היה היו שני חברים שלמדו בכיתה ט' בבית הספר התיכון המקיף "תל גיבורים", בחולון של שנות ה-70. אחד מהם, דודי לוי, מייסד להקת "נוער שוליים", המצליחה מאוד בשעתה, נהיה לאחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר ברוק הישראלי. השני, ניר קברטי, 54, בן-גילו, מוכר בארץ פחות, אבל טיפח מאז קריירת ניצוח חובקת זרועות עולם. זה לא מפריע לו לספר, ש"אני זוכר מאז, לפני שעברתי לתלמה ילין, את דודי כנער מאוד חמוד ואת ההופעות הראשונות של הלהקה שלו, אבל כבר הייתי בכיוון מוזיקלי אחר".
"אני דוגל בלהיות כמה שיותר מגוון במוזיקה, תוך שילוב בין הפופולרי לבין הקלאסי ושתזמורת לא תהיה מזוהה עם סגנון מוזיקלי אחד ותהיה הגורם המחבר בין סוגות שונות", כך מציג קברטי, המנהל המוזיקלי של תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, את מה שהנחה אותו בהרכבת הרפרטואר שלה לעונת הקונצרטים 2022/2023 , היא עונת היובל של התזמורת הנגבית וגם עונת הפרידה שלו ממנה לאחר חמש שנים.
אירוע הדגל השנתי של הפסטיבל, "פסטיבל אביב קלאסי", יתקיים הפעם כ"פסטיבל היובל", שבו ינצח אבי אוסטרובסקי, מייסדה של התזמורת ומנהלה המוזיקלי הראשון, בהיותה תזמורת מיתרים בלבד. גולת הכותרת בקונצרט הזה, שיתקיים באולם המיתולוגי של התזמורת - ה"הרואיקה" של בטהובן ואילו דורון סלומון, אף הוא ממנהליה המוזיקליים של התזמורת, ינצח על קונצרט "הנשים הראשונות בג'ז". המנצח הגרמני פרנץ יוסטוס, קודמו של קברטי, ינצח על קונצ'רטו של ברהמס, עם הפסנתרן יליד באר-שבע, אסף קליינמן, כסולן.
עונת היובל של התזמורת הבאר-שבעית תצדיע ליצירה המקורית. כך היא תבצע עם אנסמבל הפסנתרנים "מולטיפיאנו", בהנהגתו של תומר לב, את "ארץ ארבע השפות", יצירתו של אריה לבנון, אולי לרגל יום הולדתו ה-90. כמו כן יבוצעו יצירות של נעם שריף ושל מקס שטרן, באר-שבעי בעברו. העונה החגיגית תיפתח בבכורה עולמית ל"ברכת היובל", יצירתה של המלחינה הצעירה אנה סגל. "עוד ישמעו עליה", מבטיח קברטי. "המוזיקה שלה מהווה שילוב יפה בין תרבות אירופאית לבין מה שקורה פה".
כחלק מ"הקשר האיטלקי" של קברטי, שעוד מעט נתייחס אליו, הוא הביא לרפרטואר תזמורתו את "פרח במדבר", היצירה שכריסטיאן קאררה הלחין במיוחד לסינפונייטה, עם שירים הכוללים פסוקים מספר ישעיהו, הנוגעים לנגב. הנגב ישיק גם להופעות אמנים בני האזור, כמו נגני המנדולינה הבינלאומיים אבי אביטל ושמוליק אלבז, גם הזמרים דיקלה, קובי אוז, אמיר דדון, רוני דלומי ו"בעזרת השם, נקווה שגם יהודית רביץ תצטרף". ביניהם משובץ גם הזמר הצפתי איתי פרל, שהשתלב בחיי הלילה של באר-שבע.
עוד בתוכנית יוליאן רחלין, מבכירי הכנרים בעולם; נגן הבללייקה הרוסי דמיטרי קאלינין וגם יסמין לוי שלנו, שעם עיבודיו וניצוחו על הסינפונייטה של ירון גוטפריד, תביא ניחוח של לדינו ושל טנגו בקונצרט מחווה למנדי רודן, מי שהיה המנהל המוזיקלי הנערץ של הסינפונייטה. כן יוגש ערב מחווה, בניצוחו של זיו קוז'יקרו, לשמוליק קראוס, בעל פרק באר-שבעי בעברו, במלאת עשור למותו.
אם לעבור לסיפורו האישי של קברטי, שורשי משפחתו בלבנון ובסוריה. קברטי, בנו של מורה למוזיקה, החל לקרוא תווים לפני שידע קרוא וכתוב. "הסתובבו אצלנו בבית הרבה כלים - ונדבקתי", הוא מספר. "התחלתי בחלילית, המשכתי בטרומבון ובכינור, עד שננעלתי על הפסנתר. כך היה עד שהלכתי לקונצרט של הפילהרמונית. במקום לעקוב אחר הפסנתרן, עיניי ננעצו במנצח השווייצרי שארל דיטואה, שבניצוח שלו עם השרביט בידו הילך עלי קסם. מאותו רגע רציתי להיות מנצח".
אמנם הרווחנו אותך כמנצח, אבל לאחר שנים התברר שדיטואה היה שובב לא קטן, שמחוץ למוזיקה נכרכו בו כותרות לא מחמיאות.
"נכון, אבל אני מעדיף להתרכז במוזיקה ולמדתי לא מעט מצפייה בניצוח של מנצחים גדולים כמו קלאודיו אבאדו, לאונרד ברנשטיין, שב-2018 היה לי הכבוד ב-70 למדינה לנצח על הסינפונייטה בשחזור קונצרט הפילהרמונית באר-שבע, שעליו ניצח ב-48' נוכח לוחמי תש"ח, קלאוס טנשדט, סייג'י אוזאווה, ריקארדו מוטי ועוד. במיוחד אני חייב להזכיר שניים - נעם שריף, שלימד אותי ניצוח וזובין מהטה, שהייתי אסיסטנט שלו.
"נעם, איש מדהים, שאני חייב לו הרבה מאוד, כשראה אותי בגיל 17 וחצי, הוא הסתכל עלי ואמר - 'אתה תהיה מנצח!' הוא לימד אותי להסתכל על יצירה מנקודת מבט של מלחין - וכך אני נוהג עד היום. באשר לזובין מהטה, מעבר לניצוח הוא השפיע על מהלך חיי. זה התחיל כאשר בהיותי עוזר המנהל המוזיקלי באופרה של מדריד, הגיעה אלי ממנו הצעה להיות אסיסטנט שלו בבית האופרה של פירנצה. למרות שאהבתי את ספרד, לא יכולתי לסרב לו. לפי שמי הוא חשב שאני איטלקי ופנה אליי. מהטעות שלו הרווחתי בגדול".
ועוד שם, שקברטי מזכיר בהתרגשות: "כשהייתי נגן טרומבון בתזמורת צה"ל תחת שרביטו של יצחק גרציאני, הוא היה הראשון שנתן לי הזדמנות לנצח. פעם, כשהתזמורת שלנו, הייתה אמורה לקבל בנתב"ג את שר ההגנה האמריקאי, מישהו כזה, זיקו לא יכול היה לצאת איתנו והטיל עלי להחליף אותו. למרות שהיה מדובר בכמה מארשים ובהמנון האמריקאי, די נבהלתי. זיקו קרא לי למשרד, הראה לי איך עושים מה ופשוט זרק אותי למים".
ובהמשך?
"לעומת חבר'ה אחרים שכאשר השתחררו מהצבא, לקחו תרמיל ויצאו לדרום אמריקה, או לגואה, נסעתי לווינה. הבנתי שאם ברצוני ללמוד לעומק את המוזיקה של בטהובן, מוצרט, או שוברט, אז רק שם, בשפה שלהם, מול הנופים שהם חוו. קניתי כרטיס לכיוון אחד ואמרתי לעצמי שאין מצב שאחזור בידיים ריקות".
קברטי למד בעיר השטרודל והוואלסים, אבל את אהבת חייו מצא לימים בפירנצה, בהיותו כאמור עוזרו של מהטה. כשהוזמן לאירוע אצל המאסטרו, הציע לצעירה, שצדה את תשומת לבו, כשבאה לאופרה "אותלו" עם חברותיה, זמרות מהקונסרבטוריון המקומי,להצטרף אליו. בעקבות אותה אופרה הם נישאו בנישואים אזרחיים בטירתו הריקה של אותלו בקפריסין ולאחר-מכן הם נישאו בשנית בבית הכנסת של פירנצה, לאחר שהצעירה ההיא דרשה להתגייר.
קברטי: "זה היה כמו בסיפור רות המואבייה. כשהייתי אמור לטוס לישראל בתקופת האינתיפדה, היא ישר אמרה שתבוא איתי - ולך תסרב. לקראת הנסיעה לארץ, היא קנתה ספר של לימוד העברית. כשחזרנו לאיטליה, היא הלכה בפירנצה אל הרב ותוך כדי תהליך הגיור שלה למדתי דברים שלא ידעתי. מאז אנחנו יחד, כשלצד עיסוקה במוזיקה היא למדה גם משפטים. ילדינו, אדם ואמנדה, מנגנים".
קברטי ניצח על הפילהרמונית שלנו, גם על האופרה הישראלית ובעשור הראשון של המילניום שימש כשש שנים המנהל המוזיקלי של תזמורת סימפונט רעננה. מעשה שהיה, כך היה. בעיצומה של האינתיפדה קיבל המנהל המוזיקלי שלה, אלוורו קאסוטו מפורטוגל, יהודי דווקא, רגליים קרות. היה מי שהמליץ על קברטי כמנצח-חירום. הוא בא, ניצח, זכה למחמאות ותודות - ונשאר.
חייו מתנהלים בין שלוש יבשות. הבית בפירנצה, מקום העבודה העיקרי שלו הוא בארצות הברית, שם הוא משמש זה מכבר כמנהל המוזיקלי והאמנותי של התזמורת הסימפונית של סנטה ברברה, בקליפורניה וכמובן הלב בישראל, כשכאן הוא אמור לסיים ב-2023 את תפקידו בבאר-שבע. בנוסף הוא בתנועה מתמדת בין תזמורות ובין בתי אופרה בעולם, שהוא מוזמן לנצח עליהם.
עד מתי?
קברטי אמנם מודע לאגדות, שלפיהן מנצחים מאריכים ימים הודות למאמץ שהם משקיעים בניצוח שלהם, אבל מבהיר: "אין לי כוונה להמשיך לנצח עד גיל 90. יש עוד דברים בחיים..."