בשנות ה-60, כשז'אנר הריקודים הסלוניים כבר החל לדעוך בישראל וחובבי המוזיקה נמשכו למקצבי הפופ והרוקנרול, החלה לפרוח גם תופעת זמרות הפופ הישראליות שהיו פורצות דרך ושגרירות בהעברת אותם מקצבים – לקהל שוחר העברית.



גילה אדרי, כרמלה קורן, עליזה גבאי, טובה פורת, שולה חן, מירי אלוני, עדנה גורן, עדנה לב, דליה עמיהוד, ירדנה הדר ועוד זמרות, היו הראשונות, עוד לפני הזמרים הגברים, שיצרו וביצעו פופ מקומי בהשראת זמרות בינלאומיות כמו ברנדה לי, הלן שפירו ודאסטי ספרינגפילד.



כשגילה אדרי שרה על "הנשיקה הראשונה" היא הוכתרה כ"הלן שפירו" מעכו, כשירדנה הדר פרצה עם "קולות הפעמונים" היו שראו בה ארית'ה פרנקלין המקומית, עדנה גורן חברה ל"ברנשים של פיאמנטה" עם כמה הברקות פופ-ג'אז פורצות דרך ואף סיפקה את הלהיט הגדול שלה מ-1966 "מנדלבאום", דליה עמיהוד שרה שירי שייק וטוויסט ("איזה בן אדם" ו"מה קרה לי") וכרמלה קורן, עליזה גבאי וטובה פורת הביאו פופ כל כך חדשני עד כי הצליחו מאד באירופה והשתקעו שם.



בפרק הנוכחי של "מילים ולחן" סקר חוקר המוזיקה דודי פטימר את תופעת הפופ הנשי העברי בשנות ה-60 שפרץ את הדרך לזמרות שבאו אחרי כן כמו רותי נבון, שרי, עפרה חזה ובהמשך גם מאיה בוסקילה, דנה אינטרנשיונל ושירי מימון, תוך שהוא משמיע הקלטות נדירות לצד נשכחות אך לא פחות ממרטיטות של אותן זמרות חלוציות.