פרנק סינטרה אמר פעם: "מספיק שיהיה לך להיט אחד בשביל שיכירו אותך, אבל אתה זקוק לשני להיטים בשביל שגם יזכרו אותך". הקלישאה הזו, במקרה של היוצר והזמר איתן מסורי, היא סיפור חייו.
לפני 40 שנה הוא הקליט את "אלוהים נתן לך במתנה", שהפך בן־לילה ללהיט ובמרוצת השנים קיבע את מעמדו כקלאסיקה וכאחד השירים הישראלים האהובים בכל הזמנים. אבל הוא לא הסתפק בזה. בראשית האייטיז הפך מסורי למכונת להיטים משומנת, עם "בחפלה", "חפיף", "אני אוהב את החיים האלה", "כל ההתחלות קשות" ו"שלום לך ליידי שלי".
"אני נולדתי עם פסנתר", הוא מספר על הבחירה במוזיקה. "זה חלק בלתי נפרד מחיי. התשוקה ליצור ולנגן בערה בי תמיד, ועכשיו אף יותר מאי פעם".
איך אתה מסביר ממרחק הזמן את ההצלחה הגדולה?
"היתרון שלי היה שחלשתי על כמה סגנונות. מי שלא הכיר לעומק את הרזומה שלי, קטלג אותי כזמר מזרחי. זה שיחק לטובתי, כי זה סידר לי הופעות עם זוהר ארגוב, חיים משה וכל הגוורדיה. עם זאת, כיוון שהייתי יוצר פופ, אז גם הופעתי לצד צביקה פיק, שלמה ארצי ודומיהם".
תהילתו דעכה אי־שם באמצע האייטיז. עם זאת, מסורי, מוזיקאי בכל רמ"ח איבריו, המשיך לאורך כל השנים להופיע, להקליט ולמעשה המוזיקה מהווה עד היום את עיסוקו ופרנסתו העיקריים. "כשהייתי בן 20 אמרו לי: 'לך תלמד מקצוע, מוזיקה זה לא מקצוע'", הוא מספר, "בגיל 40 שאלו אותי: 'מה, אתה עדיין מופיע?'; והיום כשאני נושק אוטוטו ל־70, אני עדיין שורד, מופיע ומתפרנס רק ממוזיקה. זה המקצוע שלי, ואני מאמין שאנגן ואשיר עד יומי האחרון".
בימים אלו יצא לאור אלבום אוסף חדש של מסורי: "20 שירים יפים", שכולל את כל שיריו הנודעים משנות ה־70 וה־80, פלוס שירים מאוחרים יותר עם כמה שינויים. "באוסף החדש שדרגתי את הסאונד בלי לגעת במקור, כדי שתשמע את המקור בצורה משופרת ומשודרגת", אומר.
הוצאת לאורך השנים כמה אלבומי אוסף. מה מייחד דווקא את האוסף הזה?
"מלבד השדרוג בסאונד, כללתי בו גם שירים חדשים כמו 'בורא עולם' ו'סיפור האהבה', שלא נכללו בדיסקים. אגב, אני עובד על דיסק אוסף נוסף".
מדוע בפורמט של דיסק? זה די מיושן, לא?
"זה יותר בשביל הסימבוליות. הדפסתי רק 100 עותקים, שאותם אחלק לאנשים יקרים. לא בשביל להרוויח מזה".
הם יהיו זמינים גם בספוטיפיי, באפל מיוזיק וכו'?
"לא נראה לי. אני משער שלא ארוויח הרבה מזה, בעידן ההורדות הפיראטיות היום".
ומה עם חומרים חדשים?
"אני ממשיך להקליט כל הזמן, מבלה שעות באולפן ויש לי המון חומרים חדשים".
הרדיו משמיע אותך?
"האמת? כמעט לא משמיעים את השירים החדשים - השמעה פה, השמעה שם. פעם זה היה מציק לי, אבל היום כבר השלמתי עם זה".
איך אתה בכל זאת שומר על רלוונטיות? מה מניע אותך להמשיך ליצור?
"הדרייב שלי ליצור. ולגבי הרלוונטיות, אני שומר עליה בכך שאני לא מתחקה אחר מה שהולך היום. אני יכול ליצור היום שירים כמו 'טודו בום' ולהישמע צעיר, אבל אם בחו"ל אמנים כמו הרולינג סטונס מקפצים ונשמעים עכשוויים, בישראל, אם אתה בגילי ושר שירים כאלה, אתה נראה פתטי. אני מעדיף לשמור על הסגנון שלי, הישן והטוב, וללכת בקו המזוהה שלי".
אתה מתעדכן בשירים חדשים שיוצאים?
"כיוון שבהופעות שלי אני משלב לפני ההופעה מוזיקת רקע, אני מתעדכן מעט במה שהולך היום. אם אני אוהב את זה? חלק טובים יותר וחלק טובים פחות, אבל זה עניין של כל דור והמוזיקה שלו".
אתה מרגיש פספוס בקריירה?
"ברור. אני מרגיש שאני לא מקבל חצי ממה שמגיע לי".
מדוע?
"אני גם אשם בזה. אף פעם לא דחפתי את עצמי. אף פעם לא רציתי להיות סלב או אליל נוער מהסוג שעוצרים ברחוב. תמיד הייתי חבר'מן, כאחד העם. אני משער שאם הייתי יותר מפורסם, או סלב אם תקרא לזה, הנפילה שלי הייתה יותר כואבת. אין אמן שלא נופל מתישהו. לכן, נוח לי במקום שלי לשמור על אותו סטטוס קוו, ולהמשיך להופיע ולעבוד".
איפה אתה מופיע היום?
"בקיבוצים, באירועים פרטיים וכו'".
מה הפרויקט הבא שלך?
"כמה הפתעות מוזיקליות שאני לא יכול לחשוף כרגע".