לפתע, בשנתו ה-71, משגר מיקי גבריאלוב, מגדולי היוצרים בזמר העברי, מכן השילוח שבאולפנו, טיל מונחה בלתי צפוי, שעליו כתוב A World's Gone Crazy. כלומר, שיר ראשון באנגלית לאחר קריירה החובקת למעלה מיובל שנים. "ראשון באנגלית?", יצקצקו יודעי קורותיו, היודעים שבראשית שנות ה-70 עשה שנתיים בלונדון עם להקת "הצ'רצ'ילים", מנוחתה עדן.

"לונדון"? - הוא משחרר חיוך צנוע וצולל אל ימי עלומיו. "בלהקה לא פציתי את הפה חוץ מקולות לזמרים אחרים. רק ניגנתי בגיטרת בס ועשיתי קולות. מי חלם להיות זמר. מי חלם להיות מלחין. אפילו לא העזתי לחלום". 

כעת, לא רק שהוא שר באנגלית, אלא גם חורג ממנהגו לשיר את לחניו-הוא ושר בשיר החדש את מילותיה של בתו, שירה ואת הלחן שהלחינה עם ידידו האוסטרלי של אביה, דייויד לואי. מצלצל מוכר? - הוא, מעבר ל-60, בנו  של איל ההון היהודי-אוסטרלי פרנק לואי, בן ה-90.

והשיר?
"פתאום צץ לך אתגר ואתה זורם איתו. את דייויד, מוזיקאי וטייס, הכרתי אצל חבר משותף בארצות הברית. התיידדנו על רקע העיסוק המשותף במוזיקה. הוא היה בהופעה של שירה והתלהב. דייויד בא עם כמה אקורדים שיצאו לו ומזה צמח השיר שהלחין עם הבת שלי".

התלבטת אם להקליט אותו?
"כן, בעיקר בגלל האנגלית והחשש לגבי המבטא, אם כי הרגיעו אותי שזה בסדר. מסתבר שמה שקלטתי ברחוב עזר לי".

ובאשר לתוכנו - העולם השתגע?
"אכן, העולם השתגע. כך נראה היה בשעה שנכתב בתקופת הקורונה. השיר מבטא בשבילי את העובדה שהעולם שלנו כל כך שביר ועדין, שעלינו לשמור עליו מכל משמר".

ההקלטות של השיר התבצעו בארץ ובחו"ל. בולט בהן שיתופו של חיים רומנו, חברו של גבריאלוב מאז ימי "הצ'רצ'ילים". זה מתוך חברות וכביטוי להמשכיות, הוא נותן להבין. שניהם טעמו מחו"ל בנוף לונדוני ערפילי וחזרו לאמא-מולדת. לגבריאלוב נראה שאז חתך בזמן. אלמלא כן, מן הסתם היינו מחמיצים אי אלה קלאסיקות שלו, שזכו למקום של כבוד בפנתיאון הזמר העברי".

אולי עכשיו?
"לא, אין לי תוכניות בכיוון חו"ל. כאן המשפחה שלי. כאן הקהל שלי. אבל הדלת שלי לא סגורה. עקרונית, אני פנוי. הילדים שלי כבר לא בבית. 'עוף גוזל' שרתי להם והם התעופפו מהקן לאן שרצו".

איך עברה עליך תקופת הקורונה?
"ביצירה ובעשייה. חלק ניכר מהזמן העברתי באולפן הביתי שלי. כתבתי והקלטתי בו שירים, אבל בלי הופעות לא הייתה אפשרות להעביר אותם לקהל. בין השאר יצרתי בתקופה הזאת גם אלבום-ילדים. בקיצור, ניצלתי את הזמן לא רע".

הקורונה, תודה לאל, כבר מאחורינו וגבריאלוב שב למסלול ההופעות. "זה היה מאוד מרגש לשוב אל הקהל, שקיבל אותי בהתלהבות", הוא מציין ואיננו מפתיע. הרי אי אפשר לתאר את פס הקול הישראלי בלי שיריו, כשאגב בכוונתו לאגד באלבום את שירי המשוררים הגדולים - חיים נחמן ביאליק, נתן אלתרמן ולאה גולדברג - שהלחין.

פנית לשיריהם בגלל שחסרו לך מילים ללחנים שלך? - אני שואל אותו.
"זה לא כך", הוא מבהיר. "חלק מאותם שירים -  מהתקופה שבה עבדתי עם אריק איינשטיין, שהיתה לו גישה לשירי-משוררים. למרות שאני כותב את המילים לחלק ניכר מהשירים שהלחנתי. כשהן חסרו לי, ידעתי ממי לקחת".