"חוללנו מהפכה. לאחר שנים של קפיאה עם אותן זמירות, שעליהן חזרו שוב ושוב, התחדש בבת אחת מלאי השירים החסידיים. אלה היו גם לנחלת הציבור החילוני, שבכך זכה להתקרב למסורת. לא אשכח לעולם איך שמעתי בקארנגי הול, בניו-יורק, 3,000 איש שרים בהתלהבות את 'עושה שלום'. פתאום היה משהו חדש באוויר; לא רק 'הנה מה טוב ומה נעים' ו'הבה נגילה'".

דברים אלה, בלי שמץ של יוהרה, אמר לפני שנה וחצי המנצח האגדי מנשה לב-רן עם הכתרתו בתואר יקיר אמ"י ושלשום הלך לעולמו בגיל 77. לב-רן ייסד את מקהלת הרבנות הצבאית וניצח על מקהלות אחרות, ובראשן מקהלת "השקמים", גם ניצח שנים רבות על תזמורת משטרת ישראל, שבה הגיע לדרגת ניצב משנה, אך מקומו בכותל המזרח של הזמר העברי יישמר לו בזכות פועלו על דוכן המנצחים של פסטיבל הזמר החסידי. בפסטיבל הזה, מייסודם של נחום בייטל ומיקי פלד, התחלפו במרוצת שנותיו זמרים ומנחים, אך היה לה מנצח אחד שתרומתו לו לא תסולא בפז.

בהיותו בן 23, הופקד ב-69' בידיו האמונות של לב-רן, בן למשפחה תל-אביבית דתית לאומית, הניצוח על הפסטיבל שהוא נעשה מזוהה עמו. לכך הוא הגיע בעקבות סיפור סינדרלה שאירע לו בגיל 12. זה קרה לו כאשר היה מהילדים שזימרו במקהלת ביל"ו, שעליה ניצח החזן שלמה רביץ. בשישי אחד נפצע רביץ בתאונת דרכים ועל מנשה הילד הוטל להחליפו בקבלת השבת ומאז המשיך לנצח עד אחרית ימיו.

כשרביץ החלים מפציעתו, הוא הורה למחליפו הילד להמשיך לנצח על מקהלתם. "זה היה בשבילי בית הספר הכי טוב", הצהיר לב-רן, שבמקביל ניגן בכינור בתזמורת הגדנ"ע ולמד ניצוח אצל המנצח איתן לוסטיג. כשהתגייס עם מוניטין של מנצח, הוזמן אחר כבוד לרב הראשי של צה"ל, אלוף שלמה גורן, שהטיל עליו להקים מקהלה של חיילים דתיים. כך קמה מקהלת הרבנות הצבאית שהשתלבה בפריחת הלהקות הצבאיות בשנות ה-60 וה-70. 

"לפסטיבל הזמר החסידי נשלחו מאות שירים בקלטות", סיפר. "הקפדנו שהן תישלחנה במעטפה נפרדת ופרטי השולח - במעטפה אחרת. רק ר' שלמה קרליבך היה פטור מההליך הזה, כשההסדר איתו היה שמה שישלח, ייכנס לתחרות. את 'והאר עינינו' הוא הלחין אצלי בבית. הערצתי אותו, מי שהחשבתי כתשובה היהודית לביטלס וכשהופיע באולם הפתוח של בית ציוני אמריקה, טיפסתי על עץ כדי לצפות ממרומיו בהופעתו המהממת של 'הרב המרקד'.

"קרליבך לא זכה באותו פסטיבל ראשוני עם שירו, שבוצע על-ידי 'השלושרים', אלא 'צמאה נפשי', ששרו האחיות רבינוביץ' ואחריהן - 'עושה שלום', ששר יגאל בשן. אל תשאל מה קרה שם מרוב התרגשות. יגאל בשן נכנס מהר מדי לבית השני ומבין 'השלושרים' שלום חנוך טעה במילים. זאב לוין, מי שניהל את 'הד ארצי', לקח מיד את ההקלטה החיה לתקליט הפסטיבל וכך הונצחו השגיאות".

כמו "עושה שלום", שבלחנה של נורית הירש הפך ללהיט סוחף בעולם היהודי, גם "אדון עולם" ההמנוני של עוזי חיטמן לא זכה בפסטיבל החסידי של 76'. "עוזי שלח את השיר שנה קודם לכן ולא התקבל", חשף לב-רן. "לצדי צרפתי, שבדיוק הצטרף לוועדה האמנותית, הייתה הסתייגות ממה שהזכיר לו שיר רוסי. אני שמתי עין על השיר, כשהבחנתי במיוחדות שלו. אמרתי לעוזי, שבכל זאת נסע עם נבחרת הפסטיבל לארצות הברית, שישמור על השיר לשנה הבאה. כך ניצל השיר מאובדן. אז התקבל - ולא זכה".

גם "ידיד נפש", מאת בני הזוג שרה ואהוד צווייג, להיט ענק נוסף בפסטיבל החסידי, לא חגג בו זכייה. לדברי לב-רן, קדמה לכך דרמה קטנה. כשהגיעו הזמרים לקבל את השיר שישירו בפסטיבל, הקדים יגאל בשן בדקות את עדנה לב, ידידתו מלהקת פיקוד הצפון. זו עמדה בתור אחריו וכססה אצבעות מחשש שיחטוף לה את השיר שבו התאהבה ממשמע אוזן ראשון. ברם, בשן העדיף שני שירים אחרים ולב זכתה בשיר ובתהילה לאותו רגע.

ועוד סיפור הביא לב-רן, הפעם מפסטיבל 78': "כשהגיע אלינו השיר 'אל תסתר פניך' בלחנו המשתפך של ראובן סירוטקין, מיד הצטלצל לי קול הפעמונים של שולי נתן כמתאים לביצוע השיר. כשהתקשרתי אליה, היא אמרה שבדיוק חזרה מלידת ילדה החמישי בבית החולים. כשחשבתי שתסרב, שרתי לה בטלפון פראזה מתוך השיר והשתררה דממה מעברו השני של הקו. 'את איתי?', שאלתי אותה. 'לא רק שאני אתך, אלא אשיר בפסטיבל את השיר הנפלא הזה, הבטיחה וקיימה".

כמובן, לא רק שולי נתן. לב-רן, שומר המצוות, היה מוכר כמתנגד חריף לתופעה הבזויה של הדרת שירת נשים, שלדבריו לו הייתה קיימת בשנות ה-70, הפסטיבל לא היה קורם עור וגידים. שכן, אז הופיעו בו מיטב הזמרות ולא נראה ולו חרד אחד יוצא מהאולם במחאה.

כששאלתיו איך בכלל צצה תופעה זו, השיב: "לדעתי, אנשים השתגעו ויש סחף של הקצנה. כי מה עלול לקרות לגברים אם ישמעו שירת נשים? - טירוף, טירוף, טירוף..."

מאז שפסטיבל הזמר החסידי התאדה מהנוף ב-81', קיווה לב-רן שיוזמה ממלכתית תביא לחידושו. "הפסטיגל הרג אותנו", הצר. "כשמיקי פלד הקים אותו כמתחרה לפסטיבל שירי הילדים, הוא נוכח די מהר לדעת שאי אפשר לקפוץ על שתי חתונות ובכך נמוג לו הפסטיבל שלנו".

לב-רן הותיר אחריו את רעייתו, טובה, את בתם שירי, עורכת דין ושלושה נכדים. יהא זכרו ברוך.