הרבה-הרבה לפני כוכבי הפלסטיק של היום היו שמשון בר-נוי וחברו-מתחרהו ישראל יצחקי אלילי הזמר הגדולים של שנות ה-50, בעשור הראשון למדינה. כמו מטאור הגיח בר-נוי לשמי הזמר העברי ונעלם מהם לבלי שוב. כהד מתקופה שהייתה ואיננה עוד נותרו להיטיו ממיסי הקהל דאז ובראשם שיריו של צבי בן-יוסף, "יש לי כנרת" ו"הורה נהלל". בשבת, ה-19 בפברואר, ימלאו 100 שנה להולדתו של בר-נוי וזאת הזדמנות לשחזר את סיפורו המרתק.
הוא, בנו של רופא-שיניים, נולד בברלין כפטר נוימן, שם התגלה כשרונו המוזיקלי במקהלת בית הספר שבו למד. בן 17 היה כשעלה הנה במסגרת "עליית הנוער". פקיד הרישום בנמל חיפה שיבש את שמו לשמשון בר-נוי והוא דבק בו עד כלות.
קיבוץ אשדות-יעקב היה תחנתו ראשונה בארץ ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא התגייס לצבא הבריטי. בניגוד לאמנים ג'ובניקים כיום, בר-נוי לחם במדי צבא הוד מלכותו בגדוד השני של הבריגדה היהודית. שם פגש את צבי בן-יוסף, מחבר שיריו הגדולים והם הופיעו יחדיו בלהקה הצבאית הארץ-ישראלית "קלעים קלעים", בתוכניתה "גיצים וחיצים".
לאחר שחרורם, הם הקליטו בשלהי 47' בחברת התקליטים קצרת הימים "ארציפון" ארבעה משיריו של בן-יוסף, שליווה בפסנתר את חברו, שבגיל 25 כבר היה בשיאו עם להיטיו. שיתוף הפעולה ביניהם נקטע במלחמת העצמאות כשהוא, עובד תקליטיית קול ירושלים, קול ישראל בהמשך, התעקש לצאת לקרבות בגוש-עציון, שם נפל במאי 48'.
בר-נוי שירת כנהג משוריין בשיירות לירושלים. כשהוקמה יחידת הצנחנים, בר-נוי, שהשתחרר מהצבא הבריטי כקצין, מונה כאחד מארבעת מפקדי הפלוגות שבה. ככזה, יצא לקורס צניחה באזור הסודטים, בצ'כוסלובקיה, בלי לחפש הנחות בזכות שיריו שהתנגנו ברדיו. "בר-נוי עבר איתנו את כל האימונים, כולל צניחות, כמובן", סיפר לי מפקד הקורס, חיים גורי.
כשוך הקרבות, בהיותו עדיין במדים פגש בחברת "הד ארצי" את ישראל יצחקי, יוצא הלהקה של חטיבת אלכסנדרוני. "מכיוון שבר-נוי שירת עדיין בצבא, הופענו בערבי שבתות", העיד. "כשעלינו לבמה, הוא עשה רושם בהופעה שלו ובחליפות שלבש, אבל למרות אהבת הקהל, היה לו פחד-במה. 'פיטר - כך נהגתי לשבש את שמו המקורי - חשוב שאתה במשפחה והירגע!'"
בר-נוי עבר מהצנחנים לחיל החימוש, שם שירת כקצין מינהלה והכיר את טובה, רעייתו הראשונה, ילידת פולין, כיום בת 91: "הוא היה סרן ולאחר-מכן רב-סרן ואני - חיילת מהשורה. 'בחור נאה, מאוד שארמי באופי שלו', אמרו עליו. היה בו משהו קלאק גייבלי. הייתה לנו חתונה צבאית יפה, עם רובים וכידונים. בין האורחים היו יוסי ידין ובתיה לנצט, שחקני הקאמרי, שם שמשון הופיע בהצגת 'על עכברים ואנשים'. כשאמרו לו מהצבא - 'קצין או זמר', הוא השתחרר".
בר-נוי היווה יחד עם יפה ירקוני, ישראל יצחקי, ג'טה לוקה ופרדי דורה את נבחרת הזמרים של 'הד ארצי ובמקביל הוא הקליט לחברה המתחרה, "מקולית". שם הוא פגש את אברהם ברושי (איטנברג), הפזמונאי הסלוני בהא הידיעה של אותם ימים, החתום בין השאר על השירים "אל תיקח הכל ללב" ו"קרה זה רק הפעם", שיר שהקליט עם יפה ירקוני.
"בר-נוי היה בחור מרשים, בעל אופי מאוד נעים", נזכר ברושי. "בנות היו נכרכות אחריו, כפי שאומרים בשפה 'תנכ"ית' והיה לו קול נהדר, שהתעלה מעל תנאי ההקלטה הירודים של אז".
"בשבילנו שמשון בר-נוי היה הזמר מס' 1", מצל"ש אותו אילי גורליצקי, נשיא "אשכולות", ארגון זכויות המבצעים. "היה לו קול בריטונלי ורך והוא שר מלבו אל לב הקהל".
הצלחתו המרשימה של בר-נוי התגלתה עד מהרה כמקסם-שווא. למרות המחמאות וגילויי ההערצה, הסתמן כבר באמצע שנות ה-50 המורד בקריירה שלו, כשהתקשה להתמודד עם שירי להקת הנח"ל, להקת "בצל ירוק" וצמד "הדודאים", שהושמעו ברדיו בלי סוף.
"נפילתו של בן-יוסף במלחמת השחרור הייתה האסון של שמשון, שבלעדיו התקשה לחדש את הרפרטואר שלו", סבר יצחקי. "בשבילי הוא היה אליל-נעוריי", מצהיר המוזיקאי שמעון כהן, אז מעבד בראשית דרכו. הוא היה זמר נפלא עם בריטון יפהפה, אבל משלב מסוים לא היה לו להציע משהו חדש והוא נראה לי כ...עששית כבויה".
בר-נוי מצא מפלט ממצוקתו, כשנעשה קצין בידור באוניות "צים". איך הגיע לכך? - "אולי הרגיש שהקריירה שלו דועכת", זאת הערכה של טובה בר-נוי, רעייתו הראשונה. "הזמנים השתנו והוא לא התרגל לשינויים", אומרת מיכל, בתו הבכורה, שחיה שנים בתחושה של חסר ולא רק בגלל שהלך לעולמו בטרם עת.
איזה אבא הוא היה?
"עד היום יש לי 'חורים' לגבי קטעים בחייו. למעשה, אני לא זוכרת הרבה ממנו מהילדות שלי בגלל ההיעדרויות שלו. הוא לא היה אבא שלוקח את הבת שלו לגן הילדים, אבל היה מביא מתנות מנסיעותיו בעולם, כולל בובות, בגדים, אפילו אופניים, דברים שלא היו בתקופת הצנע, כך שקינאו בי לא מעט".
עם ההפלגות, גבר הריחוק בין בר-נוי לבין משפחתו. בתו הייתה בת עשר, כשצורפה לאחת מהפלגותיו. "אני זוכרת מאז את אבא אחראי על ההפעלות הבידוריות באונייה עם חליפה ועם פאפיון. בהופעות בערבים לא הייתי. הוא לא הרשה".
בראיון באותה תקופה ניסה בר-נוי לנמק את הקריירה החדשה שלו על "ירושלים", אז מספינות הדגל של "צים": "על החוף היו לי חיים בלי סיפוק, והאונייה הייתה הפשרה שלי. לא עזבתי את הארץ. אני נמצא על טריטוריה ישראלית ולמרות הכל אני חי חיים אחרים".
בגיל 41 בלבד, שבו זמרים מגיעים לשיאם, כבר היה בר-נוי כוכב לשעבר והחליט להעביר את למשפחתו סופית לארצות הברית. "לא היה פשוט סיפור השנים שבהן חיינו עם אבא בניו-יורק, לאחר שנאלצתי להיפרד מהחברים בארץ. מצד שני, אלה היו השנתיים היחידות בחיי שראיתי את אבא יום-יום", אומרת הבת מיכל. "זאת, לאחר שהפסיק להפליג ולהופיע. אולי המתין שההצעות יזרמו אליו".
ב-65' התגרשו הוריה והיא, אמה ואחותה חזרו ארצה. "פשוט נגמר בינינו", דברי האם. הבת השנייה, יפעת, צעירה ממיכל בתשע שנים. "בעצם, הכרתי אותו מביקוריו בישראל", היא מספרת. "בשבילי הוא היה האבא-מאמריקה וכמי שידע לפנק, תמיד הגיע עם מתנות, אבל לא שמעתי אותו שר. התקופה הארוכה ביותר שהייתי איתו היו ארבעת החודשים, שבהן התארחתי אצלו לפני הצבא".
ב-75' הן שמעו על נישואיו בשנית עם מי שהייתה חברתו בראשונה בארץ, באשדות-יעקב. בר-נוי לא שב ארצה ולא חזר לשיר. לגבי עיסוקיו בניו-יורק, היו שמועות, שעסק בשיווק רכב ובהסעדה בבניין משרדים, לא בדיוק מה שמצפים ממי שהיה כוכב נערץ.
כל הנסיונות לשכנע אותו לחזור לשיר כשלו עד שב-86' נעתר להצעת עמוס אטינגר לבוא לתוכנית "חיים שכאלה" עם יפה ירקוני. "אמרתי לו שנשלח כרטיס - והוא בא", מעיד "מר חיים שכאלה". "תיכף נוכחנו לדעת, שזה לא אותו שמשון בר-נוי עם הקול העדין והסכריני, אבל למרות כל השנים שחלפו, ניכר היה בו שזכר לשיר על אף שקולו הצטרד. הופעתו אצלנו הייתה משיאי התוכנית".
הופעתו בה הייתה רגע טלוויזיוני צובט לב. כשאטינגר שאל "מי הקול הבא?", ירקוני זיהתה מיד את שותפה להופעות רבות בעבר. "אני לא מאמינה!", היא נפעמה. בעוד שחשבה שדיבר מניו-יורק, בר-נוי, אלגנטי וכסוף שיער, נכנס לאולפן, כשעל פניו נסוך חיוך של מיליון דולר. כשבידיו דף המילים, הוא שר איתה את להיטם מפעם "אל תיקח הכל ללב", מאת ברושי ובובי פנחסי. בר-נוי שר גם את "יש לי כנרת" ואת "את חכי לי ואחזור", כשהקהל שר איתו חרש כבתפילה, מתעלם מכך שקולו נסדק.
אגב, לאותו ביקור התלוותה אפיזודה מרגשת. בהיותו כאן, אסף בר-נוי את תקליטי הבקליט הישנים-נושנים שלו כדי להביאם עמו לחו"ל ובמטוס הם נשברו. כשאריק איינשטיין, מעריצו הוותיק - שנראה כי בהיותו זמר צעיר "שאל" ממנו כמה הבעות-פנים - שמע על כך, הוא טרח להגיע לאולפני קול ישראל כדי להעתיק את תקליטי העבר של בר-נוי ולשלוח אותם אליו, לחו"ל, במחווה ראויה להוקרה.
כעבור שנתיים, ב-88', הגיעה אל טובה בר-נוי, רעייתו הראשונה, שיחת טלפון מאוטווה שבקנדה. על הקו הייתה רעייתו השנייה, שהודיעה לה כי הוא נפטר בחטף מדום לב. התברר שחש במשך ימים אחדים כאבים עזים בידו. כשהם גברו, הוא נהג את עצמו ואת רעייתו לבית-חולים, שם החזיר את נשמתו לבורא והוא בן 66. "זה הדבר האחרון שאפשר היה להעלות על הדעת", נדהמה הבת מיכל, שנסעה עם אחותה, יפעת, ללוויה. "כשהגענו לביתו, ראינו בחצר אופנוע חדש בניילון", 1זו אומרת. "נראה, שהיו לו תוכניות אחרת..."