בימים אלה לביא נרגש במיוחד כשפס הקול שכתב לסרט "מות אשת הדייג" יוצא עצמאית לעולם וניתן להאזין לו ביו טיוב, אפל מיוזיק, ספוטיפיי ובשאר אפליקציות המוסיקה. זהו סרטו של רועי קנבסקי, שהוקרן בנובמבר 2022 בפסטיבל הסרטים הקצרים באיזמיר, טורקיה היה מועמד ל-RIIFF Flickers’ Award. פס קול נוסף שכתב לביא מעטר את הסרט האמריקני הקצר FROM DUST שמוקרן בימים אלה בפסטיבל הסרטים העצמאיים של סן פרנסיסקו. גם פס קול שכתב ביחד עם מוסיקאי הישראלי איתי עמרם שאף הוא שוהה בהוליווד וכותב מוסיקה לסרטים, מוסיקה לסרט הישראלי "קבלו אותי" שהיה מועמד לפרס אופיר 2021 בקטגוריית המוסיקה המקורית הטובה ביותר, כותב גם מוסיקה למשחקי מחשב ועוד.
יובל לביא 28, נולד בשכונת קטמון בירושלים. לאחר גירושי הוריו כשהיה בן 11, עבר עם אמו ואחותו להתגורר בישוב מיתר. מוסיקה היא פס הקול של חייו מאז ילדותו. הוא החל לנגן על פסנתר בגיל שש, בנעוריו עבר לנגן על גיטרה ובהמשך למד לנגן על כינור ועל ויולה.
עם סיום לימודי תיאוריה והפקה מוסיקלית במכללת BPM בתל אביב חש מבולבל ואבוד באשר לדרכו המקצועית. בעת ההיא החל להלחין ובעיקר הירבה להקשיב לפודקסטים עם מלחינים ישראלים. בעקבות כך נוצר קשר עם ינון צור, מוסיקאי ישראלי שחי ועובד בלוס אנג'לס בין היתר עם חיים סבן, והוא מרושת בתחום המוסיקה ומשחקי המחשב. היה זה צור שהציע לו לשקול לימודים בארה"ב: "הוא אמר לי 'יובל, אם אתה רוצה להצליח, אתה צריך לבוא לכאן'. ינון צור פתח לי את הדרך והציג בפני אופציה של לימודים בלוס אנג'לס. קודם לכן לא חשבתי על האפשרות הזאת. היום אני מבין שעשיתי את המעשה הנכון", משחזר לביא.
בגיל 23 הוא עבר ללוס אנג'לס, התקבל ללימודים בבית הספר למוסיקה Musicians Institue ומשם המשיך ל-UCLA ללימודי הלחנה, תיזמור ועיבוד מוסיקלי בעיקר מוסיקה לסרטים. "לא קל ובכלל לא פשוט לחדור לתחום באל.איי, בהוליווד. אבל אם עובדים קשה ועושים את הצעדים הנכונים, מפיקים את המירב זה עובד. כשלמדתי במכללה בלוס אנג'לס, הבנתי שאלה האנשים, סטודנטים וגם מורים, שאעבוד איתם בעתיד בתעשייה. אבל אז הגיעה הקורונה", הוא אומר.
מה עשית בזמן מגיפת הקורונה?
"הייתי יצירתי ומצאתי דרכים לדחוף את עצמי גם באופן וירטואלי. שלחתי הודעות לאנשים בתעשייה באמצעות הפייסבוק והצגתי את עצמי בצורה מכובדת. גם ניסיתי להצטרף למפגשים וירטואליים של מלחינים ועוד. הייתי אקטיבי. רבים מאלה שפניתי אליהם ענו לי וחלקם הציעו לי עבודה. אחרים חזרו אלי למרות שלא היה להם מה להציע באותו הזמן. שלחתי את לחמי על פני המים, לעבר האנשים הנכונים ולשמחתי זה הוכיח את עצמו. ממש לאחרונה התקשר אלי במאי קנדי. כשדיברנו לפני כמה חודשים, לא היה לו מה להציע והנה כמו משום מקום הוא חזר אלי עם הצעה".
מאז סיום לימודיו כתב יובל לביא מוסיקה לעשרה סרטים קצרים, בהם סרטים אמריקנים, צרפתים וישראלים. בימים אלה הוא כותב מוסיקה לסרט ישראלי ולסרט אמריקני, ואולי הקשר המחודש עם הבמאי הקנדי יפיק לו עוד עבודה. בנוסף הוא עובד עם יוצרים בארץ. כתב מוסיקה עם איתי עמרם סרט קצר "ריחוק משפחתי" בכיכובם של דניאל מורשת, יניב פולישוק ונתי קלוגר.
בשנה האחרונה לביא עובד בסטודיו Backyard Industry בניהולו של המלחין הייטור פררה שאחראי על הפקתם של יותר ממאה סרטים נודעים בהם "הגלדיאטור", "האביר האפיל", "שודדי הקריבים", "מל האריות", "המינונים" ועוד. "עבדתי באולפנים של פררה כשעבדו על 'החתול במגפיים' סרט שיצא לפני כחודשיים והוא מועמד לאוסקר. לא כתבתי את המוסיקה לסרט אלא עבדתי ברמה הטכנית על הסרט", הוא מספר בהתרגשות.
במבט לאחור אל השנתיים האחרונות לביא מסכם את התקופה בגאווה. "כשאני מסתכל אחורנית על המקום בו הייתי לפני שנתיים, בסיום הלימודים, כשהתחננתי שמישהו יסדר לי עבודה, ואני רואה איפה אני נמצא היום, אני יכול לומר שאני גאה בעצמי. העבודות מגיעות היום באופן אורגני, שמי עובר מפה לאוזן", הוא אומר.
אתה תמיד מרוצה מהתוצאה?
"יש פעמים בהם ההלחנה קשה יותר מפעמים אחרות, וקשה להשלים עם העובדה שזה המוצר הסופי אבל יש דד ליין ומה שהכי חשוב זו תגובת הבמאי. אבל תמיד המוסיקה שלי היא ברמה גבוהה. אני יוצר מוסיקה שתפקידה לתמוך בעלילת הסרט להוסיף לו רגש. אפשר להשוות את העשיה שלי לכתיבת לחן לשיר" הוא אומר ומביא כדוגמא את הלחן לסרט "מות אשת הדייג" לסרטו של הבמאי רועי קנבסקי "זהו סרט רגוע, אבל יש בו מתח פנימי וסוג של עצבות האופפת את העלילה. במוסיקה ביקשתי להעביר מסר עם השפעות מוזרות ונגיעות ים תיכוניות", הוא מפרט.
כשמדובר במוסיקה ים תיכונית, אי אפשר שלא להזכיר את בן הדוד המאסטרו תום כהן, המנהל המוסיקלי והמנצח הראשי של תזמורת ירושלים מזרח מערב.
"יש לנו קשר הדוק אני אוהב אותו, קודם כל כאדם. הוא מהווה השראה עבורי ואני לומד ממנו המון, מוסיקלית ועסקית. הוא תמך בי מהרגע הראשון", משתף לביא.
"אני אוהב ומתחבר למוסיקה אנדלוסית ולמוסיקה הערבית קלאסית. שבעבר היתה דחויה. הכרתי את המוסיקה הערבית דרך סבא שלי שאהב להקשיב לאום כולתום, פאריד אל אטרש ואחרים. אני מקווה שבעתיד אכתוב גם מוסיקה מהז'אנר הערבי הקלאסי גם אם לא במסגרת כתיבת מוסיקה לסרטים".
במקביל לקריירה שהוא בונה כמלחין עצמאי, יובל לביא מתמחה בבניית כלי נגינה וירטואליים. לאחרונה הוא עבד עם יונתן לינב מ-"התקווה 6" ויצר פאנטם וירטואלי. "זה סוג של תוף ממתכת בעל צליל יפה שמועבר למחשב באמצעות תוכנות שונות ומנגנים אותו באמצעות המקלדת", הוא מסביר.
הוא מתגורר בלוס אנג'לס עם בת זוגו מליסה מורתייה העוסקת בתחום האיפור. למעט בן דוד של אמו אין לו קרובים משפחה בסביבה אבל הוא זוכה מרחוק לתמיכה גורפת ממשפחתו בארץ.
חלומות לעתיד?
"להמשיך להנות ממוסיקה, ליצור ולעבוד קשה בתקווה לזכות בפרסים ולהביא גאווה הביתה".