יובל מנדלסון (34) מוכר יותר ככוח המניע מאחורי להקת העבר "שייגעצ" וכסולנה הפרובוקטיבי. במהלך השנים הוא לא זנח את המוזיקה, אך באותו זמן למד תסריטאות ב"סם שפיגל" ואף מצא את עצמו כשחקן (בין השאר ב"מישהו לרוץ איתו", "חתולים על סירת פדלים" - שהוא גם ביים בשיתוף פעולה עם נדב הולנדר, ו"החדש של עמרי גורדון").
בשלב מסוים, תדמית הרוקר ששותה כל הלילה וקם אחרי הצהריים, כבר לא התאימה לו. לפיכך, אחרי שהשלים תואר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה, החליט לחזור לבית ספר "בליך", שבו למד - הפעם כמורה לאזרחות. כן, מה ששמעתם. "הרגשתי שאני צריך משהו קבוע ויציב, ובמובן הזה אני יותר שמרן ממה שיכולתי להודות. מצד שני, מרגע שזה קרה, וזו השנה השנייה שאני עושה את זה, זמן נהיה מצרך יקר בשבילי - ולכן הספקתי לעשות הרבה יותר דברים בזמן הפנוי בו אני לא מלמד", מספר מנדלסון.
לפני כשנה הוא גם הפך לאביה הגאה של בלה. שנה שבמהלכה הופיע בתוכנית של גורי אלפי בערוץ 2 ומדי פינה חשף שיר חדש שכתב לבתו הפעוטה. שיר ועוד שיר הפכו לאחרונה ל"יובל המנוול – שירים לבלה", אלבום חתרני לילדים, בעיבוד מוזיקלי משותף שלו ושל אסף תלמודי ומיקי ורשאי. באלבום תשעה שירים עליזים וחרוזים על חגים וחיות, עמים וארצות, מחלות ומלחמות, שלכל אחד מהם צולם קליפ, כדי ליצור סוג של קלטת ילדים אינטרנטית.
"הפערים בין מה שעשיתי בעבר לבין האלבום הזה הם לא כאלה גדולים. 'שייגעצ' היה שם די קולע ללהקה שהייתה לי אז, ו'יובל המנוול' זה שם די קולע לפרויקט החדש שלי היום", אומר מנדלסון. "זה לגמרי לא אלבום ילדים קונבנציונלי. זה תקליט פרחחי, הייתי קורא לזה אפילו ''שייגעצ - הדור הבא'".
ממש האיש ללמד אזרחות בתיכון.
"למה לא? לדעתי אני דווקא אזרח מהטובים של המדינה: פעיל, פורה ומשלם מסים באדיקות. נכון שיש לי בעיה של דוחות חנייה, אבל מעבר לזה לא דבק בי רבב. פוליטיקה ואקטואליה הם שני דברים שתמיד עניינו אותי, ותמיד היה לי חשק לדבר עליהם. זה נכנס לא פעם לשירים שלי, וגם במקרה הנוכחי. מקצוע האזרחות מאפשר לי לקיים שיח עשיר ומגוון על מה שקורה במדינה שאנחנו חיים בה. חוץ מזה, כשאני בא לכיתה, אתה יכול לתאר לעצמך שזה לא עוד מורה שנכנס לכיתה".
את "שירים לבלה", כתב מנדלסון במשך כחודשיים בלבד והקליט אותו עם תלמודי בתוך ארבע שעות בלבד ("עם עצירה קטנה לפרוזן יוגורט"). "יובל המנוול", סוג של אלטר אגו, הוא אנטיתזה מובהקת ל"יובל המבולבל", כי "מבולבל" זה הכי לא מנדלסון. "הרבה שנים חתמתי על מיילים ככה, ומשם זה הלך קדימה", מספר מנדלסון. "'יובל המנוול' הוא הילד הזה שצועק: 'תראו, המלך עירום, רואים לו את הבולבול!' אני כבר מתכנן לעשות אחת לכמה זמן אלבום נוסף, תחת השם הזה. למשל: ''יובל המנוול - שירים לחג המולד', ''יובל המנוול - תעופה וימאות', 'חקלאות בשדה', או מה שזה לא יהיה".
בין השירים אפשר למצוא גם את "המנדלסונים הקדומים", שיר די מוזר על טיול שורשים מאולתר ברומניה שערכת עם כל משפחתך, בעקבות אביך שנפטר מסרטן.
"בשיר החצי מפוברק וההיתולי הזה, אני מסביר לבלה מי היו אבותיה וממה כל אחד מהם מת. סבי מוריס למשל, מת מאבנים בכליות כשאבי היה בן חמש. היום כבר לא מתים בגלל דברים כאלה. נכנסים למכונת לייזר ומעיפים את זה. אבל אז זה היה סיפור. הומור עבורי זה נשק וכלי, דרכו אני יכול להתמודד עם דברים קשים, שהאלבום הזה מלא בהם".
איך אשתך והבת מגיבות?
"שתיהן מתות על זה ושומעות את זה בלופ, ברמה שזה הפך כבר למוגזם ואני מבקש מהן לשים משהו אחר. בלה מאוד אוהבת את המוזיקה, רוקדת וזזה עם זה. בגילה היא עדיין לא מבינה מה הולך שם בקטע הטקסטואלי".
"יובל מנדלסון – שירים לבלה", 8.3, הצריף, קריית חיים; 15.3, בר גיורא, תל אביב; 25.3, בסרביה, ירושלים