“ליצחק היו מלודיות אדירות, הוא ניגן וכתב מדהים“
מיקי גבריאלוב
“הכרתי את יצחק קלפטר ואת המתופף עמי טרייבטש דרך חיים רומנו, שלמד כיתה מתחתיי בבית הספר. פגשתי אותם בחוף פרישמן, והם הזמינו אותי לבוא לראות אותם במועדון ‘טקילה‘ בתל אביב. ראיתי אותם מנגנים עם בסיסט שלא ניגן כל כך טוב, והם אמרו לי שהם מחפשים בסיסט שינגן איתם. אז לקחתי את הגיטרה וניגנתי איתם. זה היה הבסיס לצ‘רצ‘ילים. יצחק היה מלודיסט מצוין כגיטריסט, הוא לא היה נגן טכני על הגיטרה, הוא ידע ליצור מנגינות בגיטרה שלו. ליצחק היו מלודיות אדירות, הוא ניגן וכתב מדהים. זכיתי להופיע במופעי מחווה למענו וכמובן שכשהוא הוציא את הספר החדש (‘צליל מכוון‘) דיברתי איתו, וקבענו להיפגש, אבל זה כבר לא יקרה“.
הגיטריסט והיוצר האגדי יצחק קלפטר הלך לעולמו בגיל 72
עם קצת דמיון חופשי: הפנינים הנסתרות של יצחק קלפטר
“הוא אמר לי: ‘הלוואי שהיה לי את הכוח להחזיק את הגיטרה ולנגן בה‘“
סי היימן
"האהבה וההערצה שלי ליצחק קלפטר הייתה קודם כל לאדם שהוא: הצניעות, האיש שתמיד ישב בבתי קפה בעיר וקיבל בזרועות פתוחות כל מי שהגיע ונתן חיבוק. לילה אחד ראיתי את יצחק ב‘קפה לנדוור‘ בתל אביב, יומיים לפני הופעה בתיאטרון תמונע. ניגשתי, שתינו קפה אספרסו, עישנו סיגריה ושאלתי אותו אם הוא יסכים לבוא להופיע בתמונע ולכבד אותנו בנוכחותו. הרגשתי שהמופע לא יהיה שלם בלי שאזמין את יצחק לשיר איתי. הוא אמר לי: ‘מציעים לי כל כך הרבה דברים בהרבה כסף, אבל אני לא בא כי המצב הבריאותי שלי לא מאפשר את זה‘.
אמרתי לו: ‘הדלת תישאר פתוחה, אם תרצה – תגיע‘. הוא היסס כי לא עשינו חזרות, אבל אמרתי לו שהלהקה שעובדת איתי (השאלטרים) כבר תכין הכל לקראתו. הוא בא. הופענו והיה מאוד מרגש. בסוף ההופעה נתתי לו מעטפה עם כל מה שיכולתי לתת, שזה כל כך כלום לעומת מה שהגיע לאיש הזה. הוא אמר לי: ‘זה אפילו לא בשביל כסף, אני פשוט אוהב אותך. תודה על הלילה הזה‘. עם קצת דמיון חופשי ניפצנו שם תקרות. התחלנו להיפגש באופן קבוע. באתי לבקר את יצחק בחגים, בשבתות ובזמנים טובים. הוא היה ער בלילות וישן בימים, ונהגתי לבוא אליו אחרי הופעות. בימים האחרונים הספקתי לראות אותו בביתו, הוא אמר: ‘הלוואי שהיה לי את הכוח להחזיק את הגיטרה ולנגן בה‘“.
“היינו נפגשים בשעות הקטנות בבית קפה ומקיימים שיחות עומק“
דפנה ארמוני
“יצחק היה מוזיקאי נשמה, הוא יצר וניגן מוזיקה שמחממת את הלב ועושה טוב. הוא פשוט היה מוזיקאי נהדר, שמלטף את הנשמה. יש ליצחק מנגינות מלודיות יפות ונעימות, השירים שלו פשוטים אבל מושלמים. כמו ששיר צריך להיות. הכרנו בשנות ה־70 ועשינו לאורך השנים כל מיני שיתופי פעולה, והיה לנו קשר מאוד קרוב. היה לו שם חיבה שנתתי: ‘חתולי‘. למה חתולי? כי הוא כמו חתול כזה. אהבתי את הנשמה הטובה שלו, את הלב שלו, בנאדם שאין בו תא של רוע, נאיבי מדי לעולם הזה. הוא היה אדם שנולד לעשות טוב לעולם. לא הייתה בו תחמנות או אינטרסים, אלא הוא פשוט אהב להכיר בני אדם. עכשיו הוא יוכל לעשות אחלה שירים עם אריק (איינשטיין), מוזיקה נהדרת הם יעשו יחד שם. יצחק ואני היינו מדברים בשעות הלילה המאוחרות, לפעמים היינו נפגשים בשעות הקטנות של הלילה בבית קפה ומקיימים שיחות עומק. הוא יחסר לי ולמוזיקה הישראלית“.
“הוא לא הכיר לא ימין ולא שמאל – רק ישר“
אריק סיני
"אהוב לבי, קשה לי אפילו לדבר על זה שהוא עזב. אנחנו 50 שנה חברים. מה שאני עובר זה כמו אבל משפחתי, הלב כמעט מתפוצץ. מעבר להיותו מוזיקאי נדיר, גיטריסט מטורף וזמר מעולה, הוא היה איש של אמת, לא הכיר לא ימין ולא שמאל – רק ישר. הוא היה צנוע, סלד מאלימות, נלחם בזה בכל כוחו והפסיק להיות חבר של כאלה שניסו להיות חברים שלו והוא גילה אלימות בהתנהלותם. הוא עזב במפתיע, הכל אצלו תמיד היה פתאומי. אני מאחל לך, יצחק, שתפגוש שם אנשים שאהבת, אריק איינשטיין, שמוליק קראוס, למרות שקצת פחדת ממנו, אבל אהבת אותו כמוזיקאי. אני מקווה שהם ישמרו עליך מלמעלה. לא אהבתי בנאדם כמוך בחיי. אף פעם. תנוח. איש אהוב שלי“.
“אירחנו אותו והחיינו את אותן שנות נעורים קסומות“
חיים רומנו
“הכרתי את יצחק מילדות, כשהיינו בני נוער וניגנו יחד, הקמנו את הצ‘רצ‘ילים וחווינו יחד את תחילת הדרך המוזיקלית שלנו. היינו מנגנים גרסאות כיסוי לשירי ‘הצלליות‘ בכל מיני מועדונים ונוצרה בינינו חברות קרובה, גם אם אחרי שהוא עזב את הצ‘רצ‘ילים לא יצא לנו כל כך לשתף פעולה. חברי נעורים לא שוכחים. ב־2015, כשעשינו איחוד של הצ‘רצ‘ילים, אירחנו אותו והחיינו לכמה רגעים את אותן שנות נעורים קסומות. יצחק היה גיטריסט טוב מאוד, היו לו מנגינות נהדרות, ב‘כוורת‘ וב‘אחרית הימים‘ הוא עשה עבודה טובה מאוד“.
“כבר כשהיה בגיל 15 הבנתי שהוא מנגן בצורה שאין דומה לה“
מאיר ישראל
“כשיצחק ניגן בלהקת הצ‘רצ‘ילים, הם היו מופיעים במועדון ‘צאלון‘ בשכונת שפירא בתל אביב. הייתי אז בן 13 וחצי, יצחק בן 15 וחצי, וכילדים שמנגנים הלכנו לשמוע ולראות אותם שם. יום אחד הם גם נתנו ללהקה שלי ושל חבריי, ‘פעמוני הקצב‘, לחמם אותם בהופעה. כבר אז היו ניצוצות של כישרון בנגינה שלו, הבנת שהוא מנגן בצורה מסוימת שאין דומה לה. משם התחילה החברות בינינו. בשלב מסוים הוא עזב את הצ‘רצ‘ילים, והקמנו את להקת ‘הסגנונות‘ - יצחק, אבי קרפל, רפי שוורץ ואני. יצחק עזב לפני שהלהקה התחילה להקליט, ובהמשך עוזי פוקס הצטרף והפכנו ללהקת ‘עוזי והסגנונות‘. כל הזמן שיתפנו פעולה יחד, ניגנו באינספור הפקות והקלטות ביחד. היינו חברים גם בלהקת ‘ברנדי ג‘יימס‘. פעם אחת הייתה לנו הופעה בבית ספר בשישי בערב. ניגנו בפני ילדים ונוער.
פתאום באמצע הנגינה אני שומע שאין גיטרה. פתחתי עיניים וראיתי את יצחק שוכב על הרצפה עם עין אדומה, כשהגיטרה עליו, ואיזה בריון עומד באמצע הבמה. התברר שהוא גר סמוך לבית הספר, והרעש הפריע לו, אז הוא נתן ליצחק אגרוף בפרצוף. ברחנו לחדר אמנים. זו הייתה חוויה שלא שכחנו. ליצחק היה סגנון אישי שלו, והדיבור המוזיקלי שלו היה ייחודי. כל צליל שהוא ניגן היה חלום. אני זוכר שהקלטנו באולפן שיר שיצחק כתב לאריק איינשטיין. ניגנו בחדר אחד, ואריק שר בחדר ממול, כשבין לבין הסתכלנו עליו דרך זכוכית. פתאום, כשיצחק ניגן סולו, ראיתי את אריק לאט־לאט נעלם מהזכוכית לכיוון הקיר כדי שלא נראה אותו. כשסיימנו לנגן, שאלתי את אריק מדוע עשה זאת, והוא אמר: ‘הסולו של יצחק היה כל כך טוב שלא רציתי שהוא יסתכל עליי ויושפע ממני וישנה את הסולו שהוא מנגן בתוך עצמו‘“.
צליל מכוון
מילים ולחן: יצחק קלפטר
בואי הנה, בואי לכאן
אני שולח לך צליל מכוון
אחרי שנים של חוסר ודאות
בואי הנה אל המילים
אל הקצב, אל הצלילים
מספיק חלום, הפכי למציאות
כשעץ בגן מלבלב
זה לא כואב להתאהב
לכן, עומד ומנגן
בואי הנה, בואי איתי
כל כך פשוט להיות מעשי
נצא ביחד, בטח נהנה
שוברת לבבות קטנה
אני שבור ללא תקנה
וזו סיבה מספיק טובה
אז בואי
נפגשנו
מילים ולחן: יצחק קלפטר
נפגשנו, שמש פנתה לים
השמיים צבע אותם אמן
ארגמן של ערביים
פנייך הרכות היו כה מתוקות
כשנשקתי לך בשפתיים
הלחן מסתלסל עם המילים
השורות הופכות לשירים
חייכתי לך כשבכית לי
אני מרים עוד כוסית
ורק יכול להגיד
“אחות קטנה, הביטי“
זה משחק האהבה
מי שנכנס יוצא נפגע
זה משחק האהבה
מי שנכנס יוצא נפגע
הלחן מסתלסל עם המילים
השורות הופכות לשירים
דמיון חופשי
מילים ולחן: יצחק קלפטר
אני מרשה לעצמי
עם קצת דמיון חופשי
את שנינו ביחד
את ואני
אבל את לא איתי
זה רק בראשי
שנינו ביחד
דמיון חופשי
גולשים אל הרוח
מעבר להרים
צונחים אל החושך
בעילפון חושים
טסים לירח, אל הכוכבים
את שביל החלב
נכניס אל הכיס
מחזיק מעמד
מילים ולחן: יצחק קלפטר
אין לו כסף ואין לו זהב
וגם אין לו גב רחב
והוא מחזיק מעמד
כן, הוא מחזיק מעמד
אין לו צורך במכונית
הוא נוסע באוטובוס תמיד
והוא מחזיק מעמד
כן, הוא מחזיק מעמד
הוא מחזיק מעמד...
יש אישה ויש ילדים
אין פרנסה הוא על הפנים
והוא מחזיק מעמד
כן, הוא מחזיק מעמד
כך עוברות השנים לאט
הוא מזדקן הוא כבר מקומט
והוא מחזיק מעמד
כן, הוא מחזיק מעמד
הוא מחזיק מעמד...
אין לו כסף ואין לו זהב
וגם אין לו גב רחב
והוא מחזיק מעמד
כן, הוא מחזיק מעמד
הוא מחזיק מעמד
כן, הוא מחזיק מעמד
האהבה שלי היא לא האהבה שלו
מילים: יהונתן גפן
לחן: יצחק קלפטר
אמרת שהחיוך שלו מביא לך את האביב
ואם את בצרה אז הוא תמיד מקשיב
ולמה רק איתי יוצא לריב
כי הוא אחד כזה שזבוב לא יעליב
והוא אוהב אותך, אמרתי: "למה לא?“
אבל האהבה שלי היא לא האהבה שלו.
זוכרת בית קפה קטן ברחוב ההוא הריק
שתינו יין אדום, אדום אבל זורק
סגרתי אצבעות על ירכך
ואת נתת מבט כזה גבוה ומחנך
אמרת לי: "אפלטון", אמרתי: "למה לא?“
אבל האהבה שלי היא לא האהבה שלו.
ביום הדין על הכסא אני עומד ושר
והם כבר מהדקים לי את החבל לצוואר
והם אומרים: "אל תאבד תקווה
גם כשהכל נראה אבוד, למעלה התשובה
ובטח באלוהים", אמרתי: "למה לא?“
אבל האהבה שלי היא לא האהבה שלו
“חשבתי שאופטימיות זה השם השני של יצחק“
טל סונדק
“ליוויתי את יצחק בשנה האחרונה והקלטנו את השיר ‘טל על פרחי הזמן‘, שהסתבר שזה השיר האחרון שלו. לא רק שהוא הלחין את השיר הזה למילותיו של מאיר גולדברג, אלא הקול שלו נשמע גם לכל אורכו, וכל סולואי הגיטרה הם הסולואים האחרונים שהוא ניגן. לפני שלושה שבועות דיברנו והוא אמר לי: ‘טל, אני כל הזמן צופה בקליפ של השיר. אתה יודע למה? כי אני כל הזמן מחייך בו‘. הוא לא היה מהחייכנים, אבל הוא הצליח לשמור על ההומור האופייני לו. המפגשים איתו היו מרתקים, ודיברנו הרבה על הפועל תל אביב כי שנינו אוהבים את הקבוצה. דיברנו על האירוויזיון כי שנינו השתתפנו בו. פניתי אליו לראשונה בתקופת הקורונה כי רציתי להקליט שיר אופטימי וחשבתי שאופטימיות זה השם השני של יצחק. החיבור בינינו היה מיוחד ומיידי. בכל פעם שהשיר היה מתחיל, הוא היה מחייך ומתחיל לרקוד“.
“הוא היה הרבה זמן בין חיים למוות, אבל החזיק מעמד“
אלי מגן
“זהר לוי ואני חיפשנו גיטריסט ללהקת ‘אחרית הימים‘, והיו כמה מועמדים. יצחק, ששמענו עליו כמי שניגן בלהקות קצב, היה אחד הפייבוריטים ביניהם. הוא היה עדיין חייל. ניגנו איתו, הוא מצא חן בעינינו ואנחנו מצאנו חן בעיניו והוא הצטרף ללהקה. השפה שלנו, המוזיקאים, היא המוזיקה. יש אנשים שלומדים לנגן, שלומדים תיאוריה, ויש אנשים שלא, אנשים שנולדים עם זה, והמוזיקה היא חלק מהשפה שלהם, באה מהבטן. יצחק היה מהסוג הזה. הוא היה מוזיקאי טבעי שדיבר מוזיקה, וזו הסיבה שהוא נגע בכל כך הרבה אנשים. כשהוצאתי דיסק כפול אירחתי אותו באחת מהופעות השקת הדיסק, וכבר היה לו קשה לנגן, אבל זה היה אחד הרגעים המרגשים שזכורים לי. הוא היה הרבה זמן בין חיים למוות, אבל החזיק מעמד. לפני שנה נפגשנו באולפן הקלטות. הוא הזמין אותי לנגן בשיר חדש שהוא הקליט, והיה לנו כיף יחד. זה שיתוף הפעולה המוזיקלי האחרון בינינו. שמרנו על קשר כל הזמן ודיברנו על זה שאנחנו צריכים להיפגש. זה יקרה בגלגול הבא“.
“הייתי מגיע לבית שלו, והיינו מג‘מג‘מים יחד“
שלמה מזרחי
“כשניגנתי בלהקת ‘הבמה החשמלית‘, הייתה לנו דירה בשכונת נווה צדק בתל אביב. הייתי מגיע לבית של יצחק ברחוב הירקון, והיינו מג‘מג‘מים יחד ומנגנים סולואים זה מול זה. גם במועדוני הקצב של רמלה היינו מנגנים יחד ומאלתרים. הוא היה גיטריסט ענק. אני מעריך גיטריסטים שגם יוצרים מוזיקה וכותבים, והוא היה בדיוק כזה, הייתה לו את כל החבילה. הוא היה צנוע ולא תפס מעצמו מוזיקאי גדול, הוא היה בנאדם חם וכיפי ומפרגן. תמיד אהבתי אותו. כשהפקתי את פרויקט ‘עבודה עברית‘, הבאתי את יצחק לנגן את הסולו ב‘שיר סתיו‘ שביצע ערן צור, כי הוא גם ניגן את הסולו המקורי בגרסה של אריק לביא משנת 71‘. הוא ניגן בצורה יוצאת דופן. הוא גם ביצע בפרויקט הזה את ‘העץ הוא גבוה‘. כשקיימתי מופעי מחווה לג‘ימי הנדריקס, הוא הגיע וניגנו יחד. הוא בהחלט יחסר למוזיקה. עצוב“.
“הצלחתי לחבר בין אריק איינשטיין לבין יצחק אחרי 30 שנות נתק“
המפיק המוזיקלי יוחאי ובר
“בשנת 2005 פגשתי את יצחק קלפטר לראשונה דרך חברה טובה. הייתי אז פסנתרן קלאסי מהאקדמיה ולא כל כך הכרתי לעומק את המוזיקה שלו, אבל בהחלט ידעתי מיהו. באותו יום כבר ניגנו יחד והתחיל קשר. הייתי אז בן 24 ואמרתי לו: ‘אני רוצה להפיק אותך‘. הוא אמר: ‘אני לא מאמין לך, היו פה הרבה סלבס ובני עשירים שרצו להפיק אותי, ובמשך 15 שנה אף אחד לא שם עליי שקל‘. אמרתי לו שאני מוכן להרים את הכפפה, הקלטנו יחד סקיצות לשירים ואמרתי לו שאחפש משקיע. הלכתי לכל מיני מפיקים וניסיתי לגייס כספים להפקת אלבום, אבל אף אחד לא רצה לשים כסף על זה. אחרי שנתיים השגתי כסף באופן פרטי, הבאתי את הנגנים הכי גדולים בארץ, הפקתי ועיבדתי את כל האלבום ‘קצת דיפלומט‘ (2008), שהשיר האחרון בו נקרא ‘שיר פרידה‘ . הוא היה בטוח שזה אלבום פרידה כי הוא חי הרבה זמן בין חיים למוות ולא האמין שישרוד כל כך הרבה שנים. הצלחתי לחבר בין אריק איינשטיין לבין יצחק אחרי 30 שנות נתק שבמהלכן הם לא דיברו. לא הייתה סיבה שהם לא דיברו, אלא כל אחד חשב שהוא מפריע לשני.
יצחק היה אומר: ‘אריק גדול מהחיים, בטח משגעים אותו כל הזמן על שירים. אני לא אפריע לו‘. יום אחד פנה אליי רוני בראון, אז מ‘הליקון‘, ורצה להפיק אלבום מחווה ליצחק. פניתי לעידן רייכל, לאביב גפן וגם רציתי לדבר עם אריק איינשטיין. אריק אמר לי: ‘אני אוהב את יצחק ואני לא יכול לחשוב על עצמי בלעדיו ובלי היצירה שלו, אני לומד ממנו ולמדתי ממנו המון. אשמח להקליט שיר עם יצחק, וחשבתי שנקליט את ‘מבלי להפריע‘, מתוך האלבום ‘יושב על הגדר‘‘. כך בעצם נולד האלבום ‘אריק איינשטיין שר יצחק קלפטר‘. בסוף לא הפקתי את האלבום הזה, אבל הייתה לי את הזכות לשבור ביניהם את הנתק. אחרי זה, בתיווך ורד קלפטר וסימה אליהו, הצלחתי להפגיש ביניהם, ומאז הם לא נפרדו שוב. יצחק ראה באריק אחיו הגדול. עכשיו הוא יוכל להצטרף אליו“.
“בחמש השנים האחרונות, בצל ההידרדרות הבריאותית שלו, ביקרתי אותו קבוע“
יוני נמרי
“הכרנו לראשונה כשהוא היה בצוות הווי סיני, ואני בצוות הווי פיקוד הדרכה. הוא לא היה מגיע לבתי הקפה כמו כולנו, הוא לא היה מתערבב. הוא היה מופנם. יצא לנו לנגן המון יחד. הוא היה מתוחכם במוזיקה שלו. ליצחק הייתה טביעת אצבע ייחודית. הוא לא השתמש באפקטים מיוחדים, אלא הוא ניגן נקי ופשוט, אבל ברגש ובעוצמה. זו הייתה הגדולה שלו. יצחק היה גדול מהחיים, ייחודי, אחד בדורו. הוא ניגן מוזיקה פשוטה אבל חכמה. הוא היה מופנם וצנוע, אבל תמיד ידע לתת את החיוך הקטן, גם במוזיקה שלו. בחמש השנים האחרונות, בצל ההידרדרות הבריאותית שלו, דאגתי לבקר אותו באופן קבוע. בדקתי אם הוא צריך משהו, אבל הוא לא ביקש אף פעם כלום מאף אחד. הייתי מביא לו תפוחי עץ, תמרים ושקדים, והוא היה אומר לי: ‘מה אתה מביא לי?‘. הוא לא רצה כלום. לא אהב לבקש כלום מאף אחד. קל היה להתאהב באדם שבו ובצניעות שבו. האדם שבו והנגינה שבו הלכו יד ביד, וזה חלק מהקסם הייחודי שלו“.
שיר אהבה בדואי
מילים: איציק ויינגרטן
לחן: יצחק קלפטר
צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח
ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל
חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע
אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול
כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל
אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל
אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר
והכבשים פעו בואדי כמו חליל
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה
שהבטיח
אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה
במחול טירוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח
גם הסלעים פרשו כנפיים כמו אנפה
וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל
על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה
ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל
כי גם אותי סופה נודדת סחפה
לוקח ת'זמן
מילים: יהונתן גפן
לחן: יצחק קלפטר
אם אני רואה אישה פנויה
אני שואל אותה מה בנוגע
אם שואלים אותי מה השעה
אז אני טוען שאני לא יודע.
אם אני רואה גנב,
אני נגנב איתו
ואם אני רואה זמן בסביבה
אני לוקח אותו, לוקח ת'זמן.
אם בסיבוב ניגש אליי שוטר
אני מושיט לאזיקים את הידיים.
אם מתחשק לי לא להיות עצוב,
אז אני נוסע לכיוון ירושלים.
אם אני רואה חתול,
אני לטובתו.
ואם אני רואה זמן בסביבה
אני לוקח אותו
לוקח ת'זמן.
אני יושב בשקט על ספסל לא ציבורי
ולא שואל את אף אחד מתי תורי.
נשען על הירח ומביט
איך העולם מסתובב כמו תקליט.
יש טיפוסים שמתייחסים אל החיים
כמו אל טיול מאורגן,
אבל אני לא נוסע,
אני לוקח ת'זמן.
אם אומרים לי שאני טועה
אני אפילו לא מתחיל להתווכח.
אם מספרים לי שהתחילה מלחמה
אז אני מיד עובר לצד שמנצח.
אם אני רואה זקן,
אשמע בעצתו.
ואם אני רואה זמן בסביבה
אני לוקח אותו, לוקח ת'זמן