יחי הנוער! בגיל 23 וחצי רתם ניר, שינצח בשבוע הבא על הקונצרט מס' 4 בסדרה הסימפונית של התזמורת הסימפונית ראשון-לציון, הוא המרענן העכשווי של עולם הניצוח הישראלי. "נעשה טרנדי כזה לשתף מנצחים צעירים", הוא שמח, "אבל אני לא מכיר בארץ מנצח כה צעיר כמוני".
מה ה"התפרעות" הזאת? לא מספיק לך להיות נגן בסון בתזמורת של ראשון?
"זאת לא 'התפרעות', או משהו שקרה במקרה, אלא התגשמות של חלום-ילדות, מעין מטרה שהצבתי לעצמי בשלב מאוד מוקדם. למעשה, התחלתי בקונסרבטוריון של נס-ציונה עם סקסופון, כלי שלא הספיק לי. חיפשתי דרכים להתקרב למדיום הסימפוני, שבו כידוע אין נוכחות לסקסופון. אז עברתי לבסון בדרך אל דוכן המנצחים".
שכבר אז חשקת בו?
"אכן, ככל שאפשר לעשות דברים מדהימים עם הכלי שלי, הבנתי מילדות שבניצוח ניתן להשיג יותר במוזיקה".
וגם לשלוט על נגנים, שגילם כפול משלך, או אפילו יותר?
"גם כשהשליטה בידיי אני מתייחס אליהם בהרבה כבוד ועם הרבה הקשבה. בכל זאת, יש להם כברת דרך שלי אין. למדתי לקבל מה שהתזמורת נותנת לי וגם לקהל, מן הסתם. אני רואה יתרון בכך שאני גם נגן בתזמורת של ראשון, מה שמאפשר לי להכיר איך זה מהצד השני. בניצוח שלי אני מתווה לנגנים איך לנגן וכמי שבא מהם אני גם יודע לא להפריע להם בנגינה. זאת, לעומת אי אלה מנצחים, שמתוך רצון לשלוט ולגעת בכל פיפס, קוטעים את הזרימה שיש בנגינה".
ניר, המקפיד לכתוב את שמו הפרטי בכתיב חסר, גדל בנס-ציונה כבנם של מיילדת ושל איש-שיווק, שמתישהו גילה את התופים. לדבריו, הם לקחו אותו לקונצרטים ועודדו אותו לנגן. הוא ניסה תופים, בעקבות אביו, אורגנית וכינור, אך "מה שתפס אותי זה הסקסופון, שלתקופה מסוימת משך אותי אל הג'ז, עד שהשתכנעתי שהכיוון שלי קלאסי".
הוא בוגר תיכון "תלמה ילין", כשבתקופת לימודיו ניגן בתזמורת הפילהרמונית הצעירה ובתזמורת הנוער הלאומית לכלי-נשיפה. בצבא הוא שירת כמוזיקאי מצטיין וכמעבד לרביעיות כלי-מיתר. בין התזמורות שהוא הספיק לנצח עליהן תוך שנה ומשהו - התזמורת הקאמרית הישראלית, הקאמרטה ירושלים, סימפונט רעננה והתזמורת הסימפונית חיפה. בעקבות זכייתו בתחרות "חממת המנצחים" של הקאמרית הוא משמש כעוזרו של מנצחה, אריאל צוקרמן, מה שהביא אותו להחליפו מספר פעמים. זאת, כאמור בהיותו נגן בסון בתזמורת של ראשון. איך גם וגם? - "מזגזגים..."
בסדרת הקונצרטים שבה ינצח ניר בשבוע הבא על הסימפונית ראשון-לציון על שתי יצירות בנות המאה העשרים כשביניהן שוברט - כמנה העיקרית. הקונצרט ייפתח בקונצ'רטו לצ'לו ולכלי-נשיפה מאת פרידריך גולדה האוסטרי עם צבי פלסר כסולן, יימשך עם הסימפוניה החמישית של שוברט וייחתם ב"מחולות גלנטה" של זולטן קודאי ההונגרי, "מלחין שלא מנגנים אותו מספיק בארץ".
אם לא היית מוזיקאי?
"בספר המחזור של כיתה ו', כשהתבקשנו לכתוב מה נעשה כשנהיה גדולים, כתבתי 'מנצח ואם לא - ארכיטקט. זה משתלב כשהמנצח מתווה ביצוע של יצירה על-ידי התזמורת כמו ארכיטקט".