בעוד המגה־להיט שלה Bad Guy צועד בצמרת מצעדי הפזמונים, כוכבת הפופ בת ה־17 בילי אייליש רשמה לעצמה בשבוע שעבר הישג נוסף: מכירות של למעלה מ־4,000 עותקים מהקסטה של אלבום הבכורה שלה: When We All Fall Asleep, Where ?Do We Go. מי שמחזיקה במקום הראשון במכירת קסטות היא להקת הפופ־רוק הבריטית The 1975, שאלבומה האחרון A Brief Inquiry Into Online Relationships מנובמבר 2018, שיצא בפורמט של קסטה, מכר למעלה מ־8,000 עותקים עד כה. אייליש ולהקת The 1975 הם רק חלק מהגורמים שהביאו לאחרונה לשבירת שיא בן 15 שנה של מכירות קסטות בכל העולם.



אל הכוכבים שבוחרים לאחרונה להוציא את אלבומיהם בפורמט קסטה מצטרפים גם אריאנה גראנדה, שנהגה כך עם אלבומה האחרון Thank u, Next; וג'סטין ביבר, שנהג כך עם אלבומו הרביעי, Purpose. מבחינת פסקולי סרטים, במקום השני ברשימת הקסטות הנמכרות ביותר כיום ניצב פסקול הסרט "שומרי הגלקסיה", אך לאחרונה יצא פסקול הסרט Bohemian Raphsody, ואף הוא טוען לכתר.



לא רק גימיק


אז מה עומד מאחורי הקאמבק הזה? פורמט הקסטות (קלטות טייפ מסוג אודיו) היה נפוץ מאוד באייטיז ובניינטיז, אז היה ניתן לרכוש אלבום בכמה שקלים בודדים, שלא לדבר על ההקלטות הפיראטיות שניתן היה לבצע בטייפ ביתי. בישראל, באייטיז, הקסטות היו כל כך פופולריות עד שהמוזיקה המזרחית זכתה לכינוי "מוזיקת קסטות", בשל העובדה שכוכבי הז'אנר, בהם זוהר ארגוב, חיים משה, שימי תבורי וישי לוי, מכרו עשרות אלפי עותקים של הקסטות והושמעו בכל בית בטייפ, אך לא ברדיו. באמצע שנות ה־90 הקסטות פינו מקומן לדיסקים. בעידן הספוטיפיי והאייטיונס, גם הדיסקים איבדו את זוהרם, עד כדי כך שבמדינות מסוימות, מכירות תקליטי הוויניל, שעשו קאמבק לפני כמה שנים, עולות על מכירות דיסקים.



"תקליטי ויניל הפכו להיות מיינסטרים היום, וקסטות הן הדבר הבא למי שרוצה להיות שונה", אומר דן גולד, אספן קסטות ומנהל קבוצת הפייסבוק "חולי קסטות בישראל". "חזרו עכשיו לייצר טייפים מחדש, ויש שוק עצום לקסטות ריקות חדשות באי־ביי במחיר של כ־50 דולר לקסטה, והמחירים רק עולים".



קסטה. אינג אימג'
קסטה. אינג אימג'



מה אטרקטיבי בזה?
 "יש אנשים שרגילים מעברם להקליט בטייפים ולהשתמש בקסטות. חלקם מונעים ממניע נוסטלגי סנטימנטלי וחלקם אוהבים את הסאונד והמניפולציות בצליל שאפשר לקבל באמצעות הקלטה חמה בעוצמה גבוהה ממש. הקלטות אנלוגיות משמשות עד היום, במיוחד לבס ותופים, כי הסליל סופג עוצמה גבוהה, וזה נותן חיות לצליל. בטייפים איכותיים ומתוחזקים היטב ניתן להגיע לצליל נהדר מקסטה".



"חלק ממגמת העלייה במכירת הקסטות הוא גימיק מובהק", טוען אספן ומוכר הקסטות והתקליטים אמנון שלמון מחנות "בית התקליט" ומנהל קבוצת אספני קסטות בפייסבוק. "אבל הרוב מקליטים את האלבומים בפורמט הזה בשביל הצבע, כדי שתהיה להם הקלטה אנלוגית שנשמעת עם צליל חם. אנשים אוספים קסטות כי הם מתגעגעים לצליל הזה, המחיר זול, וזה נוח לשימוש".



יש לזה בכלל שוק בישראל?
 "בישראל יש שוק ער למדי של אספני קסטות. בעיקר מחפשים רוק ישראלי, מוזיקה מזרחית ומוזיקה אלטרנטיבית עם נגיעות של מטאל ורוק כבד. ביחס לעולם אנחנו נחשבים למעצמה. בפסטיבלי המוזיקה שאני מפיק יש דרישה לקסטות. לא כמו תקליטים, אבל בהחלט יש דרישה. בקרוב הולך להתקיים פסטיבל וינטג' במרכז הסיינטולוגיה בתל אביב, וגם שם יש כבר דרישה למוכרי קסטות. לא מזמן עשו אירוע של יום קסטות בעיריית תל אביב. זה פורח מאוד".



סאונד ייחודי


עלות קסטה של אמנים צעירים ופופולריים כיום תלויה בכמה פרמטרים: אם האמן הוציא קסטה במהדורה מוגבלת, כ־1,200 עותקים, המחיר יהפוך ליקר יותר, ואם הוציא קסטה במהדורה בלתי מוגבלת. קסטת האלבום של בילי אייליש, למשל, עולה כשמונה דולרים, קסטת האלבום של אריאנה גראנדה עולה 35 דולר; קיילי מינוג, שהחלה את הקריירה בימי הקסטות והוויניל, הוציאה את אלבומה האחרון Golden על גבי קסטה בעלות של בין 20 ל־30 דולר.


"בהמשך לתחייה של תקליטי הוויניל, יש תחייה משמעותית של הקסטות שתופסת תאוצה בשנתיים האחרונות", אומר ד"ר משה מורד, מוזיקולוג, עורך ומגיש רדיו ומרצה בבית הספר למוזיקה בקריה האקדמית אונו. "לא מדובר רק בגימיק - כי עובדה שיש קונים. אנשים רוכשים מכשירים להשמעה, ויציאת ומכירת הקסטות נמצאות בעלייה ואפילו בזינוק בשנה האחרונה. באנגליה חוגגים כבר כמה שנים בנוסף ל'יום חנויות התקליטים' גם את cassette store day ('יום חנויות הקסטות') בחודש אוקטובר".



איך אתה מסביר את זה?
 "בכתבה שעשו בנושא באנגליה רבים מרוכשי הקסטות אמרו שהקסטה מחזירה להם את החוויה שהייתה פעם של לשמוע מוזיקה בצורה מכוונת ולעבוד על זה - לפתוח את המכסה במכשיר, להחליף צד, לשמוע ברצף אלבום או לחפש קטע הרבה פחות בקלות מאשר בסטרימינג או אפילו בדיסק או בוויניל. בעצם הקסטה היא אנטיתזה לקלות הבלתי נסבלת של הסטרימינג. חוויה פיזית שבהתעסקות בנוסף לחוויית ההאזנה. יש כאלה שאומרים שאוהבים אפילו את צליל ההיס שנלווה לקסטה (אפקט הסאונד שמלווה את ההקלטה – ד"פ) או את השריטות הקלות ששומעים בתקליט".



מה זה אומר להוציא אלבום בקסטה מבחינת האמנים?
 "מבחינת האמנים מדובר בפורמט פיזי אנלוגי בנוסף לוויניל שכבר עלה מחדש לגדולה, והאמת היא שהקסטה היא פורמט הרבה יותר זול לייצור מאשר הוויניל. ייצור תקליט ויניל עולה פי חמישה יותר מייצור קסטה. שלא לדבר על יתרון האחסון. כשיצא הספר שלי 'לונדון קולינג' בתחילת השנה עם צילום קסטה על העטיפה שלו, הרבה אמרו לי ש'הצעירים לא יודעים מה זה בכלל' ומאידך: 'אתה עוד תעשה קאמבק לקסטה'. עניתי: 'לא צריך אותי בשביל זה. זה כבר קורה ועוד יתפוס תאוצה'".



ג'סטין ביבר. Getty images
ג'סטין ביבר. Getty images



גם בישראל יש מי שבוחרים להוציא על קסטות את אלבומיהם החדשים. היוצרת והזמרת אור אדרי, למשל, שחררה בשנת 2017 את אלבומה החדש "כידוד" בפורמט קסטה. "היו שתי סיבות שגרמו לי להוציא את האלבום הראשון שלי על קסטה", מסבירה אדרי. "הסיבה הראשונה היא שאין היום איפה לנגן דיסקים באף בית או מכונית, בדיוק כמו שאין איפה לנגן קסטות, אז חשבתי שזה יכול להיות גם קצת מצחיק וגם מרצ'נדייז נחמד. הסיבה השנייה היא שהמוזיקה שלי הוקלטה בצורה אנלוגית על ציוד וכלי נגינה וינטג', והסאונד של הקסטה משלים את התמונה מאוד יפה. גם ככה כשמקשיבים לאלבום מרגישים קצת כאילו השנה היא 1989, אז הכל עבד לי יפה יחד".



גם עטיפת חמשת הסינגלים שעומר אדם הוציא לאחרונה כללה גרפיקה שלקסטה, שעליה שמות השירים בניחוח נוסטלגי. "בארץ האמנים שבעיקר מוציאים היום קסטות הם בתחום הפאנק והאינדי", אומר שי לנדא, מוזיקאי מהלייבל העצמאי "טויבער", שבין השאר מוציא לאור קסטות של הרכבים מקומיים. "הקסטות נמכרות בעיקר בהופעות ומודפסות בכמויות קטנות של 50־100 יחידות. בין האמנים המקומיים שהשיקו קסטות בשנים האחרונות נמצאים הדריירז, ביטניק, הטורבנס, האוריונס ועוד".



איפה מדפיסים?
 "בארץ אין מפעל לייצור קסטות, וגם בכל העולם נשארו מפעלים בודדים, כך שאמנים ישראלים מייצרים את הקסטות בחו"ל ושולחים אותן לארץ, בדומה לתקליטים. כמו כן, יש אמנים שמוציאים כמות מצומצמת ומשכפלים בעצמם את הקסטות והגרפיקה על בסיס קסטות ישנות, כמו למשל האלבום הראשון של הדריירז".



איך אתה מסביר את הטרנד?
 "אמנים רבים, בעיקר בתחום המוזיקה העצמאית, מעוניינים שיהיה להם מוצר פיזי, אמנותי, שהם מתחברים אליו, שהוא מעבר למוזיקה המוקלטת בלבד. רובם תופסים את האלבום כפריט אמנותי הכולל גם גרפיקה, עטיפה, פורמט ומלל שיוצרים ביחד עם המוזיקה את האמירה האמנותית שהאמן מעוניין להעביר. גם חובבי מוזיקה מצדם מרגישים יותר מרוצים ומחוברים כשיש להם מוצר פיזי, קסטה, תקליט או דיסק. לרוב, המוצר מגיע עם הורדה של השירים עצמם, כך שנהנים גם מהפורמט הדיגיטלי".



"בדומה לתהליך שקרה עם תקליטי הוויניל, גם מכירות הקסטות נמצאות במגמת עלייה ובעוד חמש שנים מהיום, גם הן, כמו הוויניל, יגיעו לשיא", מסכם די.ג'יי "מלך הקסטות" (אסף לויבל) שמופיע באירועי תקלוטי קסטות, בשילוב הופעות של גדולי הזמר המזרחי מימי מוזיקת הקסטות, בהרכב עם אבירם שיקר (שיקר הפקות). "באנגליה מכירות הקסטות גדלו השנה פי ארבעה משנה שעברה. כל נושא הקסטות אצלי הוא לא משהו שהפסיק, גדלתי על זה וגם היום אני מתקלט אך ורק עם קסטות. אחרי התקלוטים אנשים פונים אלי ושואלים איפה אפשר לקנות קסטות וטייפ. בתדרים הנמוכים יש לקסטה סאונד ייחודי שאי אפשר להשיג בפורמט דיגיטלי".



אתה חושב שבארץ גם אמני מיינסטרים יתחילו להוציא אלבומים בפורמט הקסטות?
 "חד־משמעית כן, כי אנשים רוצים להחזיק משהו פיזי ביד, מרצ'נדייז. מוזיקה בטלפון זה מגניב ויש איכויות מאוד גבוהות, אבל עדיין זה לא תחליף לעותק פיזי. בעוד כמה שנים הקסטות יגיעו לשיא, ומלבד הוצאות חדשות של קסטות, אנשים יחפשו את הקסטות הנוסטלגיות. זה תהליך שכבר קורה".