הזמרת אדווה עומר (24) מטבריה עברה חבלי לידה קשים בדרכה אל ההכרה המיוחלת. בימים האחרונים היא כיכבה "הכוכב הבא לאירוויזיון" לפני שסיימה הערב (רביעי) את דרכה בתוכנית. הדואט אותו ביצעה בריאליטי עם דודו אהרון ("השיר שלך") שבר את הרשת והפך ויראלי, ואף גרם לזמר להזמין אותה להופיע איתו בהופעה. בכל מקרה, גם השופטים צופים לה עתיד מזהיר.
את עומר הכרתי למעשה לראשונה בשנת 2014 כשהיא הוציאה את השיר "האם תחזור" שהכניס אותה מעט לתודעה בקרב חובבי ז'אנר השוליים של המוזיקה המזרחית, ומאז הספיקה להוציא מספר שירים כ"ואתה, מה אתך?" ו"למעלה בשמיים" שלא זכו להצלחה ונעלמו לעומת שבאו.
היא נולדה כאדווה עמר בטבריה, בת לאמא המארגנת ומנקה את היכל התרבות המקומי (שם דבק אדווה לראשונה חיידק הבמה) ומאמינה ותומכת בקריירה הנוסקת של בתה, ואבא, שכפי שסיפרה עומר בתכנית, מתנגד לחלומה המוזיקלי של בתו. לאחר ביצועים מרגשים ל"רציתי לדבר איתך", "אבא", "יש בי אהבה" וכאמור הדואט עם אהרון, עומר שועטת קדימה לכיוון שלב רבע הגמר ומתכוננת לשרוף את הבמה.
רגע לפני שהיא עושה זאת, אני נזכר בראיון העיתונאי הראשון שנתנה עומר בראשית דרכה עם צאת הסינגל הראשון שלה ("האם תחזור") לבלוג שלי "דודיפדיה":
נולדת במקור כאדווה עמר, מדוע החלטת לשנות שם משפחתך ל"עומר"?
"ראשית, אני מאד גאה בשם המשפחה המקורי שלי ולמרות זאת, המטרה היא להצטייר כזמרת כללית ולא רק זמרת 'מזרחית''. מאד חשוב לי לשמור על השורשים מהם הגעתי, לכן הוספתי רק אות אחת (ו'). היה חשוב לי שלא ימתגו אותי כזמרת 'מזרחית' אלא כזמרת שנוגעת בכל סוגי הקהל. אני מכוונת ורואה קדימה ולכן השם לא שונה בצורה דרסטית, למרות שיש כאלה שהשם שלהם כן שונה כמעט לחלוטין: שימי תבורי (שמשון טווילי), שרית חדד (שרית חודדטוב) ואייל גולן (אייל ביטון)".
מתי דבק בך חיידק המוזיקה?
"האמת שמאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי יושבת על ברכיו של אבי והוא היה מבקש ממני לשיר את 'שבחי ירושלים', זה הזיכרון הראשון שלי. תראה, החלום הגדול של אמי בצעירותה היה להיות זמרת. במרוצת השנים החלום דעך בשל העובדה שהתחתנה בגיל מאוד צעיר, והפכה לאמא בגיל מאוד צעיר, ונסיבות החיים לא אפשרו זאת. עתה, אני משערת, היא מגשימה את החלום שלה דרכי, ודרך ההגשמה העצמית שלי אני אגשים את החלום של אימי".
את זוכרת את השיר הראשון שכתבת?
"האמת שיש לי מחברות שלמות מגיל 11 של שירים שכתבתי ואני משערת שכבר אז התחלתי לבטא בכתיבה את כל שעל ליבי ולהעביר רגשותיי בשירים".
מה דעתך על תכניות ריאליטי מוזיקליות?
"אני לא שוללת תכניות טלוויזיה כאלו, רק שפחות מאמינה שהדרך הקצרה תביא את ההצלחה שלה אני מייחלת. הצלחה מבחינתי זה לגעת בלב ולרגש מאזינים ברגע שאני פותחת את הקול. להעביר רגש שיגרום לקהל שלי להזדהות איתי בשיר. זמר הוא שליח מבחינתי והמוזיקה זו הדרך שלי להעביר רגש ולשמח את הקהל".
את שרה הרבה על אהבה. ספרי על האהבה הראשונה.
"האהבה הראשונה שלי תמיד הייתה השירה. בעבר, כמובן, כמו כל נערה מתבגרת, הייתה לי אהבה, היו לי גם רגשות שחשבתי שהם אהבה, או אפשרת לקרוא להם גם גחמה, אבל האהבה העיקרית שלי מאז ומתמיד היא המוזיקה ובזה אני משקיעה כל מרצי".
תארי קצת קשיים בהם נתקלת בדרכך המוזיקלית וכיצד זה השפיע עלייך?
"תשמע, הדרך להצלחה רצופה במלחמה יום-יומית קודם כל כלפי עצמי. המלחמה היא תמיד לרצות את עצמי, את הסביבה ואת התעשייה הקשה והתובענית הזו. אני אגלה לך שעניין האמונה משאיר אותי תמיד עם רגליים על הקרקע ומכוון אותי וכך אני הולכת ומגיעה ללא שום בעיה. סוד ההצלחה מבחינתי הוא א-מ-ו-נ-ה פשוטה. אני לא חושבת שנתתי או אתן סיבה לדבר עליי בעלילות שווא, אם ובמידה וקורה מצב כזה, אני לא נלחמת בלשון של כולם – אני את שלי משתדלת לשמור ובדרכי להצלחה מתעלמת מכל עלילת שווא".
ספרי לי על שלוש תכונות שהיית לוקחת לעצמך ושלוש תכונות שהיית מוותרת עליהן.
"שלוש תכונות שהייתי לוקחת: פשטות, צניעות ונאיביות שיש בה מעט קסם. שלוש תכונות שהייתי מורידה ממני בדרך להצלחה הן: קיצוניות, רגשנות וגם את הנאיביות שכתבתי קודם לכן. הנאיביות טובה בדרך להצלחה, וכשההצלחה מגיעה - עדיף להמעיט בנאיביות".