עם פרוץ הקורונה בחודש מרץ האחרון, החלו להתבטל לציבור התקליטנים בארץ בזה אחר זה כל המסיבות והאירועים הגדולים שבהם היו אמורים לקחת חלק. “היינו אמורים לתקלט בחודש מאי במרתון פריז וכבר סגרנו הכל, ובאמצע מרץ התקשרו אלינו לבטל את הכל”, מספר די־ג’יי גיא הוס, תקליטן ומייסד חברת הדי־ג’ייאים “אליטה”.
“חשבתי שזה זמני ולא ייגרר יותר מדי זמן. חשבתי שעד הקיץ הכל יחזור לקדמותו, כי עיקר הפרנסה שלנו הוא בקיץ, שזה מזג האוויר האידיאלי למסיבות. זה השלב שבו אנחנו עושים הכי הרבה כסף והכי הרבה הופעות. אלא שהכל נטרק לנו בפנים בבת אחת. בוטלו לנו מאות הופעות”.
רבות נכתב בחודשים האחרונים על קריסת ענף התרבות ועל ניסיונם של השחקנים, הזמרים ויתר האמנים להסתגל למצב החדש ולהמציא את עצמם מחדש בדמות מופעים מצומצמים בחצרות בתים פרטיים או תחת כיפת השמיים. אלא שגם התקליטנים המקומיים, שבימי שגרה מופיעים בפסטיבלי ענק ברחבי העולם, נאלצו לחשב צעדיהם מחדש בשנה החולפת. “ניסינו לשמור על אופטימיות”, מספר הוס.
“במצב כזה עושים דברים שלא עושים בדרך כלל. היינו צריכים להבין מאיפה אנחנו יכולים להמשיך להרוויח כסף, להמשיך לעבוד ולהמשיך לפעול. החלטנו להמשיך לעשות חתונות ואירועים מצומצמים, גם אם זה אומר להוריד מחירים ולבוא לקראת הלקוחות. לקחנו כל עבודה שיכולנו לעשות בארץ. חו”ל הרי בוטל. בזמן שנותר החלטנו לעבוד ולהתבסס לקראת השנה הבאה”.
אתה חושב שהענף ישרוד בשנת 2021?
גקקק“הפסדתי באופן אישי מעל 400 אלף שקלים רק בין חודש מרץ לחודש מאי בגלל כל הביטולים בשל הקורונה, בוטלו לי מעל 100 הופעות”, מספר די־ג’יי Hevi Levi, מפיק ויוצר מוזיקלי, יזם טכנולוגי ומייסד הלייבל JOY GROUP. “אני מתקלט באירועים ובפסטיבלים ברחבי העולם, והיציאה מהארץ מאוד מורכבת בימינו כי גם אם אני יוצא לעבודה בחו”ל, כשאני חוזר אני צריך לבלות שבועיים בבידוד, ואז אני מפספס עוד עבודה. טכנית, אני יכול לעשות שתי מסיבות בחודש בגלל זה”.
איך אתה מתמודד?
“אנחנו מתכנסים פנימה ומייצרים חומרים ליום שאחרי. אנחנו מדברים עם בוקרים, עובדים על רמיקסים ושירים ועושים פסטיבלים בלייב. עשיתי פסטיבל בשם ‘אימג’ן’ עם תקליטנים, וכל העולם צפה בזה. זה מאוד יפה, אבל זה לא אותו הדבר כמו להופיע מול קהל. צריך לשמור על אופטימיות. אני לא די־ג’יי כי אני טוב במוזיקה. אני די־ג’יי כי אני אוהב לראות אנשים שמחים, ואת זה אי אפשר לנצח. מה שעצוב זה ש־50% מהדי־ג’ייאים שאני מכיר עזבו את המקצוע, וזה כואב אבל אני מבין אותם”.
אתה מרגיש שקריסת הענף הזה קיבלה בקורונה סיקור תקשורתי הולם?
“ברור שלא, כי בארץ לא נותנים ביטוי לדי־ג’ייאים. לא מבינים את הערך שלהם מספיק, ולכן גם לא מסתכלים על זה כתעשייה שנפגעה אולי יותר מכולם. אין בארץ יותר מדי די־ג’ייאים מפורסמים שהפכו לסלבס ונגעו בתהילה, חוץ מסקאזי ועופר נסים שהצליחו להתפרסם, וזה לא משנה אם הם די־ג’ייאים כמוני שמופיעים בכל העולם. אין מספיק הערכה לענף הזה בארץ”.
עם הפנים לדובאי
גם די־ג’יי דור אבידן (ALPHA MUSIC) תקלט לפני הקורונה במסיבות ובפסטיבלים נחשבים בארץ ובחו”ל, ועם השבתת ענף האירועים מצא את עצמו מוחק עוד ועוד אירועים שבוטלו. “נאלצתי להתרגל לירידה משמעותית – משגרה שבה עבדתי בכל יום, לזמנים שבהם אני מופיע פעמיים בחודש”, הוא מספר. “גם האווירה השתנתה. אתה לא מנגן בפני אלפי אנשים כמו שהיית רגיל. זה קשה כי מוזיקה זו הנשמה, והקהל גורם לנו להנאה ולסיפוק. אתה רוצה לנגן בשביל הפידבק של הקהל שרוקד לצלילי הטירוף, ועכשיו גם זה אסור”.
יש כבר אירועים שנסגרו ל־2021?
“התחלתי לסגור אירועים, אבל אנשים מפחדים כי לא יודעים מה יהיה ונמצאים באי־ודאות. לכן זו לא עסקה שבאמת נסגרת סופית. אני באופטימיות זהירה כי פעם פותחים את האולמות, ורגע אחרי זהסוגרים. מדברים על פסטיבלים בעולם בקיץ הבא, אבל זה בעירבון מוגבל. יש דיבור עכשיו על אירועים בדובאי”.
“דובאי הפכה עכשיו לאטרקציה כי יש שם סצינת מסיבות שהולכת ומתפתחת”, מסביר דני תובל, די־ג’יי, מפיק מוזיקלי ומבעלי “קליאנטה החברה למוזיקה", שהיה צפוי להופיע באירוע יוקרתי ברומא שבוטל בעקבות הקורונה. “די־ג’ייאים מנסים לסגור עבודה במסיבות ובפסטיבלי מוזיקה שם. יש גם דיבור על מסיבות במקסיקו, אבל זה מפחיד כי יש שם תחלואה גבוהה”.
תובל מוחה על הסיקור התקשורתי, ליתר דיוק על היעדרו, של מצב התקליטנים בצל הקורונה. “לא סופרים אותנו ולא מדברים עלינו כל כך למרות שדי־ג’יי הוא גיבור תרבות לא פחות מזמר או שחקן", הוא אומר. "אנחנו אחראים על השמחה של האנשים. זה מקצוע לכל דבר, אבל אנשים מתייחסים לזה כמשהו על הדרך”.
מה הפתרון?
“כרגע כמעט אי אפשר לעבוד, אבל צריכים למצוא פתרון, למשל לאפשר לאנשים להיות בחתונות ללא מסיכה לאחר שהם נבדקים ונמצאים שליליים לקורונה. יש מסיבות מחתרת שהולכות וגוברות עכשיו אצל תקליטנים. הקהל רוצה לשמוח, ואי אפשר למנוע את זה ממנו. די־ג’יי מפרנס עוד הרבה אנשים שעובדים סביבו כמו יחצנים ונגנים ועוזרי די־ג’יי ואנשי סאונד. חייבים למצוא פתרון ומהר”.
קרן אורבך (DJ Kitty), ממובילות סצינת ההיפ־הופ בארץ עם רזומה עשיר גם בחו”ל, מספרת כי העבודה העיקרית האחרונה שלה הייתה בפורים. “היו די־ג’ייאים שבוטלו להם כבר בפורים כל ההופעות, אבל אני עוד איכשהו הצלחתי לשרוד את זה”, היא מספרת.
“אלא שמאז הסגר הראשון הכל השתנה. מצאנו את עצמנו בלי עבודה, וגם העבודות שיש - בזום או באירועים פרטיים – הן נחמדות וכיפיות, אבל פחות מפרנסות. מה שחשוב כרגע הוא להישאר בתודעה כדי להתכונן ליום שאחרי. אני מתקלטת במסיבות זום לחברות שונות, אבל זה לא תחליף לתקלוט מול אנשים בלייב. הקרקע כבר לא יציבה. אנחנו הראשונים להיסגר והאחרונים לחזור. זה המקצוע שלי, ואני לא יכולה לוותר על זה. בהתחלה הייתי אופטימית, אבל עכשיו אני רואה קולגות שפורשים מהמקצוע או שמים אותו על הולד, וזה מתסכל. אני מקווה שיבואו זמנים טובים במהרה”.
אווירה של מסיבה
אף שהוא בן 30 בלבד, די־ג’יי אלי מתנה מתקלט כבר 20 שנה, מגיל 10. כשפרצה הקורונה מצא את עצמו בפעם הראשונה חסר אונים. “אני כל כך רגיל לרעש, לטירוף, לאנשים”, הוא מספר. “פתאום עוד ביטול ועוד ביטול ועוד ביטול הביאו איתם תחושה של אובדן וחוסר ודאות. משהו כמו 60־70 אירועים של עונה שלמה - נעלמו לגמרי".
למרות המשבר, מתנה בחר לא לוותר וניסה להמציא את עצמו מחדש. "לא חשבתי לרגע כמובן להחליף מקצוע, אלא לקחת את מה שיש לי ולהעצים", הוא מספר. "זיהיתי שפתאום כולם עושים ספורט בקורונה וקיבלתי המון בקשות למוזיקה והמלצות לפלייליסטים לאימונים. החלטתי לקחת את זה צעד קדימה ולהביא 'לייב די־ג'יי' לאימון הכושר. זה התחיל בשיתוף פעולה עם לאה שנירר והמשיך עם מאמן הכושר קובי מלכה.
אנחנו מתקלטים מוזיקה שנותנת הרגשה של מסיבה בהתאם לאימון, מקליטים הכל ומציעים בתשלום. מי ששם על פליי בתחילת אימון - מרגיש באווירה של מסיבה ומקבל מוטיבציה. עם הזמן פיתחתי את זה לעוד סוגי מוזיקה לאימונים ומאמנים שונים, ככה שכל אחד יכול לבחור את הפלייליסט לאימון בסטייל שלו".
את שנת 2021 מתכנן מתנה לפתוח באופטימיות מהולה באי־ודאות: "המון תאריכים זזו לי מ־2020 ל־2021, ויש תכנונים לפסטיבלים ואירועים גדולים, אבל מה יהיה בפועל? אני באמת לא יודע".