"זה הביקור והטיול הכי עוצמתי, מרגש ומטורף שזכיתי להיות בו", אמרה לי מונטנה טאקר בתחילת הראיון, בעת ששהתה בישראל. “הפעם הקודמת שהייתי בישראל הייתה בדצמבר 2023, וזה היה שונה לגמרי כי זה היה חודשיים אחרי ה־7 באוקטובר. בדצמבר הגעתי לישראל כדי להביא את האור לתוך החושך שעטף את ישראל ונאבקתי מאז כל יום להשבת החטופים, להבאת המודעות העולמית לטבח הנורא שקרה וניסיתי לעזור ככל שאני יכולה. הפעם הביקור שלי היה כדי להראות לעולם כמה מדינת ישראל נהדרת, כמה שליו וטוב פה, כמה הישראלים חמים ושואפים לשלום ולשלווה, ושישראל מדינה טובה ובטוחה.
לצעוק בכל העולם: המוזיקאי האמריקאי שהוציא שיר בהשראת החטופה
מופע האופרה הגדול בעולם בביצוע שלישיית זמרי טנור מאיטליה מגיע לישראל
הביקור הפעם היה עוצמתי במיוחד עבורי כי צילמתי קליפ הסברה במתחם הנובה למען ניצולי הנובה, ביקרתי קהילות שונות בישראל ולמדתי על התרבות שלהן ובשבת האחרונה שרתי את ‘התקווה’ בכיכר החטופים. זה היה מאוד מרגש כי אומנם אני אוהבת לשיר את ‘התקווה’ בכל העולם אבל אף פעם לא ביצעתי את ההמנון בישראל בפני המון ישראלים ומשפחות חטופים שעברו כל כך הרבה בשנה האחרונה, והם נתנו לי כוחות לעמוד שם לצדם, זה היה רגע מאוד מרגש עבורי".
תארי קצת את האווירה בישראל מנקודת מבטך.
“אני חושבת שהאזרחים הישראלים עדיין חיים את ה־7 באוקטובר, אף אחד בישראל לא שכח מה קורה, אבל בארצות הברית זה מרגיש כאילו הרבה אנשים שכחו את הטבח ואת מה שקרה. אני יודעת שהעם הישראלי חזק ונלחם למען המדינה ולמען החטופים ועושה הכל כדי שהטבח הנוראי הזה לא יישכח ולא יחזור על עצמו.
הרבה ישראלים מודים לי על ההסברה שאני עושה ועל התמיכה אבל אני זו שמודה להם על ההישרדות ועל המלחמה הקיומית היומיומית שלהם פה למען העם היהודי, למען המדינה ולמען השבת החטופים. הפעם הראשונה שבה ביקרתי בישראל הייתה ב־2014, וזו הייתה חוויה נהדרת. מובן שהאווירה והאנשים השתנו מאז, בייחוד אחרי ה־7 באוקטובר, זו לא אותה מדינה שהכרתי, אבל האהבה שלי לישראל רק מתעצמת עם השנים".
“מסכת שקרים"
טאקר (31), יהודייה אמריקאית ילידת פלורידה, היא זמרת, רקדנית, שחקנית, יוצרת תוכן וכוכבת טיקטוק המתחזקת כ־14 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות. כנכדה לניצולי שואה העלתה לאורך השנים לא מעט סרטוני טיקטוק ויראליים שעסקו בהעלאת המודעות למה שקרה בשואה, שיצאו נגד האנטישמיות הגואה בעולם ובאהדתה לישראל.
מאז פרוץ המלחמה משתפת טאקר תכנים פרו־ישראליים ועוסקת בהסברה בכל הנוגע לאנטישמיות באופן תדיר. בפברואר האחרון העבירה את המסרים שלה מהרשת לשטיח האדום של טקס הגראמי בארצות הברית, כשעטתה על עצמה שמלת סטרפלס בגוון ניוד שקוף, שעליה נתפר סרט החטופים הצהוב עם הכיתוב Bring Them Home.
“תמיד עמדתי לצד ישראל ופרסמתי תכנים למען ישראל, והיה ברור לי שלגראמי אגיע עם השמלה הזו כדי להעביר את המסר בבמה החשובה והמתוקשרת בעולם", היא אומרת. “אחרי הטקס, ובעצם מאז ה־7 באוקטובר, אני מקבלת אין־ספור איומים על חיי שאומרים שאני צריכה למות, שאמא שלי צריכה למות ושסבתא שלי צריכה למות. מאיימים לרצוח אותי, וזה נוראי לקרוא את הדברים שאנשים אומרים, אבל זה רק מעודד אותי לתמוך עוד יותר בישראל, לפרסם יותר תכנים פרו־ישראליים ולהעצים את הפעילות שלי. אף אחד לא יפחיד אותי ולא יסתום לי את הפה".
איך בתעשיית המוזיקה והבידור מתייחסים לתמיכה שלך בישראל?
“אני חושבת שיש כל כך הרבה ידוענים יהודים ולא יהודים שיש להם את הבמה והקול החשוב וצריכים לדבר על זה, להתנגד לטרור ולתמוך בישראל ובהשבת החטופים, אבל הם בוחרים לשתוק. זה עצוב מאוד. הרבה מהם מפחדים להפסיד את העסק, להפסיד חברים, להפסיד פופולריות ולהפסיד עוקבים. אני הפסדתי עשרות אלפי עוקבים מאז ה־7 באוקטובר אבל זה לא מזיז לי כי הייתי חייבת להביע את דעתי.
סבתא וסבא שלי ניצולי שואה מהונגריה ומרומניה, ואז, במלחמת העולם השנייה, לא היה קול בינלאומי שיתמוך בהם. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שמה שקרה אז, בשואה, לא יקרה שוב. בעבר נסעתי לאושוויץ כדי לראות ולהראות לעוקבים שלי איפה המחנה שסבתא שלי שרדה בשואה, וגרמתי להרבה עוקבים לנסוע לפולין. אני מקווה גם עכשיו לעורר ככל שאני יכולה את דעת הציבור העולמית לסכנה שבאנטישמיות ובטרור".
אנחנו רואים ומוטרדים ממה שקורה אצלכם בארצות הברית עם האוניברסיטאות.
“אם תסתכל על מה שקרה בשואה באוניברסיטאות אז סטודנטים יהודים גורשו גם אז מהאוניברסיטאות ו’זכו’ להתעללויות ואלימות, וזה בדיוק מה שקורה עכשיו באוניברסיטאות כלפי סטודנטים יהודים. התירוץ של האנטישמים והמפגינים הוא שהם לא אנטישמים אלא אנטי־ישראליים, אבל זו בדיוק אנטישמיות ב־%100 ואני לגמרי מאמינה בזה".
איך בעולם מסתכלים על ישראל?
“אני ממליצה לכל מי שמפגין נגד ישראל לבוא לבקר בישראל כי כל הדעות שלהם ישתנו ברגע שהם ינחתו בארץ. ישראל היא מקום נפלא שמקבל את כולם ואוהב את כולם, ואני רוצה שכולם ידעו ויראו זאת. יש כל כך הרבה פרופגנדה וכל כך הרבה דעות שליליות על ישראל מבלי לדעת באמת מה המצב פה ובלי להכיר את ישראל. כולם נוהרים אחרי התנועות האנטישמיות, בייחוד אחרי מה שקורה באוניברסיטה בקולומביה, וזו מסכת שקרים. חשוב שאנשים ידעו את האמת".
“מקבלת הודעות תמיכה"
השבוע, כאמור, נחתה טאקר בישראל לביקור סולידריות מקיף בהזמנת CAM, “התנועה למאבק באנטישמיות". בארץ נפגשה עם שורה ארוכה של אמנים וסלבריטאים, כמו סטפן לגר, שלמור שטרוזמן, רוני דואני, אלה לי להב, משפחת טרסוב, עומר אדם, עידן רייכל וליאור סושרד. שיא ביקורה בארץ היה ביום שישי האחרון, וכלל כאמור צילום קליפ באתר ההנצחה ברעים, שנועד להעלות את המודעות לטבח במסיבת הנובה.
במהלך ביקורה הקדישה טאקר זמן לילדי בית הספר “בנימין רוטמן אשל הנשיא", בית ספר לילדים על הרצף האוטיסטי במועצה האזורית מרחבים. במסגרת הביקור במקום היא נפגשה עם עשרות תלמידי בית הספר והצוות החינוכי, שחלקם היו במתקפת הטרור ב־7 באוקטובר, וגם שמעה את סיפורה הטרגי של תלמידת בית הספר נויה דן ז"ל, שנרצחה על ידי מחבלי חמאס.
לאחר ששרה את “התקווה" בעצרת למען החטופים במוצאי שבת האחרונה, פגשה טאקר גם את המשפחות המפונות מכפר עזה בקיבוץ שפיים, שם ערכה מפגש מרגש עם בני משפחה של החטופות דורון שטיינברכר ואמילי דמארי. “כשגדלתי שמעתי כל הזמן התבטאויות שמכחישות את השואה, למרות שהיו הוכחות וניצולים שיעידו על כל מה שאירע", היא מציינת. “מאז ה־7 באוקטובר יש לנו את כל ההוכחות בעולם, אנו חיים בעצמנו את התקופה הכואבת והנוראה הזו. זו לא היסטוריה, זו המציאות. חמאס שידר בשידור חי את כל מה שהוא עשה, אך מדהים להיווכח שאנשים עדיין מכחישים זאת. אני עושה כל שביכולתי כדי להילחם בהכחשה ולהבליט את סוגיית החטופים".
את לא פוחדת שתשלמי מחיר בקריירה על ההסברה למען ישראל?
“לא, אני אסירת תודה שיש לי פלטפורמה שאני יכולה להביע בה את דעותיי. אני לא יכולה לדמיין את עצמי לא משתפת את מה שיש לי להגיד. אני ממליצה לכל מי שמפחד – לשתף, אסור לשתוק. אני מקבלת גם המון הודעות תמיכה על ההסברה, יותר הודעות תמיכה מאיומים ברצח. אני לא מגיבה ולא מתייחסת לתגובות שליליות כי זה מה שהם רוצים".
בעת פרסום כתבה זאת טאקר כבר שבה לארצות הברית (“אני עצובה על כך שנאלצתי לעזוב כל כך מהר את ישראל, אבל מקווה לחזור בקרוב מאוד שוב") וממשיכה את פעילות ההסברה המבורכת שלה משם. לסיום השיחה, ביקשה להעביר מסר, בתקווה שיגיע לכמה שיותר אוזניים: “יש כל כך הרבה מידע חסר ושגוי וכל כך הרבה שנאה כלפי ישראל, ואני חושבת שאנשים צריכים לקחת צעד אחורה, לחקור לעומק את כל מה שקורה, ולא ליפול לכל מיני ספקולציות של גורמים פרו־פלסטינים. מי שמטיל ספק בדבריי, מוזמן לבוא ולבקר בישראל, זה המקום הכי יפה בעולם עם אנשים יפים וטובים ומאוחדים. אני רוצה שכל העולם ידע זאת. ישראל היא עדיין המקום האהוב עליי ביותר בעולם. המסר הכי חשוב, בראש ובראשונה, הוא לשחרר את החטופים כמה שיותר מהר. זה הדבר הראשון והכי חשוב. אמן!".
