"בראשית היו שמיים, בראשית היה הים כחול. בראשית היו לי יום ולילה, שעות הרבה כחול. בראשית הייתה הארץ, דשא עשב רך כשי לה, בראשית..". השיר "בראשית" (מילים: אהוד מנור, לחן: צביקה נוי (נימוי), עיבוד: קובי אשרת) הינו אחת מבלדות הפופ-רוק האהובות, המוכרות והמצוינות שנשמעו בשנות ה-70 ואחד מלהיטיו המוכרים ביותר של גבי שושן ז"ל.
אך מהו בעצם גלגולו של השיר? בכדי להבין זאת לעומק, הנה מעט רקע: שנות ה-60 נחשבות כ"תור הזהב" של להקות הקצב, להקות פופ-רוק ישראליות שבהשפעת להקות בריטיות-אמריקאיות (הביטלס, הרולינג סטונס וכו') ניגנו את מיטב הלהיטים של התקופה במועדונים השונים ברחבי הארץ.דוגמא לכך ניתן למצוא בלהקת "האריות", להקת "הכוכבים הכחולים", להקת "הצ'רצ'ילים" ולהקת "הנסיכים".
בשנת 1965 נוסדה להקת "המטרונומס" שנחשבה לאחת מלהקות הFאנק והסול הראשונות בישראל וידעה לאורך שנותיה לא מעט גלגולים וחילופי נגנים. בשנת 1971 הרכב הלהקה כלל את: דני פיטשון (קלידים ושירה), דני קמחי (סקסופון), אביב רקובסקי ז"ל (חצוצרה), איציק ארושס (בס), אריה זכריש (גיטרה) וצביקה (נימוי) נוי (תופים). לצד גרסאות כיסוי לשירים של הרכבים כמו "Blood, Sweat And Tears" ו"Chicago", הלהקה ביצעה גם שירים מקוריים שהבולט בהם היה "קליידוסקופ".
בשנת 1970 הלחין מתופף הלהקה צביקה נוי שיר שלא היו לו עדיין מילים או שם והלהקה נהגה לנגנו ולשלבו בהופעות. "הייתה לנו מעין קומונה של חברי להקות ונגנים שנהגו להיפגש ולשיר ולהשמיע זה לזה חומרים מקוריים לצד ג'אמים לקאברים אהובים מחו"ל", מספר נוי. "ואותה מנגינה הולחנה על ידי והושרה בג'יבריש על ידי חברי הלהקה".
בשנת 1971, לאחת ההופעות במועדון "המטרונומס", מועדונה של הלהקה ברח' יצחק השדה פינת המסגר בתל אביב, הזדמן חברו של נוי, גבי שושן ז"ל שניגן אף הוא יחד עם נוי בהרכבים משותפים בהם "הכוכבים הכחולים", "הכוכבים החדשים" ו"השוקולדה" (בה גם צביקה פיק ושוקי לוי היו חברים). שושן, ששמע את המנגינה שנוי הלחין וביצעה "המטרונומס", הצטרף בספונטניות לחגיגה ושר בג'יבריש את מנגינתו של נוי.
באותה שנה, התיידד נוי עם אבי (אבישי) אביבי, שחקן וזמר ולימים מעצב אומנותי משפיע בישראל, שכיכב באותה תקופה במחזמר "קפוץ" (אופרת רוק כושלת ופרובוקטיבית בה נטלו חלק בין השאר דני סנדרסון ולהקת "עוזי והסגנונות". אופרת הרוק הזו עלתה וירדה די מהר בשנת 1971) וסומן כהבטחה בשמי הרוק המקומי. השניים הכירו (איך לא?) במהלך הופעה במועדונים התל אביבים השונים של אותה תקופה.
אביבי התלהב מהמנגינה ורצה להקליט את השיר בליווי חבריו, חברי להקת "המטרונומס". הוא פנה לבת הזוג שלו דאז, רינה רימון (שהייתה מעצבת תלבושות ובאותה תקופה עבדה בסרט "נורית" בכיכובם של ששי קשת ויונה אליאן) שתכתוב טקסט ברוח "ילדי הפרחים", מרדנות וכמיהה לחופש ושיוויון.
השיר, עם לחנו של נוי, מילותיה של רינה רימון ועיבודו של דני פיטשון, הוקלט בשלהי 1972 במועדון ה"בר-ברים" בתל אביב בצורה עצמאית ע"י אבי אביבי כסולן וכאמור להקת "המטרונומס" כלהקת ליווי ושוגר לרדיו. גרסה זו נחלה כישלון צורם ( יחסית לשירים נוספים שאביבי יקליט באותה תקופה כמו "היי ג'ו" שבוצע גם בסרט בהשתתפותו- "שלושה ואחת" משנת 1973 ו"פשיטת רגל").
"בתחילת 1973 אהוד מנור התחבר לגבי והגיע לאחת החזרות של 'המטרונומס'", משחזר נוי. "השמעתי לו מספר לחנים שכתבתי, בהם 'תנו ללכת' ושיר לועזי שגרי אקשטיין כתב לו טקסט בשם Yellow. אהוד התלהב מהמנגינה של 'תנו ללכת' וכתב לו טקסט חדש בשם 'בראשית'. בהמשך סמדר שיר כתבה טקסט בעברית לשיר Yellow והוא הפך ל'ילדה קטנה'".
בשנת 1973 עזב נוי יחד עם להקת "המטרונומס" את הארץ ועבר לנגן במועדונו של אריס סאן - "סירוקו" בניו יורק. בעודו "תופס אמריקה", שושן, חברו הותיק, שחיפש באותה תקופה שירים לאלבום הבכורה שלו ("נער שחור עיניים") והיה לו חוש יוצא דופן לזיהוי פוטנציאל ללהיט, הקליט את "בראשית" ו"ילדה קטנה" (עם עיבוד וסולו גיטרה מופתי של שלמה מזרחי מלהקת "הבמה החשמלית") והפך אותם ללהיטי ענק.
ב-12 בפברואר 1973 שוחרר "בראשית" כשיר הסולו הראשון של שושן מאלבומו הראשון ובהתחלה די כשל. "רק עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים השיר התחיל לזנק במצעדים, 'להיטחן' ברדיו ולתפוס תאוצה ובשלהי המלחמה כבר כל חייל ידע אותו בעל פה", סיפר לי שושן בראיון בשנת 2015.
רק אחרי שהשיר התחיל "לתפוס", נוי גילה שהמנגינה של "תנו ללכת" הכושל, הפכה ללהיט ענק לחברו והכניסה אותו היישר לדפי ההיסטוריה של המוזיקה הישראלית. בספטמבר 1973 השיר העפיל למקום ה-14 במצעד השנתי של "הגל הקל". העצוב בסיפור זה שגם שושן, גם אביבי וגם מנור אינם בין החיים. למי שתהה, נוי כיום מנהל חומוסיה בכפר סבא.