מבחינת המתופף אהרל'ה קמינסקי, זאת הייתה אהבה משמיעה ראשונה. הוא זוכר עד היום את אותו ערב, אי אז ב־1971, כשהנשפן ירוסלב יעקובוביץ', שותפו להופעה במועדון "סורמלו" בירושלים, הביא אתו, היישר מהמטוס, נשפן עולה מברית המועצות. "הנגינה שלו הייתה אלוהית, משהו שלא נשמע כאן. באותו רגע הרגשתי שעם הנגן הזה אני רוצה להקים להקה", מעיד קמינסקי.
עוד באותה שנה נפלה לידיו ההזדמנות כפרי בשל. כשאריק איינשטיין פנה אליו, גדול המתופפים בישראל, בהצעה שלתוכנית "בדשא אצל אביגדור" יארגן לו להקת ליווי במקום "הצ'רצ'ילים", הוא קרא לדגל את נגן הגיטרה החשמלית, צ'רצ'יל, המוכר יותר בשמו האורגינלי, יצחק קלפטר, ואת נגן גיטרת הבס מארצות הברית, פול סילבר. לגבי איוש עמדת הנשפן, קמינסקי לא חשב פעמיים ואיתר את הסקסופוניסט, שמנגינתו כה התפעל כשהנ"ל התארח במועדון "סורמלו".
להקת "הפלטינה", כך קרא איינשטיין לקמינסקי (הוא גם היה הראשון שקרא לו אהרל'ה י. ב"א) ושות', והנשפן המופלא, שעבר עמו את כל גלגוליה, לא היה אלא רומן קונסמן. במוצ"ש, קרוב ל־15 שנה מאז מותו בטרם עת, יוקדש לזכרו וליצירותיו מופע איחוד של "הפלטינה", שייערך במרכז ענב בתל אביב, לרגל יום הג'אז הבינלאומי.
"דוד רוסי מבוגר"
"רומן הגיע ל'סורמלו', כשהוא לבוש במין חליפה כזאת, משהו שלא רואים במקומותינו, ועשה רושם של מין דוד רוסי מבוגר כזה, אם כי די מהר התברר שהוא היה צעיר ממני בחודש", נזכר קמינסקי. "הנגינה שלו, בסקסופון ובחליל, הייתה יותר רוחנית מאשר טכנית, כשהרוחניות שלו לא הייתה בדיוק בכיוון יהודי".
אם היה לכם כל כך טוב יחד, מדוע התפרקה החבילה ב־1976?
"באותן שנים היה קשה להתקיים בארץ מג'אז ובחוץ - למרות שהופענו ב־74' בפסטיבל הג'אז הכי יוקרתי בניופורט, זה לא היה פשוט, בעיקר מסיבות ביטחוניות, אחרי אסון מינכן. כשלאחר כל חילופי הנגנים בהרכב, רומן, היחיד שנשאר איתי מההרכב המקורי, החליט לנסות את מזלו באמריקה, נגמרה 'הפלטינה'. כשחזר בשנות ה־80 ורצינו לחדש את ההרכב, זה כבר לא הלך. רומן כבר היה דתי, וזה לא הסתדר עם העובדה שרוב ההופעות היו בשבתות".
במידה מסוימת קמינסקי חש בזמנו כשושבין של קונסמן, כשרעייתו בעבר, מיקי (מנוחה, אחרי שחזרה בתשובה), הייתה תלמידת תיפוף שלו. שניהם חזרו יחד בתשובה. "חוסר שקט פנימי והרבה חיפושים הביאו אותי אל הדת", סיפר לי קונסמן בראיון, שלושה חודשים בטרם החזיר נשמתו לבורא. "לפני שהתחתנתי עם מיקי, לא הסתרתי את זה ממנה. אולי אהיה מוסלמי, אולי אהיה נוצרי, אולי אהיה יהודי מאמין; תהיי מוכנה!' כך אמרתי לה, לאחר שמאז שחייתי ברוסיה, הרגשתי שחסרה לי שלמות".
קונסמן, שהיה גם מלחין ומעבד מחונן, המשיך בעיסוקו המוזיקלי גם בגלגולו החדש. "חוץ מזה שהפסקתי להופיע עם זמרות, אני במוזיקה כמעט כרגיל", העיד. "בכך אולי אני לא ממלא את הציפיות מחוזר בתשובה. הרי מצפים לפגוש 'שחור' כזה, שמדבר בשפה לא מובנת ומתנתק מכל העיסוקים שלו לטובת לימודים בישיבה. אף פעם זה לא היה באופי שלי לשבור את הכלים. אני לא אורי זוהר, שתמיד היה קיצוני והמשיך בכך גם כשעבר לצד של הדת".
קונסמן לא היה קיצוני, אבל שגרת חייו התנפצה, כשהתגרש מרעייתו, אם ארבעת ילדיו. בשנותיו האחרונות חי בגפו במושב הדתי בית גמליאל. "כאן אני חי חיים פשוטים, נורמליים ושקטים, ואני יכול לנגן כמה שאני רוצה, בלי הפרעות של העיר הצפופה", כך סיפר. אחרי שלושה חודשים, באוגוסט 2002, נמצא שם ללא רוח חיים.
לדברי קמינסקי, לקונסמן היה חלק ניכר בכך ש"הפלטינה" הייתה בתקופה ההיא להקת הג'אז של המדינה. בלעדיה לא נשמר מעמדו בצמרת הג'אז, והדגש עבר אצלו לנגינה בחתונות דתיות. "צריך הרי להתפרנס איכשהו", מעיר קמינסקי.
למופע במוצ"ש הוא יתייצב עם "הפלטינה" גרסת 2017, ובה, לצד קמינסקי, אלונה טוראל, מי שהייתה הפסנתרנית של הלהקה המקורית רוב הזמן; את מקומו של קונסמן ימלא החלילן אילן סאלם, ואת מקומו של סילבר יתפוס נגן גיטרת הבס גלעד אברו.
שני אורחי הכבוד במופע במוצ"ש הם חלק בלתי נפרד ממיתוס "הפלטינה" דאז - קלפטר, כאמור אחד המייסדים, ואלון אולארצ'יק, פנים יותר מוכרות בתחום הג'אז, שניגן אז בלהקה בחלק מהזמן, ובמודעות נקרא אלקסי אולארצ'יק. את הערב יפתח הרכב ייצוגי מהמחלקה לג'אז בקונסרבטוריון שטריקר, בהנחיית חגי אמיר.
"החבר'ה האלה נותנים ביטוי לכך שיש כעת בארץ המון ג'אז צעיר על רמה", קמינסקי נשמע מבסוט. "מכיוון שעדיין אי אפשר להתקיים מי יודע מה מהמוזיקה הזאת, הנגנים הצעירים מרבים לנגן באירופה ובאמריקה. כיום אנחנו הספקים הכי גדולים בעולם של נגני ג'אז צעירים".
קמינסקי, שבמשך שנים רבות נחשב לאורים ותומים של הוראת תיפוף ג'אז, הפסיק עם זה. "כיום אני מעביר סדנאות לחברות ולארגונים", הוא מדווח. "העובדים שלהן נהפכים אצלי לשעה קלה למעין תזמורת במה, שתורם להם לגיבוש".
חצי שנה אחרי שחגג את יום הולדתו ה־75, קמינסקי עודנו הולם בתופים באותם להט ונמרצות של פעם. "אומנם אין הנחתום מעיד על עיסתו", הוא מעיד, "אבל כשאני מנגן עם נגנים צעירים, הם אומרים עלי שאני הכי צעיר בהרכב".
ואתה מתברך בדור המשך במוזיקה.
"אכן, אכן. בתי, אור קמינסקי, שהיא ארכיטקטית במקצועה, והיא גם זמרת, הקימה לאחרונה את 'דיולה', הרכב ג'אז מדהים של שלוש זמרות. אחת מהן מנגנת בפסנתר, אחת בגיטרה בס ואור הולכת בדרך שלי ומנגנת בתופים".
הופה! הצמחת תחרות מבית.
"אף שאור מתופפת נהדר, לא נראה לי שהיא בכיוון של להתחרות איתי".
ובאשר אליך. התיפוף הוא טעם החיים שלך?
"קלעת בול! זהו הביטוי שלי ומסביב לכך מתנהלים חיי. אולי זה מה שמחזיק אותי צעיר".
להקת "הפלטינה" – גרסת 2017, אורחים מיוחדים: יצחק קלפטר ואלון אולארצ'יק, 29.4, מוצ"ש, 21:00, מרכז ענב לתרבות, תל אביב