כשרואים בקליפ לשירו החדש של הזמר והיוצר ברק ביטון אותו מצולם בשדות הבצל האינסופיים של אביו במושב תדהר (שתודה לאל לא נפגעו), מטר מהעוטף ושר "אין בנו פחד", יש אשליה לשבריר של שנייה, שדבריו מתייחסים למצב באזור. ברם, נוכח עלמת החן שמפזזת מולו בקליפ, הוא חש להבהיר, שה"אין בנו פחד" מכוון לאומץ שתפס לראשונה מאז יציאתו מהארון לשיר לא רק על גברים, כש"וואלה, בא לי לשיר לנשים, כי למה לקפח?".

הבנתם? ואז צדים את תשומת הלב שמותיהם של שותפיו ליצירה, אליאס בטשון (שגם הפיק מוזיקלית) ונדיר חווא (שגם נשמע בקולות). מי הם?
"שני חבר'ה צעירים בני 20, ערבים נוצרים מלוד, שכתבו לי באינסטגרם בתקופת הקורונה, שהם רוצים לעשות איתי מוזיקה. כשהצעתי לבוא אליהם, הם שאלו איך אעשה את הדרך מתל-אביב ללוד. 'חברים, אני מושבניק ומגיע ממקום הרבה יותר רחוק', הרגעתי אותם. אגב, זה היה לפני הבלגן בעיר שלהם".

ההורים של הוריו עלו ממרוקו והיו ב-53' ממקימי מושב תדהר בנגב הצפוני. "למרות הקרבה לרצועה, זה מקום שיש בו שלוות עולמים עם ציוץ ציפורים ותחושת מרחבים", הוא כמעט מתפייט. "הייתי אמור להמשיך את אבא שלי במושב, אבל המוזיקה לקחה אותי ממנו, למרות שהייתי ונשארתי איש של אדמה. אהבתי את המוזיקה ששמעתי  אצל סבתא וסבא שלי, שהייתה  ביניהם מעין מלחמה,  כשהיא עם שנסונים בצרפתית והוא עם המוזיקה האנדלוסית".

ואתה?
"אני הייתי ביניהם. כשראו את המשיכה שלי לעניין, שלחו אותי ללמוד כינור בקונסרבטוריון באופקים. אחרי שנה פרשתי. בתקופת התיכון בשער הנגב הייתי הזמר של בית הספר, למדתי פיתוח קול ועשיתי בגרות במוזיקה. תוך כדי כך בערה בי התשוקה לבמה. כילד די חצוף, דרשתי מההורים  להרשות לי להיות בלהקת 'צעירי תל-אביב'. פעמיים בשבוע הייתי עושה את הדרך ארוכה אליה עד שהמרחק שבר אותי וסידרו לי העברה ל'צעירי באר-שבע', מה שגרם לי להיות מוכן לשירות צבאי בלהקת משמר הגבול". 

כשביטון, 30, השתחרר, הוא התמודד בעונה הראשונה של 'דה וויס', שם לא הרחיק לכת, אבל "זה נתן לי חשיפה, שהביאה אותי להופעות במחזות-זמר כמו 'גברתי הנאווה' ו'אוויטה' - והוצאתי אלבום".

ואז?
"ההצלחה גרמה לי חרדה עד כדי להפסיק להופיע ולעבור לאיזה זמן לעבודה במלצרות עד שחזרתי ב'היירספריי' והיום אני בהצגת 'החיים הם קברט', בקאמרי, גם ב'זה אני', משירי אייל גולן, כשהתיאטרון נהיה בשבילי כמו בית, אם כי בתכלס אני קודם כל זמר".

מה הסיפור שלך עם ...בולגריה?
"לפני שנתיים פולי ג'אנבה, שירי מימון של הבולגרים, הייתה בארץ בתקופה של נטע באירוויזיון. כאן היא שמעה ברדיו את השיר שלי 'יפו בלעדיך' - והתאהבה. איכשהו היא הגיעה אלי דרך המנהל שהיה לי והקלטנו את השיר באנגלית. אחר כך ביקשה רשות להכניס אותו לאלבום שלה. אחרי הרשות הגיעה ההזמנה לבוא ב-30 החודש לשיר בהשקת האלבום וגם לשיר שיר שלי. נהיה משהו מטורף. אני מקווה שהקורונה לא תשבית את השמחה".