"ואם אתה חולם עכשיו על מה אתה חולם/ ואם אתה לוחם עכשיו על מה אתה לוחם/ האם אתה שבור עכשיו האם אתה שלם/ למי אתה מתגעגע ילד?... רק אל תהיה גיבור/ תחזור אלי תחזור". כך הולמת ברקות דנה ברגר בשיר חדש, "בן חייל", שכתבה והלחינה, ושאנן סטריט ("הדג נחש"), עיבד והפיק מוזיקלית.
"ליוויתי חברה שלי לבקו"ם בזמן שבנה התגייס לצבא, וזה היה הטריגר שהציף אותי ונתן לי את הרעיון לכתוב את השיר הזה. ראיתי את כל המשפחות מרוגשות, האמהות בוכיות והילדים עולים על האוטובוסים והולכים לצבא", מספרת ברגר. "אין אמא שלא מזדהה עם המילים שמתארות את הפחד והחרדה מלשלוח את הילדים לצבא. זה משהו שמאחד את כולנו במציאות המטורפת שבה אנו חיים במדינה שלנו. כשכתבתי את השיר, ראיתי את הילדים שלי מול עיניי".
ברגר (47), שמלווה את הפסקול הישראלי קרוב לשלושה עשורים, נחשבת לאחת מאושיות הרוק הבולטות בארץ, אבל עכשיו היא אומרת: "המילה 'רוק' היא מילה די מיושנת באיך שתופסים אותה. אני חושבת שרוק זה כבר לא מוזיקה של דיסטורשנים ורעש. אני כבר הרבה שנים לא עושה רוק עם דיסטורשנים. אני חושבת שרוק היום הוא יותר גישה: אדם שעולה לבמה, איך שהוא עומד על הבמה ואיך הוא אומר את הדברים שיש לו להגיד. ברוק יש משהו חצוף ומחאתי. יוצר רוק מדבר על דברים שפחות מדברים עליהם. גם ב'בן חייל' עשיתי את זה. אני שואפת לדבר על הדברים שלא מדברים עליהם. בשבילי זאת תמצית המושג רוק".
ביום שבו דיברנו היא הייתה בעיצומן של הכנות ליום הולדתו ה־9 של בנה, גור. "האמהות שינתה אותי מקצה לקצה", היא מספרת. "כשהתחלתי את הקריירה, רציתי לבלוע את העולם. הייתי ילדה בת 22, די נאיבית וקצת מופרעת. אחרי שנעשיתי אמא, אני עדיין רוצה לבלוע את העולם, אבל ממקום אחר, יותר מלא ביטחון ויותר מחושב ושקול. אני לא חושבת יותר על הצלחה חסרת תכלית. כנראה התבגרתי".
בשנה שעברה ברגר הוציאה את אלבומה התשיעי, "ימים צפופים", שזכה לביקורות מפרגנות מצד התקשורת והרדיו. עם "בן חייל", לדבריה, זו הפעם הראשונה שבה היא משחררת סינגל, בלי לצפות לאלבום מוגדר שיבוא בעקבותיו.
"זה לא סוד שהזמנים השתנו. היום כבר לא מוכרים וקונים דיסקים. זה כבר לא חלק מהלך הרוח התרבותי העכשווי", היא אומרת. "אם בעבר הייתי קודם כל אוספת שירים לדיסק שלם ורק אחר כך מוציאה אותם, היום אני קודם יוצרת שירים, משחררת אותם תוך זמן קצר, ואחרי שאוציא את הסינגלים שאני מתכננת להוציא בשנה הקרובה, אולי אאגד אותם לאלבום, בשביל הסימבוליות והצורך האישי שלי בלבד".
עד כמה את עדיין מאמינה בכוחו של הרדיו כיום, בעידן הרשתות החברתיות?
"זה נכון שיש היום המון אפשרויות ופלטפורמות להשמעת מוזיקה, וזה טוב, אבל - וזה אבל גדול - כאמנית, הרדיו עדיין חשוב לי, כי הוא זה שנותן את החשיפה והבמה הכי גדולה להפיץ את השיר. אני חושבת שהיום זה שילוב של הכל: צריך ששיר גם יושמע ביוטיוב, גם באפל מיוזיק, גם בפייסבוק וכמובן ברדיו. כל אלה הם מדדים מאד חשובים לכל אמן".
לפני שלוש שנים כיכבת ב"הישרדות". היום היית הולכת שוב לתוכנית ריאליטי?
"בחיים לא. 'הישרדות' הייתה חוויה שנכונה לי באותו זמן. בכלל, זה סוג של משהו שעושים פעם אחת בלבד, אלא אם אתה מטורף, אבל זה עניין אחר (צוחקת)".
את מתחרטת על משהו בקריירה?
"חינכו אותי בבית שאין חרטות, אז אני לא יכולה להגיד שאני מתחרטת על משהו".
יש חלום שטרם הגשמת?
"אני חיה את החלום מבחינת יצירה ועשייה. אני מייחלת לעצמי להמשיך ליצור, לשיר ולהופיע. אם באמת יש חלום שעדיין לא הגשמתי, זה לטייל בתאילנד. מקווה להגשים אותו בקרוב".