עד לפני עשור, מרבית האמנים הישראלים דאגו להוציא אלבום. כן, אלבום, מארז הכולל מספר שירים חדשים, שאת צאתו ליוו לרוב מספר סינגלים שיצאו לרדיו וסומנו כלהיטים פוטנציאליים. אלא שבעשור האחרון, עם פריחת ספוטיפיי, אפל מיוזיק, יוטיוב ובייחוד הרשתות החברתיות, אמנים רבים ויתרו על הוצאת אלבום והעדיפו להוציא סינגלים, קרי שירים בודדים. נועה קירל, סטטיק ובן אל תבורי, אגם בוחבוט, נטע ברזילי, אלה לי להב וסטפן לגר הם חלק מהאמנים הישראלים שצמחו לתוך התופעה הזו, לצד אמנים ותיקים יותר שהשתלבו בתופעה.
אלא שלאחרונה יצאו במחוזותינו למעלה מ־30 אלבומים ישראליים חדשים, מרביתם כוללים שירים חדשים שלא יצאו לפני כן כסינגלים. בין היתר, הרשימה כוללת אלבומים של סטטיק, חנן בן ארי, עומר אדם, דודו טסה וג’וני גרינווד (רדיוהד), עדן בן זקן, אליעד נחום, התקווה 6, ארז לב ארי, שי צברי, יסמין מועלם, אברהם טל, סטפן לגר, משה פרץ וליאור נרקיס.
“בשנים האחרונות כל שיר שאמן הקליט והפיק - יצא לאור כסינגל או נגנז, אבל לא יצא באלבום, ואם באלבום, אז רק אחרי כמה שנים כאסופה של סינגלים שכבר יצאו", אומר איש התקשורת ומנהל האמנים חגי אוזן.
“הזמרים הגדולים הגיעו למסקנה כעת שיש להם קהל שאוהב אותם, והוא כן ישקיע בלצרוך אלבום שלהם. הם הבינו שיש אפשרות למקסם רווחים ולהגדיל את החשיפה לקהל. בזמנו, כשהוציאו אלבום, היה בזה אלמנט רומנטי, ואילו עכשיו זה היבט עסקי נטו. קח למשל את סטטיק, הוא רצה שיהיה לו אלבום. למה לא עשו את זה עד עכשיו? כי לא עלו על הקטע הזה שאלבום מכניס יותר כסף (בזכות השמעות) מאשר סינגל. גם שרית חדד ואייל גולן עובדים בקצב לא נורמלי על שירים לאלבום. אמנים כיום מעדיפים להוציא אלבום שלם במקום סינגלים כדי להתמודד עם אי־הידיעה אם שיר יתפוס או לא. אתה מוציא אלבום שלם עם כמה שירים, כשרוב השירים בו מועמדים לפלייליסט. זה מגדיל את הסיכויים ששיר של אותו אמן יושמע".
עד כמה באמת מאזינים היום לאלבומים?
“לאמנים נוצרה התחושה שהם מוציאים אלבומים שנופלים בין הכיסאות ולכן הם עברו בעיקר לסינגלים. אבל דווקא עכשיו, בעידן הסטרימינג, הם מבינים שהקהל רוצה יותר מהם והם רוצים להגדיל את סיכויי ההאזנה לשירים שלהם, בעידן שבו יש כמות מטורפת של שירים שיוצאת מדי יום. האלבום הוא אמצעי עבורם להחזיר את הקהל בחזרה אליהם. ברגע שהאמנים יעלו על זה, הם יוציאו יותר ויותר אלבומים".
לדברי אוזן, התופעה פחות בולטת אצל אמנים בראשית הדרך. “לאמן צעיר אין את הקהל ואת האפשרות הכלכלית להשקיע מאות אלפי שקלים באלבום", הוא אומר. “אני מאמין שגם נועה קירל, שלא הוציאה עד כה אף אלבום, תעבור לאלבום כי היא תבין את הפרינציפ. השיטה היום להיכנס לפלייליסט היא אלבום. במקום לשבת עם יד אחת על השולחן, אתה יושב עם ארבע ידיים".
מה יהיה בעתיד לדעתך?
“בסופו של דבר יכול להיות שתחנות הרדיו יידרשו לטפל בנושא ולהגביל את כמות הסינגלים של אמן. זה יכול לדחוק זמרים אחרים החוצה, אבל אני עדיין לא רואה את זה קורה".
מסע או מעמסה
ביוני־יולי 2022 יצאו רק שישה אלבומים, ביוני־יולי 2021 יצאו ארבעה, וביוני־יולי 2020, בתקופת פרוץ הקורונה, לא יצא אף אלבום. בטרם הקורונה, ביוני־יולי 2019 יצאו שלושה אלבומים, וביוני־יולי 2018 יצאו ארבעה אלבומים. לשם השוואה, בסוף מאי ובמהלך יוני השנה יצאו כבר מעל 30 אלבומים ועוד כמה אמורים לצאת בימים הקרובים.
“מי שחולל את המהפכה הזו הוא פאר טסי, שהוציא את אלבומו האחרון ‘רדיו שטח’, אלבום קונספט ששבר שיאים, זכה בתואר ‘אלבום השנה’ ולא כלל אף סינגל שליווה אותו", טוען שחר אמאנו, עורך ומגיש מוזיקה בגלגלצ. “זה גרם להרבה אמנים לחקות אותו ולנסות להוציא אלבומים במקום סינגלים. לאמן חשוב שיהיה אלבום ברזומה, אמן רוצה להשאיר משהו. מי שהיו הראשונים לתת פוש לתופעה של הוצאת רק סינגלים היו סטטיק ובן אל, שהוציאו בשנים הראשונות רק סינגלים וזכו להצלחה מסחררת, אז אמנים אמרו: ‘טוב, למה צריך אלבומים? בואו נוציא רק סינגלים’. בעקבות הצלחתו של טסי, אמנים הבינו שהקהל שלהם רוצה עוד חומרים מהם במכה אחת. העיקר שיהיה משהו שידברו עליו".
"מדי יום יוצאים 70־80 שירים, ולפעמים אתה הולך לאיבוד ולא מצליח להגיע לכל הסינגלים. לפעמים כדאי לעצור, להוציא אלבום ולהגדיל את הסיכוי לחשיפה. גם אושר כהן וגם אודיה, שבעבר לא חשבנו שהם בכיוון של אלבומים, מוציאים אלבומים עכשיו כי הם מבינים שזה יכול להגדיל את הסיכוי שלהם להישמע ולמקסם את החשיפה של השירים שלהם. הקהל רוצה לצאת עם הזמר למסע, אך לפעמים האלבום הוא לא מסע, אלא מעמסה על האוזן. עם זאת, אלבומים מייצרים דיבור, למשל האלבום החדש המשותף של דודו טסה וג’וני גרינווד. זה יוצר דיבור תרבותי וחברתי, זה משהו שרק אלבום יכול לייצר ולא סינגל".
האלמנט הנפשי
“כשאתה מוציא אלבום, יש לך עוד הזדמנות לקבל בולטות", אומר גם אורן בראל, מנהל שיווק אסטרטגי ב"הליקון מיוזיק". “הוצאת אלבום מייצרת עוד השמעות לשירים ועוד חשיפה לאמן בכללותו על כל יצירותיו. שני הדברים האלה מגדילים את התמלוגים שהאמן מרוויח. לא מדובר רק בבולטות בעידן הדיגיטל, אלא גם בבולטות יחצנית: כשאמן מוציא אלבום זה מהווה קטליזטור עבור תחנות הרדיו, הטלוויזיה או העיתונות לתת לו במה - יותר מאשר סינגל שיוצא. בנוסף, כשאמן מגיע למעמד שהוא אסף מספיק שירים כדי להוציא אלבום, זה מעיד על הרצינות שלו ומבליט אותו תקשורתית על פני אמנים אחרים. אומנם בעבר אמרו שהאלבומים מתו ושיש רק סינגלים, אבל דווקא העידן הנוכחי הדיגיטלי הביא את החזרה לאלבומים. יש למאזינים כיום רצון לקבל משהו קוהרנטי ושלם וזה משהו שאלבום מספק".
למה זה קורה דווקא כיום?
“אמנים הבינו שהם מוציאים שירים, והם לא בהכרח ייצרו באזז. המטרה שלהם היא לייצר מומנטום. גם בחו"ל כיום אמנים מוציאים אלבום שלם עם אמירה מוזיקלית שגורמת למאזינים להקשיב לכל החומר. כך אתה לא מייצר מיליון האזנות לשיר אחד, אלא עשרה מיליון האזנות לאלבום במכה אחת. זה מקפיץ את ההכנסות שלך. זה מתאים רק לאמנים גדולים בעלי שם, A LIST. זה לא מתאים לאמן מתחיל שאין לו קהל רב. אמנים שנמצאים בשיאם עכשיו יוציאו אלבום, אבל אמנים שהיום מעטים מאזינים להם - לא יוציאו אלבום. עוד אלמנט הוא פסיכולוגי־נפשי: אתה יודע אילו מתחים חווה אמן בהוצאת שיר לרדיו? האם ישמיעו או לא ישמיעו? בהוצאת אלבום שלם יש סוג של הקלה כי הוא מוציא את הכל במכה אחת".
בראל טוען שהוצאת מספר רב של אלבומים חדשים יכולה דווקא לעשות חיים קשים לתעשיית המוזיקה. “בעבר חברות התקליטים היו עושות שירות נפלא לתחנות הרדיו ומסמנות אילו שירים הם בעלי פוטנציאל ללהיט ואותם מוציאות כסינגלים לקידום אלבום, ואילו היום, כשיוצא אלבום שלם, העורכים המוזיקליים צריכים להאזין לעשרות שירים בכל יום, וזה בלתי אפשרי", הוא אומר.
“עושה רושם שיש חזרה לסגנון של אלבומים או מיני־אלבומים, ואני משער שאמנים נוקטים גישה של לזרוק את לחמם על פני המים ומה שייתפס – ייתפס", מסכם שדר הרדיו אסי לביא (“הג’וקר"), עורך ומגיש התוכנית “בריזה" ברדיו צפון 104.5FM ועורך המוזיקה הראשי של רדיו “התחנה" 101.5FM. “קשה לי להאמין שהיום, כשמדי יום יוצאים עשרות שירים, יש עורך מוזיקה שיכול להקדיש זמן להאזנה לאלבומים שלמים".