אם שמו של הצמד "בורגי ורועי" איננו נהיר עדיין לרובכם, כשתשמעו את שירם הקסום "אפילו הירח", מקדמה לאלבום שבדרך, הוא יכבוש את לבכם על נקלה עד שתרצו מהצמד הזה, האלמוני לפי שעה, עוד, אפילו הרבה עוד.
"כמי שבעבודתו מסתובב בעולם, נקלעתי לפני חודשיים לאי בודד באוקיינוס ההודי, קוקס שמו, אחד מהאיים המלדיביים, בלב סערה טרופית קלאסית, עם עננים עצומים, רוחות, ברקים, רעמים וגלי ענק, המתנפצים אל החוף", כך מעיד איתי בורג על הרקע הלא שגרתי של השיר. "כפי שקורה לי לא אחת בשיטוטיי על הכדור, כשאני לבד, במזג-אוויר קודר, תופסים אותי געגועים עזים למשפחה ולזמן שעובר בארץ".
געגועים מלווים במוזיקה?
"אכן, אולי לא תאמין, אבל בעודי נפעם ממה שעבר עלי באי הנידח, תפסה אותי שם בהפתעה מנגינה מקסימה שרועי שלח מהארץ והפעם הגיעה בתזמון מושלם, שהביא אותי לחבר לה מילים בהשראת הנוף המדהים".
רועי אביטל, מלחין ומפיק מוזיקלי, הוא עמיתו לצמד של איתי בורג - זמר שהוא בכובעו השני טייס, המטיס מטוסי-מנהלים לכל מיני אי-שמים מרהיבים, שאיננו מעזים לחלום להגיע אליהם. "באותה טיסה למלדיבים הצוות שלנו התפצל", הוא משחזר את הנסיבות. "בעוד שהחבר'ה התמקמו במלון באחד האיים, העדפתי להתבודד באיזו בקתה על החוף, רק אני והמנגינה הנהדרת, שרועי העביר אלי".
גם אתה, רועי, נודד בעולם?
"אני אדם של חלומות, שחי בחלום בתוך עצמי. יש לי כל הזמן מנגינות בראש. את המנגינה של 'אפילו הירח' שלחתי לאיתי ברגע שזה קרה ברגע, מנגינה של מעין בלדה".
בורגי מספר על הצמד: "לפני ארבע שנים, רציתי להוציא אלבום סולו, לאחר להקת 'נערות בבל', שבה הייתי ופניתי למפיק המוזיקלי חיים לרוז, שאחראי לחלק ניכר מפס הקול של ילדותי. הוא היה זה שחיבר אלי את רועי והלהקה שלו, 'Dub Lfo'. יחד הוצאנו אלבום שנקרא 'איתי בורג - קטן במערכת'. לאחר ההופעות בעקבות אותו אלבום מצאנו את עצמנו יוצרים המון ביחד. הקורונה נתנה לנו פנאי, טכני וגם נפשי, לייצר בכוחות עצמנו אלבום, שאנחנו עושים בו הכל ואת שיריו אנחנו מטפטפים בזה אחר זה. לא שיערנו שבגילנו ה'מתקדם' עשוי להיווצר שילוב כזה אוטופי בין שני יוצרים".
בורגי בן 40 ואם שמו מהדהד לכם איכשהו, כן, זה זה. הוא נכדו של ד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל האגדי ובנו של אברהם (אברום) בורג, שבגיל צעיר היה יו"ר הכנסת ויו"ר הסוכנות היהודית וכיום, כעדות בנו, עושה בעיקר חיים, כותב ספרים, מלמד באוניברסיטאות ורץ מרתון. הכיפה נשרה מקודקודו של בנו לקראת סיום לימודיו בתיכון.
הוא גדל בנטף, היישוב המזוהה עם אביו ומזה עשור חי ביפו עם רעייתו נועה ועם שלושת בניהם. לדבריו, מתמיד היה במוזיקה, כשכבר בגיל שנתיים-שלוש ניגן בכינור. מאז התגלגל בין כלי-נגינה שונים ואף עשה בגרות במוזיקה. גם אם ניסה קצת להתרחק ממנה, "זה היה חזק ממני" והוא למד מוזיקה, סאונד והפקה בבית הספר "מיוזיק", לאחר שירותו בחיל האוויר.
בורג הבן הינו... ביגמיסט, שמתנייד בין קריירות הטיס והמוזיקה. מה יותר? - "על זה אין ויכוח. אחרי המשפחה, המוזיקה אצלי במקום הראשון מבחינת התשוקה. בפועל הטייס משאיר לי זמן פנוי ליצור מוזיקה, שהצלילים שלה מלווים אותי גם בטיסה".
מה זה "אווירונים מתרסקים בלי מילים"?
"תפסת אותי! זה שיר שכתבתי כשהשתחררתי מצה"ל. כתבתי אותו בהומור ואפשר לקחת אותו להרבה מקומות, כולל רמז למלכודת-דבש, שהרחיקה אותי לעתים מהמוזיקה; סיפור של איש-צבא, שבנפשו הוא אמן".
אביטל בן 44, חיפאי במקור, שחי בבת-ים עם רעייתו, בתם וכלבתם. "כל החיים אני במוזיקה ומעולם לא עסקתי במשהו אחר", הוא מעיד על עצמו. "מהרגע שהתחלתי בגיל 13 לנגן בגיטרה כמו שצריך,ניגנתי בלהקות".
גם בצבא?
"לא, שירתי בסטי"לים (כיאה לבנו של רב-חובל - י. ב-א), בחיל הים. כשהשתחררתי אספתי כסף ונסעתי ללמוד מוזיקה בהודו וכשחזרתי לארץ, למדתי שנה ברימון. מאז ניגנתי בכל מיני להקות, בעיקר ב- 'Dub Lfo', ששרה באנגלית והופיעה בלא מעט פסטיבלים בעולם. אני מוצא את מחייתי כמפיק מוזיקלי, גם כסאונדמן וכדי.ג'יי. הכל סביב המוזיקה".
אתם מתארים אותה כ"קיבוץ-גלויות מוזיקלי, הנשען על רוק'נ'רול, מוזיקה חסידית, מזרחית וטורקית, בשילוב אלקטרוניקה מתקדמת".
"כן, הכל ביחד. כאמור, למדתי בהודו מוזיקה הודית. כשחזרתי, ניגנתי בעוד באנסמבל שהדריך יאיר דלאל ואחרי זה למדתי לנגן בבגלמה יוונית. אני אוהב מוזיקה אוריינטלית ובלקנית - וגם רוק'נ'רול לפנים".
מה הקשר שלכם למוזיקה טורקית?
אביטל מפתיע: "האמת היא שזה יותר הקטע של איתי".
מה הקטע, איתי?
"המוזיקה הטורקית היא בין סוגי המוזיקה שאני אוהב, כשבסך הכל כולם מאותה משפחה, אם כי גדלתי על השירים של שלמה קרליבך".
אין נגני כלי-מיתר ישראלים, שפניתם לנגנים טורקים?
אביטל: "אני לא רוצה להגיד שאין, כי קטונתי. יש כאן המון נגנים מוכשרים, אבל בגלל הצבע המאוד מסוים העדפתי את נגני קבוצת כלי המיתר הטורקים של מומין ססלר, מוזיקאי ענק שאיזה זמן היה שכן שלי בבת-ים. התרומה שלהם לשיר אדירה".
מה השאיפות שלכם?
בורגי: "השאיפות שלנו לא מעל לפופיק. העיקר זה לשמח אנשים היכן שאפשר, כפי שבתקופת הקורונה הופענו בחצרות ועל גגות".
מתי יצא האלבום?
"אנחנו עם אצבע על הדופק. הכל מוכן, רק מחכים שהעסק ייפתח".