינו הרמוניה קולית. זה קרה לנו גם הפעם. כשבמקרה נפגשנו באיזו מסיבה, מישהו הבחין בכך והציב במקום ארבעה מיקרופונים. כשהתחלנו לשיר, ההרמוניות זרמו מאיתנו כאילו לא עברו 15 שנה מאז הפירוק של 'חביבי'".
מאז סיבוב ההופעות שבא בעקבות אותה מסיבה, שוב נעלם לכם מהנוף עמיתכם, יובל דור. הוא לא חסר לכם?
"יובל חסר לנו, אבל המחליף שלו, משה סימן טוב, הוא זמר טוב מאוד, שבהצטרפות שלו מחפה על ההיעדרות של יובל. איתו הקהל מקבל את 'חביבי', לא פחות. משה לא רק השתלב קולית, אלא גם היה מאוד חכם לדעת איך להיכנס בתוכנו, להקשיב לנו ובאמת להתאים את עצמו אלינו. ככל שהוא משתלב, משה מביא איתו גם משהו חדש והקהל מקבל את זה בברכה".
סימן טוב הוא זמר אנין קול ובעל הופעה נאה. הוא מריץ במקביל מופע משירי אלביס. במידה מסוימת הופעה לצד זמרת בליגה של שלומית אהרון היא כמו זכייה בפיס. "אם היית אומר לי לפני שנים שאופיע לצד זמרת כמוה, לא הייתי מאמין לך. הפוסטרים שלה ושל 'חביבי' היו תלויים אצלי בחדר מילדות. כיום אני שר איתם ופה ושם יש לחשושים בקהל שאולי אני הבן של שלומית ויובל".
בכל מקרה, אתם מתעקשים להישאר נאמנים למשבצת הנוסטלגיה.
"זאת נוסטלגיה ולא נוסטלגיה. אומנם אלה שירים של פעם, אבל רובם בעיבודים מחודשים, מה שמביא תחושה של היום. אם הלהיטים הלועזיים ששרנו היו בבחינת נוסטלגיה צרופה, שירי 'חביבי' העבריים שאנחנו מחדשים יכלו להיכתב גם כעת ולהיות רלוונטיים להיום".
אחרי כל כך הרבה דברים שעשית בקריירה, מה עוד היית רוצה לעשות?
"הייתי רוצה, לצד הקלטת שירים חדשים, להופיע בעוד מחזמר, כמו שהופעתי לפני שנים ב'עלובי החיים'. מה אגיד, שרק יימשך ככה".
מה לגבי קיסריה, היכל יד אליהו או סולו בהיכל התרבות?
"זה לא מה שאני חולמת עליו. העשייה והאיכות חשובות לי, לא המטרות בדרך".
שלומית אהרון ו"הכל עובר חביבי", 11.8, חמישי, פתיחת דלתות: 20:30, זאפה תל אביב