ההצלחה הבינלאומית, הקשר העמוק עם הלדינו, המופע עם נגן הצ'לו הדרום־אפריקאי אבֵּל סלואוקו ועוד: המוזיקאית נועם וזאנה, שמופיעה תחת שם הבמה NANI, קופצת לביקור מולדת היישר לפסטיבל הג'אז בירושלים.



"אתה תופס אותי עכשיו בווייטנאם", מדווחת המוזיקאית הישראלית נועם וזאנה, כשאני מצלצל אליה. "אני מייצגת את הולנד בפסטיבל המוזיקה של האיים בחסות האיחוד האירופי, שזה קצת מצחיק, אבל ככה זה יצא. אני גרה באמסטרדם. כל מדינה שלחה אמן אחד לייצג אותה, וההולנדים בחרו בי. במקביל, אני כרגע בסיבוב הופעות של שלושה חודשים וחצי ב־21 מדינות".



בין הופעותיה הרבות בחו"ל, מוצאת וזאנה (37), אחת הישראליות המצליחות בעולם - שמופיעה תחת שם הבמה NANI - זמן לביקור מולדת, היישר לפסטיבל הג'אז שיתקיים בירושלים (6־4 בדצמבר), ובו תחבור למוזיקאי ונגן הצ'לו הדרום־אפריקאי אַבֵּל סלואוקו, למופע Both Sides Of Africa.


"הפרויקט הזה מורכב מיצירה בת 90 דקות שכתבתי והלחנתי עבור פסטיבל הג'אז במנצ'סטר, שהתקיים במאי האחרון. היצירה משלבת ביטים, מקצבים וסולמות מהצפון והדרום של אפריקה", מספרת וזאנה. "בפסטיבל אארח את אַבֵּל ויחד נשלב את השורשים הצפון־אפריקאים שלי ממרוקו, והשורשים הדרום־אפריקאים שלו. אני אשיר בלדינו והוא ישיר בשפת הזולו".



אגב לדינו, לפני כשנה וחצי הוציאה וזאנה אלבום משירי הלדינו המסורתיים שספגה בבית סבתה. בימים אלה היא עובדת על אלבום לדינו, כולו מילים ולחנים מקוריים שלה, שצפוי לצאת באפריל 2020. "סבתא שלי דיברה בלדינו. הקטע הוא שאבא שלי אסר עלינו לדבר לדינו בארץ", היא מספרת. "בני משפחתי הגיעו ממרוקו כסוג של פליטים, שרצו לשכוח את העבר. לכן אבא שלי חייב אותנו לדבר ולשיר רק בעברית. הקשר העיקרי שלי עם סבתא שלי, שלא כל כך דיברה עברית, היה דרך שירי הלדינו".



נעם וזאנה. צילום: ויקטור לאקן
נעם וזאנה. צילום: ויקטור לאקן



הרומן של וזאנה הירושלמית עם אמסטרדם החל ב־2008 כשקיבלה הצעה שלא יכלה לסרב לה. "התחלתי את הקריירה שלי כטרומבוניסטית קלאסית. ניגנתי בתזמורת הסימפונית הישראלית. כשניגנתי סולו עם התזמורת בימק"א בירושלים, התברר שבקהל ישב מנצח הולנדי. אחרי שבועיים קיבלתי אימייל ממזכירתו, ובו הוא הזמין אותי לסיבוב הופעות בהולנד כטרומבוניסטית בתזמורת".



סיבוב ההופעות גרם לה להתמקצע בקונסרבטוריון באמסטרדם, כשבמקביל ללימודיה, כחלק מהסטאז', ניגנה עם תזמורת הקונצרטים המקומית שם, מהמובילות באירופה. "אני מרגישה שיש לי שני בתים: בישראל ובהולנד", היא אומרת. "אף פעם לא תכננתי לעבור במכוון להולנד. זה פשוט קרה, כי התחלתי לקבל בקשות ליותר ויותר הופעות בחו"ל, והרבה זמן חייתי על הקו תל אביב־אמסטרדם".



בהולנד הוציאה וזאנה, למעט אלבום הלדינו, עוד שני אלבומים מקוריים: Daily Sketch ו־Love Migration, שזכו להצלחה וזיכו אותה בפרסים.


בעברית היא תשמח להקליט, אבל "זה עוד לא יצא בהיקף שאני רוצה לעשות. אני לא אוהבת לעשות חצאי דברים, ומחכה להזדמנות לעשות פרויקט משמעותי עם הצהרה בעברית. לא סתם להוציא שירים".



איך מתייחסים אלייך בחו"ל כישראלית?


"ברוב הפעמים אני מתקבלת ממש בברכה. לא כל כך אכפת לקהל מאיפה אני מגיעה, כי רואים אותי כאמנית, לאו דווקא אמנית ישראלית. אני אף פעם לא מכחישה שאני ישראלית. לפעמים יש תגובות מוזרות ומעניינות כמו: 'לא ידענו שיש דברים טובים שמגיעים מישראל', כי בתקשורת העולמית שומעים דברים אחרים. אני לא מתיימרת להיות שגרירה, אבל אני מרגישה חובה לייצג את המקום ממנו אני באה".


בימים אלה, לצד מאה הקונצרטים שהיא מקיימת בשנה, מתמקדת וזאנה גם בסדנת ההרצאות שיזמה, Why Diy ("למה לעשות זאת בעצמך"), שבה היא מכוונת מוזיקאים עצמאים להתמודדות בתעשייה ללא צורך בסוכנים וחברות תקליטים. "אני מגיעה עם הסדנה גם למכללת לוינסקי ב־5 בדצמבר, ורצה איתה בכל רחבי העולם".



שוקלת לחזור להתגורר בישראל?


"אני לא יודעת. הייתי רוצה להגיע למצב שתהיה לי דירה בארץ, ואוכל לעשות את הקיץ באירופה בהופעות, ובחורף להיות בבית עם המשפחה וליהנות ממזג האוויר והאוכל המרוקאי".