ריקי גל חיכתה 15 שנה לאלבום הבכורה שלה "ריקי גל", שיצא ב-1987 ונחשב עד היום לאחת הקלאסיקות של הרוק הנשי בישראל. האלבום כולל כמה וכמה שירים גדולים, כמו "נערת הרוק", "ילד אסור ילד מותר", "הנה פתחתי חלון", "מערבה מכאן", "טוקיו גדולה" ועוד. ריקי גל התארחה היום (שני) בתוכנית "אלבומי המופת" של רז שכניק, ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" וחזרה לאלבום ותקופה. "אני בשוק", אמרה, "זו חוויה מטורפת להשמיע לי עכשיו ככה את האלבום הזה ולדבר עליו. אני יכולה לדבר על החוויה הזו לנצח, כי זו חוויה ענקית. עד היום אני מצטערת שאין עליה 'מייקינג אוף', שלא צילמנו ולא הקליטו ולא ראו את העבודה. זו חתיכת אוצר, זה נכס, לימודי אפילו, חומר ארכיוני חשוב. לזכור איך נעשו כל הדברים. האמת היא שלא ידעתי שהשירים יצליחו והופתעתי כל פעם כשזה קרה".
"הגעתי להקלטות של האלבום הזה בת 36, רעבה, מחכה 15 שנה, שמתי כספי סוף סוף יעשה איתי משהו", סיפרה גל, "היה נפץ באולפן, בעבודה, כי 'הקאתי' את כל כולי, נתתי למתי את כל כולי, הוא רק היה צריך לבחור". על השנים שחיכתה לו אמרה: "אחרי להקת חיל הים שרתי במחזות זמר כמו 'אל תקרא לי שחור' וערב משירי ז'אק ברל. הציעו לי כל מיני תפקידים והצגות וכבר הייתי פעילה בשטח, אבל חברים כל הזמן אמרו לי תקליטי כבר, את מבוזבזת, ואני אמרתי להם חכו חכו חכו, הכל יבוא בזמן, אני מבטיחה לכם. בינתיים שידרתי למתי, שהכרתי אותו בזמן הלהקה, שאני אעשה הכל להגיע אליו. חברת התקליטים 'סי.בי.אס' כבר הציעו לי לעבוד עם אחרים, ולא הסכמתי בשום אופן. אמרתי 'לא, אני מחכה למתי, אני רוצה'. הם לא קלטו איך החיבור הזה יכול לקרות בכלל".
ילד אסור, ילד מותר
השיר 'ילד אסור ילד מותר' החזיר אותי לרגעים הכי חשובים בחיים שלי", סיפרה גל, "ליציאה מהבית, הנדודים במוסדות ילדים, בקיבוצים, בכל מיני משפחות אומנות וכו'. לימים אני הפכתי להיות האורים והתומים של הנוער הזה, שהיו מחכים לי אחרי ההופעה, רצו לספר לי את הסיפור שלהם, להזדהות, ושאני אקשיב, כתבו לי מכתבים, וזה פנטסטי. כשהסתכלתי אחר כך על כל השירים אמרתי שאני חושבת שזמר אמיתי או יוצר אמיתי, בסופו של דבר יוצר מתוך עצמו, גם אם יש לזה שותפים, כמו מלחינים ומעבדים, הם איכשהו מתחברים אל הזמר, או היוצר או המבצע, כי חייב להיות שם משהו אותנטי, אמיתי, שנוסע מתוך הנשמה שלך".
"אני בחרתי ש'ילד אסור ילד מותר' יהיה הסינגל הראשון שייצא לרדיו", המשיכה גל, "כבר חוויתי את השיר בכל מיני צורות. אני זוכרת שהגענו לסוף האלבום ולשיר הזה הייתה רק מנגינה, לא היו מילים. יעקב גלעד כתב את המילים, אבל בהתחלה הוא סרב לכתוב לי מילים, עד שמתי פגש אותו באולפן ואמר לו 'בוא, יש לך חמש דקות לשמוע את 'נערת הרוק'? וכשהשיר הסתיים הוא (יעקב) פשוט היה בתדהמה וחבט בקונסולה וצעק באולפן 'אחול מניוקי של שיר'. וכבר באותו לילה הוא לקח את הקלטת וחזר למחרת עם המילים". לימים הפך 'ילד אסור ילד מותר' לשיר האודישנים של נינט טייב ב"כוכב נולד". "אני זוכרת שלואי להב היה עושה אודישנים ללהקות צבאיות והיה מספר לי, שאין זמר שמגיע לבחינות בלי השירים שלי", הגיבה גל, "או 'ילד אסור', או 'נערת הרוק' או 'מה זאת אהבה'. השירים האלה היו באודישנים כי הם היו אתגריים והייתה בהם עוצמה ואפשרות ביטוי ואני יכולה להבין למה כולם רצו לשיר אותם".
אחד השירים החזקים באלבום הוא "נערת הרוק", שעורר סערה בשל מילותיו הפרובוקטיביות. "מתי שלף ירחון מסל העיתונים, בבית הקפה שבו ישבנו, פתח אותו באמצע וגילה את השיר הזה של יצחק לאור והראה לי אותו", נזכרה גל. "אני באותו הרגע ידעתי שצריך להקליט אותו. כי זה כאילו מישהו שם לי מראה מול הפנים ואמר לי 'הנה הסיפור שלך'. זה נכון, כי אני הייתי ילדת רוק כזאת, נערת רוק, שכל הזמן מחזרת אחרי הנגנים ורוצה כבר שיחברו אותה אליהם ושיתנו לה להיות חלק מהעניין הזה. השיר כתוב מנקודת המבט של גבר, אבל אני הסתכלתי על זה דרך הגברים שראו אותי ודרך הרצונות הכל כך חזקים וכנים ותמימים שלי, להיות חלק מהמוזיקה, חלק מהמוזיקה הזו, של הרוקנ'רול, שהיא כל כך חזקה. כנראה שהיה לי צורך לבטא את עצמי באופן הזה. מבחינתי זה היה כמו בית להיכנס אליו ומיד להרגיש בו מאוד טוב. כשקיבלתי את המנגינה ידעתי שאני צריכה להתמודד עם משהו שאני לא מכירה".
"כשהשיר יצא עוררתי עלי כעס מצד ציבור שהתנגד לחשיפה הזאת במילים שכאלה", סיפרה גל. "לעומת זאת הייתה התחברות כמו-מגנטית, ממש ממגנטת, של נוער, של אנשים. השיר הזה אומר בסך הכל - אני רואה אותך, אני רואה אותך ואני מקבל אותך ככזה, ואני מבין אותך, אתה צעיר ואתה נמשך אל הדברים האלה וזה בסדר, זו תקופה כזו של מרדנות ופראות והשתחררות מהבית ורצון לצאת אל העולם ולהיות חלק ממה שקורה, האטרף של העולם. ככה אני ראיתי את השיר הזה. כאילו אני אומרת לאנשים הצעירים, אני רואה אתכם, אני מבינה אתכם, אני חלק מכם, אני סולידרית לגמרי עם הסיפור שלכם. לכן עד היום השיר הזה מושמע, נרקד, בכל מקום כמעט. בזמנו הוא נפסל לשידור בתחנות הרדיו, אבל תומרקין, הצייר והפסל הגדול הזה, השמיע אותו כל שבוע, למרות ועל אף כל הצנזורה וההתנגדויות, הוא החליט שצריך להשמיע את זה. אז הייתה לי איזושהי תקווה שזה ישתחרר, כי היינו באמת כבר בשלב של הצורך להשתחרר מאיסורים והגבלות של צנזורה".
"כספי חשב שאני הטינה טרנר של ישראל"
"לשיר 'טוקיו גדולה' הייתה בהתחלה מנגינה שמאוד התלבטנו למי לתת אותה, אולי לאהוד מנור, או למישהו אחר", שחזרה גל. "לא ידענו אם יצליחו לכתוב את זה. ניסינו וניסינו, ולא ידענו מה לעשות. אני עברתי מכותב לכותב, עד שמתי ואני החלטנו שצריך לנסות את אהוד. הוא קיבל את הקלטת מבלי שידע למי השיר מיועד. מתי אמר לי 'כתבתי לך שיר על גיישה', עוד לפני שהמילים נכתבו. ואהוד, ברגישותו הרבה, עם מתי, הבין וכבר כתב את זה על סיפור של גיישה. זה הפליא אותנו".
תוך כדי ההקלטות כיכבה ריקי גל במחזמר "עלובי החיים" בתפקיד ראשי. "התפקיד הזה פוגש אותי בתקופה של הקלטות עם מתי", אמרה, "העלנו את ההצגה 400 פעם. בגלל שהתפקיד שלי נחלק בין ההתחלה והסוף, בזמן הביניים הזה החלפתי בגדים, טסתי באמבולנסים להופעה וחזרתי לקראת הסוף. יכולתי לנצל את זה, הייתי כל כך עסוקה אז, כולל חזרות בבוקר ל'אמא קוראז''.