רותם כהן: "הרגשתי לבד בחיי, רגעי תסכול, פחד, חרדה ותפילה"

בשנים האחרונות אימץ כהן בחום את הסגנון הלטיני. אלבומו השלישי, "כל כך יפה לך" (2017), היה ברובו בניחוח לטיני, וכלל, בין השאר, דואט עם הזמר האמריקאי־קובני דסמר בואנו ("כל כך יפה לך"). בהמשך הקליט כהן דואט עם אנריקה איגלסיאס (Subeme La Radio), שהכה גלים גם מעבר לים.

השיר החדש של כהן, שיצרו אבי אוחיון ומתן דרור, נותן תחושה שמא נטש כהן לרגע את הסטייל הלטיני, אך הוא הרגיע אותי שחששותיי לשווא המה. "הסגנון הלטיני זה לא משהו שאני יכול לעזוב או לשחרר", אומר כהן. "זה מה שנובע ממני בכתיבה, במוזיקה ובהפקה. זה אני. סגנון של זמר ניכר בשירים הקצביים שלו, כי הבלדות הן לרוב פשוט בלדות, וזה כמו המעיין המרכזי של כל הז'אנרים. כשנכנס הקצב, מתחילה החלוקה הפסיכולוגית של המאזין".

גם האלבום הבא יהיה בשיק לטיני?
"אכן, הוא מכיל שירים בספרדית, מא' עד ת'. מילים, לחן ואפילו מפיקים מקולומביה".

יש הרפתקה מוזיקלית שטרם התנסית בה?
"הרפתקאות מוזיקליות תמיד מעניינות אותי. שילובים לא צפויים מרגשים אותי. אני בהחלט מכין הפתעות אמיתיות לקהל שלי. חשוב לי לחדש, בעיקר בשביל עצמי. אני חייב לאתגר את עצמי כדי לעלות לבמה בוער".

יש פסגה שטרם כבשת?
"בהחלט. יש אמנים בינלאומיים שהלב שלי יוצא אליהם. לאט־לאט, דרך הקהל המושלם שלי, שהולך ומתרחב מיום ליום, אני מקווה להגיע גם ליעדים הנוצצים החדשים שלי".

אתה ידוע כאחד הבודדים שמקיימים על בסיס קבוע מפגשי מעריצים. איך התחיל המנהג הזה?
"מבחינתי, מפגשי מעריצים זה הדבר הכי נוח וטבעי לי בעולם. מערכת יחסיי עם הקהל שלי היא כמו משפחה. יש קבוצת פייסבוק בשם 'המשפחה של רותם כהן', שהתחילה מקומץ של 30 איש והיום מונה כ־6,000 אנשים, שהחברויות שם הן אחד הדברים שמרגשים אותי".

איך שומרים על מקום יציב בתעשיית המוזיקה, שסובלת מאינפלציה של זמרים ושירים?
"אף פעם לא הרגשתי שהמקום שלי במוזיקה שייך לי. אני תמיד צריך לעבוד בשביל להרוויח את הקהל, האהבה והבמה. לא צריך להתייחס לזה כאל מלחמה. צריך לפרגן וחשוב לפרגן. חשוב שאמן יפזר מהמתנה שהוא קיבל, ולא ישמור אותה אך ורק לעצמו".

יש צפי לאלבום חדש?
"צפויים לצאת שירים. זה יקרה כשארגיש שהקהל שלי צמא לשמוע אותי. בקרוב יצא שיר מפתיע. אחרי זה יהיו עוד כמה שכבר מוכנים, וכאלה שטרם נולדו".