שמה של המוסיקאית תמר רדה כבר היה שגור בתעשייה, בגזרת האינדי בעיקר, נישא מעל במות בפסטיבלים ובהופעות. והשירים משני אלבומים שהלחינה וביצעה ("תמרדה" ו"אדיסגה") הושמעו בתחנות הרדיו. כשנדמה היה לה שהיא במצב טוב כדי להמשיך ולהפיץ את הבשורה המוסיקלית שלה, באה הקורונה. וכמו שקרה גם לאחרים, הקורונה על סגריה, הסיגה אותה כמה צעדים לאחור.
"עד הקורונה לא היה לי רגע לנשום. עבדתי בטירוף. הכל עבד מהמוח, עם פחות נפש ורגש", היא מספרת. "אבל לא הכל היה רע. הקורונה זימנה לי זמן להתכנסות ולהתבוננות פנימית והחלטתי לעבוד על יצירה מקורית", היא מגלה.
התוצאה של אותה התכנסות הוא אלבום שלישי ERTEVE (ארתבה) שכולו שירים באמהרית, כשרדה משקיעה בו את ניחוח בית הוריה ואת התרבות האתיופית שמשפיעה על יצירתה. חלק מהשירים באלבום הם שירים אתיופים מקוריים ושירי עם עליהם גדלה, ועתה זכו לעיבוד מחודש שלה כשירי פולק ישראלי הנטועים בתוך גרוב אתיופי מסורתי עם ניחוח קאריבי.
"ארתבה", אם תהיתם, הוא השם שנתנו לה הוריה כשנולדה באתיופיה ופירושו "ספוגים מכל טוב ואושר". "כשנולדתי הורי היו בתקופה בה הם היו באושר ובעושר", היא אומרת. "ארתבה" ERTEVE הוא גם שמו של המופע החדש של תמר רדה שיושק ב-14 בדצמבר ב"צוללת הצהובה" בירושלים, ובו יתארח הזמר היוצר והמוסיקאי סולן "איפה הילד" חמי רודנר. זהו מופע הנעילה של פסטיבל הולגאב ה-13 מבית היוצר של בית הקונפדרציה, בניהולו האמנותי של אפי בניה (7-14 בדצמבר).
"המוסיקה האמהרית טבועה בד.נ.א שלי. גם כשהלחנתי שירי משוררים לאלבומים הקודמים שלי, כמו של יונה וולך, אלי אליהו, יהודה עמיחי או דוד אבידן, ואף שאני נותנת משקל למילים ואוהבת מאד את השפה העברית, הרגשתי את המקצב האתיופי. המוסיקה שלי היא הכלאה של שני העולמות שלי", היא אומרת.
באלבום החדש הלכת על מוסיקה אתיופית על מלא.
"בילדותי ובנעורי אבי היה שר ומנגן לנו שירים אתיופיים. היה לו חשוב שהתרבות והמסורת האתיופית יישארו איתנו, שלא נשכח. בבית דיברנו אמהרית, לימדו אותנו מוסיקה וריקודים אתיופיים, גם תבשילים אתיופים. כן, אני יודעת להכין אינג'רה (לחם אתיופי). אבל כנערה מתבגרת סירבתי לשיר באמהרית. זה היה סוג של מרד נעורים. עכשיו הכל צף. אגב, בפרוייקט הגמר שלי בבית הספר 'רימון' ביקשו שנכין לפחות קטע אחד אותנטי. אז שרתי לראשונה באמהרית את 'בבאי יהי'. אריאל הורוביץ, שליווה אותי בתחילת דרכי, עודד אותי לחזור למקורות. כשנפגשנו לאחרונה, סיפרתי לו שאני עושה אלבום שלם באמהרית. הוא אמר, 'כן, זה תמיד היה שם'".
עצוב לתמר רדה שאביה, שנפטר בשנת 2014, לא זכה לשמוע את בתו שרה באמהרית. ועדיין, "האלבום החדש הוא בשבילי" היא מדגישה. "עשיתי שלום עם עצמי ונתתי לי מתנה, אלבום יפה עם שירים באמהרית, מי שיאהב יאהב. אני לא מצפה שבזכות האלבום הזה, אתפוצץ כמו באלבומים הקודמים בעברית. אני אומרת לקהל, 'בואו, תכירו את השירים שגדלתי עליהם".
בין השירים מהאלבום שהיא תשיר במופע נמנים "בונה", שיר המספר על טקס הקפה הייחודי שנהוג בעדה האתיופית, שרדה כתבה את מילותיו בעברית ושי וואסה, הדוד שלה, תרגם לאמהרית. היא עושה קאבר לשירי אהבה ושמחה אתיופיים, גם לשיר "ראיתי פריחה" שחידש, טדי אפרו, אחד מגדולי זמרי אתיופיה ועוד.
ואם השם רדה נשמע לכם מוכר, אתם כנראה צודקים. הזמרת אסתר רדא היא בת הדוד של תמר רדה. אבותיהן היו אחים. "אסתר היא אשה מדהימה ומוסיקאית נפלאה. היא התארחה בהשקת האלבום הראשון שלי. באחד המבחנים ב'רימון' כשהייתי צריכה ליווי בגיטרה היא הגיעה ללא היסוס וליותה אותי. כשצריך היא תומכת, מחזקת ואוהבת" משתפכת בת הדוד.
תמר רדה, 35, מתגוררת בשכונת פלורנטין בתל אביב. "אני אמנית מיוסרת שמתקנת את הנפש ומחפשת זוגיות". בסוף 2009 כשחזרה מהטיול הגדול של אחרי צבא נרשמה ללימודים בבית הספר למוסיקה 'רימון" במגמה ללימודי הלחנה בהנחייתו של יהודה עדר וכאן נפתחו בפניה עולמות חדשים עם מורים ומוסיקאים שהשפיעו עליה. בתחרות הקאברים ב'רימון', הביצוע שלה לשירו של אהוד בנאי "עיר מקלט" קטף את המקום הראשון. לימים השתתף בנאי בהופעת הבכורה שלה.
כשהיא לא על הבמה או באולפן ההקלטות, תמר רדה עובדת כאחמ"שית במסעדות, בהן אלה של אייל שני. "אני עובדת במסעדות, כי צריך להתפרנס ובמיוחד בגלל שאני אוהבת אנשים בסביבתי. אני צריכה ל'התכרבל' עם אנשים מכל הגוונים. הם אוהבים אותי בחזרה, כי הם מרגישים את הכנות שלי. התברכתי".
כשהיתה בת ארבע עלתה לארץ עם משפחתה ב"מבצע שלמה" (1991). היא הרביעית מבין תשעה ילדים, שנולדו להוריה, והעשירית מבין 15 ילדיו של אביה שנולדו לו מארבע נשותיו. בבית הספר היסודי המורה שינתה את שמה מארתבה לאילנה. "בכיתה ב' החלטתי שהשם אילנה לא מתאים לי, ובחרתי בשם תמר. שם ישראלי נפלא", היא משתפת.
מחוץ לבית האתיופי בראשון לציון, היא פגשה את הישראליות. למדה בגימנסיה בעיר, ויצאה לשנת שירות בקיבוץ שלוחות. "כאן בקיבוץ פגשתי לראשונה את המוסיקה של מאיר אריאל והתאהבתי", היא מגלה. היה זה המופע לרגל מלאת עשרים שנה לפטירתו של מאיר אריאל שהפגיש אותה לראשונה עם חמי רודנר.
"היתה לי זכות להופיע שם עם חמי רודנר עם 'כתונת פסים' של מאיר אריאל למול 15 אלף צופים ובהם כל הבכירים מהתעשיה משלום חנוך, ברי סחרוף ואחרים. הכניסו אותי לליין אפ של התוכנית שבוע לפני המופע לאחר ששירז, בתו של מאיר אריאל, ראתה סרטון שלי שעשיתי על 'כתונת פסים' ויואב קוטנר הציע שיזמינו אותי", היא משחזרת.
כאמור חמי רודנר יתארח עם נגניו במופע של רדה החותם את פסטיבל הולגאב. לצד השירים באמהרית מאלבומה החדש של רדה, יבצעו השניים משיריו של רודנר ובהם את שירו המונומנטלי "גאולה", (ראו קליפ מהחזרה) ("למה אני לא כתבתי את השיר?" היא צוחקת), וגם את "מישהו שומע אותי" של "איפה הילד", "יש יופי", מתוך פרוייקט "יהומה" ועוד.
"אני דלוקה על חמי עוד מההופעה הקודמת שלנו. תמיד רציתי לארח אותו וכשההזדמנות הגיעה התקשרתי אליו והוא מיד אמר 'אני זורם איתך'. אני אוהבת אותו. הוא מרגיע את החרדות שלי. יש בו צניעות ופרגון ויופי. הוא ארץ ישראל שלי, אבן יסוד במוסיקה שלי. חמי הוא הצד השני שקיים ומפעם בי. אני מכירה ואוהבת את שיריו" משתפכת תמר רדה.
"במופע לזכר מאיר אריאל, כשתמר ואני חברנו לשיר את 'כתונת פסים' גיליתי מוסיקאית מדהימה. יוצרת מורדת, כזאת שנותנת בראש בדיוק כפי שאני אוהב", מפרגן חמי רודנר. "יש לה קול אלט מעניין ועמוק. אני לא עוסק בהגדרת סוג המוסיקה שלה זה רחוק ממני. אני אוהב את מה שיפה וטוב, מתחבר לאנשים מעניינים שעושים מוסיקה עם אוריינטציה אמנותית".
האזנת לשירים באמהרית באלבומה החדש?
"שמעתי חלק מהאלבום החדש. אני אוהב יוצרים שמביאים את החספוס של החיים שלהם לתוך האמנות שהם עושים. תמר שמה בפרונט את הביוגרפיה שלה מאתיופיה ומישראל. זה מאד יפה, נותן נקודת מבט מרתקת ואינטרפטציה מקורית ומעניינת לתרבות ממנה היא באה בשילוב המשחק שלה עם הישראליות. זאת אמנות".
אתה צופה לתמר רדה עתיד במוסיקה הישראלית?
"אני רואה לה עתיד, כי היא אמנית מעניינת. אני לא בטוח שהיא תתעשר מזה, אבל אנחנו נתעשר. זה בטוח".