“אני מבקרת פה כל כך הרבה פעמים, כך שאני מרגישה ישראלית לכל דבר"

זה 28 שנה שהזמרת היוונייה גליקריה מנהלת רומן מתמשך עם ישראל, המתבטא בהגעה ארצה להופעות, בביקורים תכופים, בשיתופי פעולה עם אמנים מקומיים ואף בלקיחת חלק בחזית ההסברה לטובת ישראל בעולם. “בביקור הראשון שלי בישראל פחדתי לרדת מהמטוס", היא מספרת רגע לפני שתגיע ארצה לסיבוב הופעות ביוני הקרוב.

“כן, כן, בפעם הראשונה ממש פחדתי מכל נושא הטרור. רק כשפגשתי בפעם הראשונה את הקהל הישראלי, שנתן לי הרבה אהבה, התחלתי לאהוב את ישראל. הקהל הישראלי נתן לי אנרגיות חיוביות שכבשו את לבי. הייתי בשוק שהישראלים מכירים את כל השירים שלי. בתוך לבי ידעתי באותו רגע שאני הולכת להיות מחוברת למדינה המיוחדת הזאת".

מה את אוהבת בישראל?
“בכל פעם שאני מגיעה לישראל אני מגלה מקומות מדהימים, לדוגמה העתיקות בבית שאן או בנהר הירדן, שבו גם הלכתי על המים, אבל אין בעולם מקום כמו ירושלים. בכל ביקור שלי בירושלים אני מלאת התרגשות עד דמעות".

מה את חושבת על הישראלים?
“יוונים לכל דבר ועניין. אוהבים את אותם הדברים שעושים טוב בלב: מוזיקה, אוכל ואהבת החיים".

בגובה העיניים

גליקריה (68) נולדה בצפון־מזרח יוון בכפר איו פנבמה. את המשיכה למוזיקה ספגה מאביה. “גדלתי כמו בכל בית יווני שבו תרבות המוזיקה היא מאוד חזקה ומשפיעה", היא מספרת. “אבא שלי היה מנגן על בגלמה (בוזוקי יווני מסורתי – ד"פ) ולימד אותי את שירי הרבטיקה והמניה (סלסולים). הוא גם דחף אותי לתחרות כישרונות צעירים שבה זכיתי במקום הראשון. מאותו רגע ידעתי שהמוזיקה היא אהבת חיי".

בגיל 20 החלה להופיע באופן מקצועי במועדונים באתונה ושרה את שירי המלחינים מאנוס חג’ידאקיס, מיקיס תאודוראקיס ומאנוס לואיזוס, ובשנת 1978 הקליטה אלבום משותף עם היוצר אפוסטולוס קאלדארס. ב־1980 הוציאה את תקליט הסולו הראשון שלה,

Sta Matia Kita Me – “הבט בעיניי" בתרגום חופשי לעברית - בעת שהייתה בסיבוב הופעות ביוון עם יורגוס דאלארס. “האלבום הראשון זכה להצלחה מדהימה", היא אומרת. “בשלב הזה לא היו לי הרבה להיטים, אבל הצלחתי לעורר את סקרנות הקהל בעזרת סגנון השירה הייחודי שלי. האלבומים הבאים שלי כבר היו יותר איכותיים ועמוקים מבחינת הטקסטים והעיבודים, ורובם הפכו להצלחה גדולה".

אלבום הסולו הבא שלה, Ta Smyrneika, נחשב לאלבום הפריצה שלה, והפופולריות שלו הובילה את יוון לבחור בה כנציגתה בפסטיבל השירים Europlaia בשנת 1982 שנערך בבריסל. “להקליט אלבום בסגנון סמירניקה היה חלום שלי", היא אומרת. “סגנון זה מאופיין בשירים שנוצרו בכפרים הרחוקים במרכז יוון והם נכתבו על ידי אנשים אוהבי מוזיקה, ולאו דווקא מוזיקאים. כלי הנגינה שאפיין סגנון זה לא היה בוזוקי או בגלמה, אלא כלי הלירה שמנגנים בו באופן קצת שונה. כמובן שעם הסגנון הייחודי הזה התפתח גם סגנון ריקודים מיוחד ברוח הסמירניקה. אין הופעה ביוון שהקהל לא דורש שאבצע כמה שירים בסגנון זה".

הצלחת אלבום הסולו החמישי שלה, Tragoudi Esthimatiko (“שיר סנטימנטלי") הובילה אותה לראשונה לסיבוב הופעות בינלאומי מצליח בקפריסין, בריטניה, אוסטרליה, ארצות הברית וקנדה. איך התמודדת עם ההצלחה הגדולה? מה סייע לך להישאר עם רגליים על הקרקע?

“החינוך בבית ובכפר. אבא שלי תמיד היה אומר לי שהצניעות היא תכונה של אמנים גדולים. דווקא כשהם מצליחים, הם צריכים להיות תמיד בגובה העיניים, וכך אני נוהגת עד היום".

להתחיל מהתחלה

ההצלחה הבינלאומית הובילה אותה בשנת 1994 לצאת לסיבוב הופעות בינלאומי שני, כשהפעם אחת התחנות הייתה ישראל. לקידום סיבוב הופעותיה, הוציאה אלבום להיטי זהב שהפך במחוזותינו לרב מכר. אותו ביקור ראשון בישראל, שבו ביצעה גם את “שבחי ירושלים" בשפה העברית, שינה כאמור את הקריירה שלה. “בהופעה הראשונה בהיכל התרבות בתל אביב, כאשר ראיתי את תגובת הקהל לביצוע ‘שבחי ירושלים’, זה היה מדהים ומרגש לראות את כל הקהל עומד על רגליו ומריע לי במשך 10 דקות", היא מתארת.

“ירדו לי דמעות של אושר. זה היה רגע מרומם נפש. כבר באותו הלילה, אחרי ההופעה, קראתי למנהל שלי, המפיק ציון קדם, ושיתפתי אותו ברעיון להקליט אלבום שלם בעברית. ציון גייס כמעט את כל אמני ישראל לכתוב לי חומרים חדשים, ושיתוף הפעולה שלהם היה ממש מושלם. כך בעצם יצאה לדרך עבורי קריירה חדשה בישראל".

באותו ביקור גם הופעת עם עפרה חזה ז"ל.
“האמת שזה לא היה מתוכנן, ובשבילי זאת הייתה הפתעה. הוזמנתי להתארח בתוכנית הטלוויזיה של רבקה מיכאלי, ושם נודע לי שעפרה חזה גם לוקחת חלק בתוכנית. ביקשתי להצטלם איתה, והיא לפתע נכנסה לחדר האיפור ואמרה לי: ‘יאללה גליקריה, בואי נעשה שיר ביחד!’. התרגשתי וביצענו את השיר ‘איריסים’ שהוא יווני במקור. העולם הפסיד זמרת ענקית".