האם יש מישהו, שמסוגל לתאר את הזמר העברי בלי שירי-על דוגמת "ציפור שנייה", "אומרים ישנה ארץ" ו"יש לי סימפטיה"? - ברור שלא. שלושתם הם בבחינת הדובדבן שעל עוגת ערבי שירי המשוררים של גלי צה"ל ובשלישי הקרוב, ה-25 בחודש, כולם מוזמנים לחגוג יובל למיזם התרבותי החשיבות הזה ובה בעת להצר על שנעלם מהנוף בטרם עת.
ראשיתו כצעד של מחאה מצד יצחק לבני, המפקד הרביעי של התחנה הצבאית, שהגם שלא מפסיקים לאיים בסגירתה, כבר חגגה יום הולדת 70 ויש לקוות, שעתידה לפניה. לבני, ספוג התרבות ומי שהיה דמות בולטת בתקשורת הישראלית, שבחודש הבא ימלאו חמש שנים לפטירתו, מחה נגד רמת הפזמונים, כולל אלה שהושמעו בתחנתו ויזם את ערבי שירי המשוררים, בתקווה שאלה יעלו את הרף. אכן, כך קרה, למרות גל ה"טודו בום", שפשה בהמשך בשדה הזמר.
לקראת הערב הראשון של שירי המשוררים לבש בית החייל חג, יוסי גרבר חנך בו מסורת קצרה של הנחיה תיאטרלית, שמעון כהן הניף את שרביטו וההצלחה הייתה מעבר לכל המשוער. כוכב הערב הזה היה מעל לכל ספק המשורר נתן זך, שחמישה משיריו הושמעו בו. מעל כולם התנשא השיר "ציפור שנייה" בלחנו המופלא של מישה סגל ובביצוע לא פחות מופלא של סוזן ופראן, ילידות קנדה. סגל עבר לקריירה בארצות הברית ובנות הצמד שהתפרק חזרו לארץ-מוצאן. כך רצה הגורל.
לזך היה בערב הזה גם להיט סוחף, "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", בלחנו ובביצועו של מתי כספי. שלושת שיריו האחרים באותו ערב היו "אל תחשוב לי לעוון", בלחנה של שוש רייזמן ובביצועה של שולה חן; "צער אינו משאיר סימנים", שהלחין ושר צביקה פיק ו"שיר לאוהבים הנבונים" בביצועה של חוה אלברשטיין ובהלחנת דפנה אילת, מי שהלחינה גם את "עמוד התיכון", אחד מארבעת שיריה של דליה רביקוביץ באותו ערב, ששרה שולה חן.
משיריה האחרים שם ריגשה במיוחד צילה דגן עם ביצועה לשיר "חמדה", שהלחין מוני אמריליו; רבקה זוהר השמיעה את "היונה" בהלחנת אברהם זיגמן ודורית ראובני - את "סוף הנפילה", שהלחין יאיר רוזנבלום.
המשורר השלישי בערב ההוא היה יהודה עמיחי. שלמה ארצי ריגש עם לחנו לשירו ל"דרך שתי נקודות" (עובר רק קו ישר אחד...) ואילו שירו "הבלדה על השיער הארוך והשיער" זכה באופן חריג לשני ביצועים שונים בהלחנת שני מלחינים. ביצועם של "הדודאים" ללחנו של מוני אמריליו גבר על ביצועה של חוה אלברשטיין ללחנו של סשה ארגוב ונצרב בזיכרון.
לקראת הערב השני, שהוקדש לשירי משוררים שכבר לא היו בחיים, עברה החגיגה להיכל התרבות הגדול יותר עם המנצח שמעון כהן ועם אותם מפיקים, אנשי גל"צ דאז, הסופר יצחק בן-נר ומבקר התיאטרון מיכאל הנדלזלץ. הנחו גילה אלמגור ועודד תאומי.
ארבעה משירי הערב הזה חוברו בידי חיים נחמן ביאליק - "ביום קיץ יום חום" בשירתה של נחמה הנדל ללחנו של יחזקאל בראון; "והיה כי תמצאו", שהלחין ושר דני ליטני; "לא ידע איש מיהי" בשירתה של חוה אלברשטיין ללחנו של משה וילנסקי ומיכל טל בלחנה של דפנה אילת ל"צנח לו זלזל".
את "בת הרב ואמה", אחד משלושת שיריו בערב של שאול טשרניחובסקי, שרה ג'וזי כץ בלחנם של שמוליק קראוס ושמעון שגיא; עדנה לב ביצעה את "שלוש אתונות", שהלחין ידידיה אדמון הוותיק, אבל כוכב הערב היה שלמה ארצי עם לחנו ל"אומרים ישנה ארץ", שהפך ללהיט.
שניים ממשוררי הערב, שמצאו את מותם בתקופת השואה, יוצגו בו עם שני שירים כל אחד - דוד פוגל עם "ערי נעורי", בהלחנת קובי אשרת ובביצוע צילה דגן ועם "קרון יחידי ואחרון", בלחנו של שלמה ארצי ובביצועו המרגש של ליאור ייני וחיים לנסקי ב"קסם קסמה לי הלענה", שהלחין רפי קדישזון והשמיע דודו אלהרר לצד "לילות לילך", שסוזן ופראן שרו בחן במעין מחוות פרידה את לחנה של סוזן (כוגן) דבור.
את השיר הנותר, "יום יום אני הולך למעונך", במילותיו של יעקב פיכמן, משורר "אגדה" ("על שפת ים כנרת"), שר בלחנו מתי כספי, שכמו שלמה ארצי וצילה דגן הופיע בשלושת הערבים.
מלחמת יום כיפור קטעה את מרוץ "ערב שירי משוררים", שחזר ב-80' ולא הצליח לשחזר את הצלחת שני קודמיו, למרות הליווי המרשים של התזמורת הפילהרמונית וההנחיה התיאטרלית של אילי גורליצקי. זכורים ממנו הביצוע החינני של דפנה ארמוני ומזי כהן ל"דצמבר", שירם של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי ובעיקר הביצוע ה-וירטואוזי של נורית גלרון ל"יש לי סימפטיה", שירם של מאיר ויזלטיר ושלמה גרוניך.
על הערב הזה, שחגג באיחור קל את יום הולדתה ה-70 של העיר העברית הראשונה עם שירי משוררים שחיו/חיים בתל-אביב, ירד המסך, אבל תרומתו לזמר העברי לא תסולא בפז.