ערב קיץ חם של שנת 2004 בחוף ניצנים. מול הבמה הגדולה שנבנתה במיוחד עבור משדר הגמר של "כוכב נולד" המתין קהל שמנה אלפי אנשים, עוד מאות אלפים ישבו דרוכים מול המרקע בבית. זה היה ערב שכולם חיכו לו. שלושה זמרים גדולים הגיעו לקו הסיום של הריאליטי הנצפה ביותר באותם ימים: הראל מויאל, עדי כהן והראל סקעת, מי שנחשב למועמד המוביל לזכייה בעונה השנייה.
הלוחם המזמר מויאל שר את נשמתו ב"נר על החלון" של להקת הרוק החיפאית סטלה מאריס, עדי כהן הרטיטה עם "סוף לסיפור" של יהודית רביץ, וסקעת בן ה–23 קיבל החלטה אמיצה לבצע את "הנני כאן", השיר שמזוהה יותר מכל עם יהורם גאון. הביצועים הסתיימו, הקולות נספרו, ואז הכריז המנחה צביקה הדר על "מהפך": סקעת הפייבוריט הפסיד את הבכורה להראל מויאל.
האכזבה של סקעת וגם של מעריציו הייתה גדולה. בהיעדר רשתות חברתיות לפרוק בהן את הזעם, התקיימו הפגנות של מעריצים מול משרדי ההפקה בדרישה לחקור את השמועות שנפוצו על זיופים בהצבעות. ההפסד לא ריפה את ידיו של סקעת, שעם הזמן הפך לאחד האומנים המצליחים בפופ הישראלי. בין היתר הוא השתתף באירוויזיון של 2010, ולפני חמש שנים סגר מעגל כשהתחיל לשפוט בתוכנית ריאליטי השירה "הכוכב הבא לאירוויזיון", זו ששלחה בשנה שעברה את נטע ברזילי לבמה הגדולה בעולם.
מה הטיפ שאתה נותן למתמודדים שמפלסים את דרכם בתוכנית?
"אני מבין את המתמודדים שנמצאים על הבמה ויודע מה עובר להם בתוך הלב, ולכן אוטומטית אני מגיע ממקום שבו אני לא מעליב ולא הורס להם את החלום. אני מעריך את הדרך שהם עושים עד שהם מגיעים לבמה הזאת, כי הייתי שם. זה גורם לי להיות שופט שיותר חומל ויותר מבין אותם. עם זאת, אני תמיד אומר את האמת, כי זה מה שהייתי רוצה שהשופטים יעשו עבורי. כמו שבאמת קרה כשהתמודדתי. הערות בונות הן תמיד חשובות".
חושב שיש לנו סיכוי לזכות השנה באירוויזיון?
"אני מאמין שאנחנו הולכים לעשות 'דאבל'. עכשיו רק צריך למצוא מי הולך לעשות את זה".
נולד לשיר
אומנם "כוכב נולד" הייתה התוכנית שנתנה לסקעת את ההזדמנות הראשונה האידיאלית לחשיפה, אך הרומן שלו עם מוזיקה החל הרבה שנים קודם לכן. כבר בגיל 6 השתתף ילד הפלא בפסטיבל שירי ילדים בעירו כפר סבא וזכה במקום הראשון כשביצע את השיר "אמא, הביני" ואף לקח חלק בתוכנית "פרפר נחמד".
"מאז שאני זוכר את עצמי אני עוסק במוזיקה, ולשמחתי לא הייתה לי אופציה אחרת מלבד לעסוק במוזיקה כל חיי", הוא אומר. "אבא שלי הוא מוזיקאי ומגיל אפס לימד אותי כל מה שהוא יודע: לשיר ולנגן. כבר כשהייתי בן 5 אבא שלי קלט שהדבר היחידי שמצליח לעניין ולהרגיע אותי זה כשהוא מנגן ושר ושאני שר איתו, אז הזמן שלי ושלו הוקדש בעיקר למוזיקה".
מה היו ההשפעות המוזיקליות שלך?
"גדלתי בבית מסורתי שמחובר לדת, ובגלל זה ביליתי המון זמן בבתי כנסת, משם ספגתי את הלחנים המסורתיים. בבית הייתי חשוף למוזיקה לועזית וארץ ישראלית, כך שהיו לי לא מעט השפעות".
האהבה למוזיקה ליוותה אותו מראשית חייו. "בגן הדתי שבו למדתי היו קוראים פרקים מהתורה, ואני תמיד הייתי קורא ושר אותם. אחר כך הייתי בלהקת בית הספר". לא קשה לנחש מה הוא עשה בשירותו הצבאי. להקה צבאית, כמובן. במקרה שלו זו הייתה הלהקה הצבאית של חיל הקשר, שירות שכדבריו תרם לו מאוד. "זה היה בית ספר אמיתי, גם ברמה המוזיקלית של התנסות בהמון גוונים מוזיקליים וגם ברמה המקצועית של לדעת לעשות קולות ולדעת להשתתף באנסמבל", הוא מתאר. "בלהקה הצבאית גיליתי לראשונה את הסוליסט שבי".
הוא לא חיכה הרבה לאחר שירותו הצבאי, וכבר בחופשה שלפני השחרור התחיל את לימודיו בבית הספר הגבוה למשחק "בית צבי". "מה שהיה חסר לי בתחילת הדרך זו דחיפה עצמית", הוא מסביר את הבחירה. "בחרתי ב'בית צבי' כי רציתי ללמוד בצורה מקצועית מה זו במה, אפילו שכל חיי הייתי על במות".
גם לאביו, אבנר, אצה הדרך, ובזמן שבנו היה בלימודי המשחק הוא שכנע אותו להקליט את השיר "אין עוד סיכוי" ובלי ידיעתו הוציא אותו לרדיו. "אז זו למעשה הייתה טבילת האש הראשונה שלי", צוחק סקעת. "אני הייתי עסוק אז בלימודים מהבוקר עד הלילה, ולא התעסקתי בשיר הזה. האמת היא שזה שיר מאוד יפה בעיני, אבל הוא לא כל כך תאם את הז'אנר המוזיקלי שהייתי בו".
האמנת אז שיבוא יום והפריצה הגדולה תגיע?
"האמנתי שאעבוד בתחום. תמיד חלמתי להיות זמר ולשמח את הקהל ולהוציא אלבומים ולהקליט שירים. העזתי לחלום ולקוות שאצליח ושיבוא הרגע שלי, אבל בחלומות הכי פרועים שלי לא שיערתי שההצלחה תגיע לסדר הגודל הזה".
פתרון מוזיקלי מושלם
בזמן לימודיו הבליח סקעת מדי פעם לתחרויות מוזיקליות טלוויזיוניות, הראשונה שבהן הייתה "המלך הבא", ששודרה בערוץ בריזה מבית יס. בתחרות שנערכה בשנת 2002 זכה במקום השישי.
"ב–2003 חברה שלי סיפרה לי שרשמה אותי בלי ידיעתי לאודישנים לתוכנית 'כוכב נולד', שעד אז לא באמת ידעתי מה היא בדיוק. ידעתי רק שנינט, שהייתה חברה שלי עוד מימי הלהקה הצבאית, השתתפה בה", הוא מספר. "בגלל שהייתי עסוק בלימודים לא כל כך התמקדתי בתוכן התוכנית, ואני מודה שבהתחלה ניסיתי להתחמק מזה ולדפוק ברז, אבל חברה שלי התעקשה לשמחתי והסיעה אותי לחיפה. עליתי לבמה ומשם הכל התחיל".
עד כמה החוויה ב"כוכב נולד" תרמה לך?
"זו הייתה דלת מדהימה שנפתחה עבורי בתעשיית המוזיקה. היו להשתתפות שלי בתוכנית שני צדדים: מצד אחד קיבלתי הכרה והערכה מאוד גדולות, ומצד שני כמה שנים אחר כך הבנתי שכשאתה מתפרסם בצורה כזו, יש המון עבודה מאחורי הקלעים שאתה צריך לעשות עם עצמך על מנת באמת להבין איזה מוזיקאי אתה ומי אתה בתור מוזיקאי. בגלל שהכל קרה כל כך מהר, הבנתי שהיה חסר לי עוד שלב קטן בבשלות שלי בתור אומן. עכשיו אני מבין שתוך כדי עבודה גיבשתי את עצמי ומצאתי את המקום המוזיקלי שלי".
החיים שלך השתנו באותו רגע שעמדת על הבמה בניצנים?
"הם השתנו מהקצה אל הקצה. החשיפה הייתה מאוד מאוד גדולה, וזה בא לידי ביטוי בחיי היומיום וגם במובן המוזיקלי. ההשתתפות בתוכנית הפכה את החיים שלי: מסטודנט שעבד במלצרות ובניקיון פתאום הרווחתי כסף ממה שאני אוהב לעשות. הגשמתי חלום והתחלתי לעבוד על אלבום. כל תפיסת העולם שלי השתנתה".
בעקבות הפופולריות הרבה שלה זכה, סקעת הפך מעורה בשלל פרויקטים בתעשיית המוזיקה: אחרי "כוכב נולד" הוא השתתף במשך שנתיים בפסטיגלים, ביצע את "התקווה" במשחק הכדורגל בין נבחרת ישראל לנבחרת צרפת והחל לעבוד על הדובדבן שבקצפת: אלבום הבכורה שלו.
"כשסיימתי את 'כוכב נולד' קיבלתי המון פניות מחברות תקליטים ולבסוף בחרנו, הצוות שלי ואני, את הד ארצי", הוא מספר. "כשהתחלנו לדבר על האלבום, אז מיכל וייסברג (שניהלה אז את המחלקה העברית בחברת התקליטים - ד"פ) העלתה את הרעיון שיזהר אשדות יפיק אותו. אני זוכר שממש הופתעתי לטובה. הוא לא היה מישהו שחשבתי עליו בהתחלה, אבל זה היה פתרון מוזיקלי מושלם".
היו לך חששות בעבודה על האלבום הזה מבחינת העמידה בציפיות של הקהל ושל עצמך?
"אחד הדברים שחשבתי עליהם הרבה במהלך העבודה על האלבום זה שקודם כל אני רוצה להקליט שירים שאני חושב שיישארו פה לעוד המון שנים, ולהמשיך את הקו שהתחלתי בו ב'כוכב נולד', כי הוא היה מאוד אני. לצד זה, הייתי צריך למצוא את המקום המוזיקלי שלי ולחשוב איך אני מקליט חומרים חדשים שאומנם אין בהם את כל הדרמה שיש ברגעים טלוויזיוניים כמו ב'כוכב נולד' ועם זאת הם מצליחים לרגש באותה מידה. זה היה אתגר מאוד גדול".
איך התנהל תהליך בחירת החומרים לאלבום?
"נפגשתי עם המון יוצרים, כתבתי והלחנתי שירים בבית. יזהר עזר לי להגיע למוזיקאים שלפני כן הכרתי רק דרך הרדיו. פתאום ישבתי איתם ועבדתי איתם על שירים. הקלטתי המון סקיצות שמתוכן בחרנו עשרה שירים. זו שיטת עבודה של פעם שאני מוצא בה המון דברים מאוד טובים".
העבודה נעשתה באולפנו הפרטי של יזהר אשדות ברחוב שינקין בתל אביב, לשם הגיע מצעד של אומנים ידועי שם בהם קרן פלס, סמדר שיר, דור דניאל, אוהד חיטמן ואסתר שמיר, שתפרו שירים מדויקים למידותיו של סקעת. בין היתר באלבום יש שיר שהוא עצמו הלחין למילים של יעל טבת, "אפילו ששריפות".
וטו אחד
סך הכל ארכה העבודה על האלבום המדובר כשנה וחצי. "היום בפרק זמן של שנה וחצי–שנתיים אתה מוציא שני אלבומים", מתלוצץ סקעת. "לקח לי זמן להבשיל עם חלק מהשירים. למשל, כשהקלטתי את 'כמה עוד אפשר', היו לי המון בעיות איתו. חשבתי שהוא מאוד פשוט ופשטני ולקח לי זמן להתחבר אליו.
"היה איזה רגע באולפן כשהייתי בתא ההקלטה יחד עם היוצרת שגית שיר, שניסיתי לסמן ליזהר כשאף אחד לא רואה שאני פשוט לא מתחבר לשיר הזה. יזהר סימן לי בחזרה עם היד 'לא', ואני מודה לו על ה'לא' הזה. יזהר אמר לי שיש לו וטו אחד באלבום הזה, וזה 'כמה עוד אפשר'. הוא אמר: 'אני יודע מה השיר הזה יעשה לקריירה שלך, ואתה עוד לא מבין את זה' והוא צדק".
מה היה הקו המנחה בעבודה על האלבום?
"רציתי למצוא שירים שיאפיינו אותי כמוזיקאי באותה תקופה. חיפשתי שירים על–זמניים שאינם מתחנפים לטרנדים ומביאים בשורה מוזיקלית חדשה".
ב–23 במרץ 2006 יצא לאור הסינגל הראשון מהאלבום, "ואת", בלדה רומנטית שכתבה והלחינה קרן פלס, והפכה מיד ללהיט ענק. "כשהשיר יצא זו הייתה הפתעה עצומה בתעשיית המוזיקה, כי לא היו לפני כן שירים של פסנתר וכינורות. היה בשיר משהו חשוף וקטן ועם זאת הוא הפך למשהו גדול. החיבור שלי אליו היה מיידי וגדול, אבל לרגע לא האמנתי שהוא יצליח כל כך. הוא נבחר כשיר השנה בכל תחנות הרדיו האפשריות, זה היה מטורף ובלתי נתפס מבחינתי".
ביולי 2006 עלה על המדפים אלבום הבכורה "הראל סקעת". מלבד "ואת" ו"כמה עוד אפשר", שהפכו כאמור ללהיטים גדולים, כלל האלבום גם את "משהו ממני", "כל הציפורים" ו"אם הוא ילך" שזכו אף הם להצלחה רבה. בסיכומי המוזיקה השנתיים זכה סקעת בתואר מבצע "שיר השנה", ובתארים "זמר השנה" בטקס "אנשי השנה" של שידורי קשת, במצעדי הפזמונים השנתיים של גלגלצ ורשת ג' ובטקס פרסי עמ"י של ערוץ 24.
איך הרגשת כשההצלחה המיוחלת סוף־סוף הפכה למציאות?
"הייתי מאוד מאושר והרגשתי שהגשמתי חלום. הדבר שקיוויתי שיקרה - קרה. הרגשתי שמצאתי את המקום שלי".
ובכל זאת הצלחת להישאר עם רגליים על הקרקע.
"לגמרי, זה גם החינוך מהבית וגם החברים שלי והמנהל שלי וכל מי שהקיף אותי. הם דאגו שאשאר עם רגליים על הקרקע, שזה אחד הדברים שהכי חשובים לי".
נוגע בלבבות
כחודש לאחר צאתו הגיע האלבום למעמד אלבום זהב עם מכירות של למעלה מ–20 אלף עותקים, וכדברי סקעת זכה לפרגון ענק מהתקשורת, "הביקורות שיבחו אותו מאוד". בהמשך הוא הגיע אף למעמד פלטינה, עם מכירות של למעלה מ–48 אלף עותקים. "האלבום יצא ממש עם תחילתה של מלחמת לבנון השנייה. הצפון היה משותק ולא הייתה דרך לקנות את האלבום שם, ובכל זאת הגענו לזהב שזה היה הישג. למרות המצב והתזמון הלא אידיאליים, האלבום הצליח לגעת לאנשים בלב וגם להצליח. אולי האלבום גרם לאיזשהו חיבור של אנשים שישבו במלחמה בצפון, ומצאו בו מקור להזדהות".
אתה מאזין לשירים ממנו כיום?
"לא הרבה, אבל מאזין. פעם לא יכולתי לשמוע את עצמי. ברגע ששיר היה יוצא, זו הייתה הפעם היחידה שהייתי שומע אותו. היום אני חושב שחשוב להקשיב לדברים שאתה עושה, ליצירה שלך. זה חשוב לטוב ולרע".
בדיעבד, היית משנה בו משהו?
"לא הייתי משנה בו כלום. אני חושב שכל זמר שתשאל יגיד לך שהיום היה עושה אותו אחרת. אבל יש משהו בראשוניות ובבוסריות שהוא קסום בעיני".
מה הראל של היום היה אומר להראל של אותה תקופה?
"הייתי אומר לו תכתוב עוד ועוד ועוד, תתמקצע בנגינת הפסנתר שלך ופשוט תיהנה מהדרך".
באלבומך השני "דמויות" נכללו יותר שירים שכתבת. מה גרם לתעוזה להקליט חומרים שאתה יצרת?
"אני חושב שבגלל ההצלחה של האלבום הראשון וסיבוב ההופעות שבא בעקבותיו, שתרם להשתפשפות שלי כפרפורמר וכמוזיקאי, קיבלתי השראה לנסות לכתוב. ברגע שראיתי שהקהל שר איתי בהופעות את השירים שכתבתי, זה עודד אותי לכתוב ולהקליט עוד חומרים שלי".
יש נוסחה לבחירת שיר מוצלח?
"בחירת שירים היא מאה אחוז אינטואיציה וחיבור. אתה מרגיש כשזה זה. לא תמיד החיבור מתרחש, ולכן לפעמים אני מקליט חומרים שהם לאו דווקא במאה אחוז הסגנון שלי, אבל אחרי שאני שר אותם, אני דווקא מוצא את החיבור הטבעי אליהם".
מאז אלבום הבכורה הפך סקעת לאחד הזמרים המובילים בישראל. מאחוריו ארבעה אלבומים מצליחים, האחרון "אהבה מסובבת הכל" יצא בשנת 2017.
כרגע הוא לא מתחייב להוציא אלבום חדש. "יש המון שירים בדרך, ואני משער שהם יתאגדו לאלבום", הוא מהרהר. "אני מרגיש שאני מנסה להיאחז באלבום למרות שהמונח הזה נעלם מהעולם. אבל אני מתגעגע לזה, יש באלבום משהו שמרכז אותך יותר בתור אומן".
בשנת 2010 יצא סקעת מהארון ועם השנים הפך למוביל דעת קהל הודות למאבקיו למען זכויות הקהילה הלהט"בית. לפני כשנתיים אף קרא לבני נוער מהקהילה הגאה לא להתגייס לצה"ל ולא לשלם מסים בעקבות סירוב משרד הרווחה לאפשר אימוץ ילדים לזוגות חד־מיניים.
אלא שהוא עצמו לא יכול היה לחכות לזמן שבו המציאות המפלה תשתנה. לפני ארבעה חודשים נכנס לחיים של סקעת ושל בן זוגו הדוגמן עידן רול התינוק ארי, שנולד לאחר הליך פונדקאות שהתבצע בארצות הברית. "בעקבות האבהות החיים שלי השתנו מן הקצה אל הקצה", הוא אומר. "נכנסה בהם המון משמעות והמון אהבה ואין ספור רגעים של אושר".
הראל סקעת יופיע ב־2.2.19 בהאנגר 11 בתל אביב במופע מיוחד שבמסגרתו יחזור לשירי אלבום הבכורה ויארח את אליעד נחום ונסרין, במסגרת פסטיבל "גולדסטאר סאונדסיסטם - מנגנים אלבומים"