כשבאתי לקחת אותה מהעננים
לחן: שמעון גלבץ
בשנת 1978 החל היוצר שמעון גלבץ להלחין את שיריה של יונה וולך, לאחר שנחשף אל ספרה “שירים מקובצים” (1976) ובו מיטב שיריה שפורסמו בכתב העת “סימן קריאה” בעריכתו של מנחם פרי. “אחד הדברים שהכי עצבנו אותי אז, זה שקראו ברדיו שירים במלכותיות כזו, בטקסיות ובפומפוזיות, וזה היה נשמע לי מלאכותי, ובשירים של יונה זה לא היה. לשירים שלה היה לחן מובנה בתוכם”, מספר גלבץ.
“יום אחד, כשהייתי עם גיטרה והצצתי בספרה של יונה, באופן טבעי פשוט הלחנתי את השיר ‘קורנליה’ מתוכו. הלחנה היא סוג של פרשנות, כלומר, אתה לא בא לשיר אחרי שניתחת אותו ופירשת אותו, אלא שיר קודם כל נכנס לאוזן, אחר כך ללב ורק אחר כך לשכל, והשירים של יונה גרמו לי בדיוק לתחושות האלה. ההלחנה עצמה היא אקט הפרשנות. זה קורה באורח פלא, וזה נכון לכל השירים של יונה.
“’כשבאתי לקחת אותה מהעננים’ שייך לקבוצת שירים מהספר הראשון של יונה, ‘דברים’ (1966), שיש בו המון שירים על נשים שלא מסתדרות בחברה עם שמות יוצאי דופן כמו ‘קורנליה’, שירה הראשון שהלחנתי. ‘כשבאתי לקחת אותה מהעננים’ זה לא שם של בחורה אבל זה מאותו מחזור, השיר הזה מאוד ‘תמוני’ (מלשון תמונה - ד"פ). יונה רצתה להיות ציירת, וציירת היא לא יצאה, אלא היא ציירה במילים.
"יש בשיר הזה תמונה סוריאליסטית: לא ידוע מי היה בעננים ומי הגיע, וגם אם אני לא מפרש את התמונה כמו שיונה רצתה - זה עדיין נראה כמו ציור. רואים את השיר הזה לא רק כמילים, אלא גם כתמונה. זה שיר מאוד קצר, שיש בו הרמוניה המייצרת אווירה פסיכדלית מרחפת שמתבטאת באקורדים שבהם הלחנתי את השיר”.
השיר היה הסנונית הראשונה שיצאה לרדיו בשלהי 1979 מתוך הפרויקט המשותף של גלבץ ושל חבר ילדותו מבאר שבע, המוזיקאי אילן וירצברג, שבמסגרתו הלחינו השניים וביצעו את שיריה של וולך (בהמשך הפרויקט זכה לשם “בציר טוב” ויצא בשנת 1982 בתקליט שנחשב לאחד האלבומים המופתיים במוזיקה הישראלית).
“באופן מפתיע, השיר התקבל לא רע, ואני זוכר שבהתחלה המפיק שעבד איתנו אמר שהוא נשמע לו שיר ‘מוזר’, אז הוא יצא מהפרויקט, אבל הוא הושמע די הרבה ואפילו צעד במצעד הפזמונים”, אומר גלבץ. “אילן ואני שרים בשיר הזה בהפרש של אוקטבה כמעט, כלומר, אני שר בנמוך ואילן שר בגבוה, כמו אישה, וזה מתכתב לגמרי גם עם יונה, כי כשיונה כותבת אז היא לפעמים כותבת בגוף של גבר ולפעמים בגוף של אישה”.
שן דובי שן
לחן: שמעון גלבץ
את השיר ביצע לראשונה אריאל זילבר בפסטיבל שירי הילדים 1978, והוא עובד בידי אילן וירצברג. “לא הייתי אז בעסקי המוזיקה, לא הייתי בלהקה צבאית אלא ניגנתי והלחנתי לעצמי", מספר גלבץ. "כשהבת שלי עלמה נולדה, הלחנתי את השיר הזה, שנקרא במקור ‘הבובה של גוגול’, והייתי שר לה אותו. כשאילן (וירצברג), שהיה אז מעבד הבית של פסטיבל שירי הילדים, בא לבקר אותי בחיפה, השמעתי לו שיר שהלחנתי, של ‘אחת בשם יונה וולך’. אילן למד את כל האקורדים, וזה שיר מפוצץ באקורדים אז רק אילן היה מסוגל לזה, והציע את זה לאריאל זילבר שהשתתף אז בפסטיבל”.
נכנס לנעליו של ליאור אשכנזי: השחקן מיכאל אלוני בריאיון חשוף
"רדיו תפילות": מיזם ייחודי המאגד תפילות מכל הדתות בצל המלחמה
השיר, שעוסק בבובת המין המתנפחת של הסופר הרוסי ניקולאי גוגול (שעמה נהג לישון), כלל במקור את השורה “ולי רטוב כך סתם”, שהייתה מינית מדי בשביל פסטיבל ילדים ולכן זילבר סירב לבצעו. “כדי לשכנע את אריאל לבצע את השיר, ניסינו למצוא חלופה, פנינו לכל מיני משוררים כמו יורם טהרלב וכו’, ואף אחד לא הצליח להביא את ההברקה", מספר גלבץ.
"יום אחד יונה הגיעה לאולפן, ראתה את זילבר שנראה לה קטן, והיא מיד שלפה מהראש את השורה החלופית ‘אתה בובה שלי’ – וסגרה את העניין”. נוסף לכך, כדי להנגיש אותו לקהל הילדים, קראו השניים לשיר בשם זהה לשורת הפתיחה שלו - “שן דובי שן”.
לא יכולתי לעשות כלום
לחן: אילן וירצברג
אחד השירים הידועים מתוך הפרויקט “בציר טוב” ובקריירה של אילן וירצברג. “כששמעון חברי הטוב גילה לי את יונה – נדלקתי על הכתיבה שלה והתחלנו לעשות פינג פונג של הלחנות שירים שלה”, מספר וירצברג. “דפדפתי בספר שיריה של יונה, והטקסטים שלה מאוד צבעוניים ומתגלגלים בפה ממש מעולה בשביל רוק.
המילים שלה רוקיסטיות, אז לא שאלתי הרבה שאלות והלחנים פשוט זרמו באופן הכי טבעי והכי קל שיש. לגבי ‘לא יכולתי לעשות כלום’, זו הייתה תקופה שמבחינה מוזיקלית שמעתי המון את ‘החומה’ של פינק פלויד שהשפיע עליי ובאותו זמן גם נפרדתי מחברה שלי. אז גם ההשפעה המוזיקלית וגם הטקסט, שנתן תחושת חוסר אונים שהזדהיתי עמה אז ורצון להתחיל את הכל מחדש – ליוו אותי בהלחנה. זה פשוט זרם ככה”.
שיר קדמשנתי (סקס אחר)
לחן: אילן וירצברג
את השיר, שעוסק במיניות ובטאבו החברתי הקשור בה, פרסמה וולך בשנת 1969, ווירצברג הלחין כעשור לאחר מכן. “תמיד יש מפגש בין אירועי חיים וצורך, ואירוע החיים הזה היה שכשהייתי ממש מושפע אז מלהקת פוליס, ובאותן שנים שמעון ואני הופענו עם שתי גיטרות והיה חסר לי שיר Upper (מרים) כזה”, מספר וירצברג. “כשקראתי את השיר הזה, הרגשתי מיד שהוא יכול להיות קצבי, אז השילוב בין הצורך בשיר כזה, פוליס שמיזגה בין רגאיי לרוק ויונה וולך – הוליד את השיר הזה”.
השניים הקליטו את השיר בשנת 1980 במסגרת פרויקט “בציר טוב”, והוא הפך די מהר ללהיט וכיכב במצעדי הפזמונים. בשנת 1997 חודש בידי ערן צור ודנה אינטרנשיונל באלבום “אתה חברה שלי”, שהוקדש לשירי וולך, וגרסת הכיסוי הגיעה למקום הרביעי במצעדים וזכתה אף היא להצלחה גדולה. “היה ביונה חלק ילדותי שאוהב להתפרסם ושמח שמשמיעים אותו, וזה משהו שמסתתר בכל אחד”, מוסיף וירצברג. “היא מאוד אהבה את מה שקרה עם השירים שלה”.
אדם צובר זיכרונות
לחן: שמעון גלבץ
השיר הופיע בספרה של וולך “שני גנים” (1969). הוא מזכיר את משל החגב והנמלה, ומתאר את אגירת המזון של הנמלים בחודשי הקיץ. “באמצע שנות ה־80 כבר לא עסקתי באופן פומבי במוזיקה, אלא רק יצרתי בבית והמשכתי לכתוב ולהלחין לעצמי, להקליט את הסקיצות על קסטה ולשים את הקסטה במגירה”, מספר גלבץ.
“יום אחד אילן הגיע אליי וסיפר לי שהוא מפיק תקליט לדורית ראובני, אז הוצאתי את אחת הקסטות והיו בה ארבעה שירים, שניים שכתבתי והלחנתי בעצמי, אחד שהלחנתי למילים של נתן זך ושיר אחד, ‘אדם צובר זיכרונות’, שהלחנתי למילים של יונה. בסופו של דבר, כל ארבעת השירים נכללו בתקליט של דורית ‘שינויים’ (1988). יונה עושה בטקסט מין להטוט כזה עם המילים כמו מילותיה מלחינות את עצמה, והלחן בקע מתוכי בצורה אינסטינקטיבית”.
במקור כתבה וולך את השורה “ובחורף הנמלים מתכנסים”, וכשניגש להלחין שינה גלבץ את גוף הפועל ל”מתכנסות”. “מוזיקה זה צלילים בזמן, וכשאתה שומע ‘מתכנסים’ במקום ‘מתכנסות’ אז משהו נעצר אצלך, ואסור שזה יקרה כשזה מולחן, אז החלטתי לשנות ל’מתכנסות’ כי לא רציתי שזה יעצור את המאזין משמיעת המוזיקה ברצף”, הוא מסביר.
“זה שיר מאוד קצר, וכדי לחפות על זה יצרתי את הלחן הספירלי המחזורי בקטע של ‘נה נה נה נה’ שמגיע בין הבתים לפזמון, וזה מתאים לשיר על עונות. אילן אמר לי שזו הייתה הברקה, זה ידע חבוי אצלי שלא הכרתי כי לא חשבתי על הדברים האלה מראש, אלא פעלתי מתוך אינסטינקט מוזיקלי. ביקשתי מאילן להביא מקהלה קיבוצית שתלווה את דורית ב’נה נה נה’ בסגנון הגבעטרון כי השיר הזה הוא מאוד חקלאי. בניגוד לשירים הקודמים של יונה שהלחנתי ב’בציר טוב’, השיר הזה לא כתוב כשיר רוק, ולכן הגישה שלי אליו הייתה אחרת”.
“השיר הזה, כמו שירים נוספים מהתקליט, החזיר אותי אחרי ‘שקט תקשורתי’ בעקבות התמסרות למשפחתי”, מספרת ראובני. “הוא הפך להצלחה ברדיו ובטלוויזיה, ומאז ועד היום הוא שיר מבוקש בהופעות וקיבל זרקור נהדר כשאברהם טל חידש אותו וזכינו לשיר אותו גם יחד. עם השנים אני מקדישה אותו תמיד לאנשים צוברי זיכרונות”.
השיר בגרסתה המקורית של ראובני יצא לאור בשנת 1986 והפך לאחד השירים המזוהים ביותר עמה. הוא זכה להצלחה משמעותית בשנת 2008, כשחודש בידי אברהם טל בגרסה שהפכה ללהיט ענק והגיעה למקום השני במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ. “שני הביצועים מצוינים, ועד היום אני רואה ברשתות החברתיות שאנשים מבצעים את השיר הזה, וזה חלק מהמשיכה הזו שיש לי לשירים של יונה. חוץ משהכרתי אותה באופן אינטימי, יש לי אינטימיות עם הטקסטים שלה ולכן הלחנתם זורמת בצורה טבעית עבורי”, אומר גלבץ.
תותים
לחן: ערן צור
בשנת 1997 יזם, הפיק והקליט ערן צור את אלבומו “אתה חברה שלי”, שהורכב כולו משירי יונה וולך, חלקם הולחנו קודם לכן וחלקם הולחנו במיוחד לאלבום. באלבום אירח צור את רונה קינן, קורין אלאל ודנה אינטרנשיונל, ונתן פרשנות עדכנית וחדשנית לשיריה של וולך.
אחד השירים הידועים ביותר מהאלבום הוא “תותים”, שהלחין צור. “את השיר 'תותים' צדו עיניי כשחיפשתי שירים להלחנה מתוך הספר 'תת־הכרה נפתחת כמו מניפה' (יצא בשנת 1992, אחרי מותה של וולך)", מספר צור. "הלחנתי אותו מתוק ככל שיכולתי, כמו סלסילת תותים עסיסיים. חששתי שהלחן 'מתוק מדי', אבל חברתי עמליה זיו, שהייתה ראשונה לשמוע את השיר, חיזקה אותי ואמרה שזה טוב - ואם עמל אומר - הוא יודע".
זה הגשם
לחן: רן עפרון
השיר התפרסם לראשונה בשנת 1982 ונחשב לשיר פשוט, אישי ואינטימי, נועז פחות משירים אחרים של וולך. באמצע שנות ה־80 הולחן בידי רן עפרון. “בחרתי בשיר הזה מתוך כמה טקסטים שהביאה לי נורית גלרון כי הוא נראה לי הכי קל להלחנה", אומר עפרון. "יצא לא רע".
גלרון הקליטה את השיר, מהידועים ביותר שלה, בשנת 1986 עבור אלבומה השישי "משהו בלבבה", שהפיק וירצברג (ב־2017 הקליטה אותו מחדש, בהפקה של סאבו).
"אין לי חוקים בבחירות של טקסטים לשירים", אומרת גלרון. "זוכרת שבהתחלה מצאו חן בעיניי משחקי המילים וחידודי הלשון, וככל שהעמקתי בשיר התפעמתי ממנו. יונה וולך הייתה משוררת אמיצה, שנונה, חכמה ופורצת דרך. מוטיב מאוד דומיננטי בשירה שלה היה הסקס. העולם מתייחס לגברים בהבנה כאילו הצורך שלהם במין הוא אחר מהנשים, ואז הם יכולים להתייחס אליהן כאל אובייקט מיני, לשלם לנשים (בתי בושת), ואילו יונה אומרת שגם לנשים ישנו הצורך הזה ואפשרי מבחינתן לרצות רק את זה.
"בשיר היא מדברת אל הגבר על הרגע שעובר כרגע, על מיצוי הזמן, על התכף שקורה מזמן, על הדחיינות, שחיפושים אחרי משמעות והטלות ספק הם בזבוז זמן ושכל מה שהיא מבקשת מהקשר שלהם הוא סקס. היא לא מאמינה בזוגיות שהרי הפער יבוא, ובדרך כלל הסקס הוא החיבור".
אני שוב מתאהב
לחנים: יהודה אלבוים / צוף פילוסוף
הלחן והביצוע הראשון לטקסט הזה של וולך שייך לוורדינה כהן, שהקליטה אותו באלבומה השני "דרך עצמי" (1990). "לא היה ספר שירה שלא קראתי בתקופה ההיא, ואת יונה הכרתי מכל הכיוונים והצדדים", מספרת כהן. "בן הזוג שלי דאז, יהודה אלבוים, הלחין את השיר. הוצאתי את השיר על תקליט שדרים, אבל הוא לא הושמע ברדיו, זכה להתעלמות מוחלטת".
כשלושה חודשים אחרי שגרסתה של כהן יצאה לרדיו, הפגיז את גלי האתר לחנו של צוף פילוסוף לאותו שיר, הפעם בביצועו של גידי גוב, שהקליט אותו לאלבומו "אין עוד יום" (1991) והפך אותו ללהיט ענק שצעד בראש מצעד הפזמונים. עד היום זה אחד השירים המזוהים ביותר עמו. "אני זוכרת שכשהשיר של גידי הפך ללהיט הוא צלצל אליי והתנצל, הוא אמר: 'לא ידעתי שהקלטת את זה קודם, אחרת לא הייתי מקליט'", נזכרת כהן.
שקט
לחן: יובל מסנר
השיר פורסם לראשונה בספרה של וולך "אור פרא" (1983), והולחן בשנת 1990 בידי המוזיקאי יובל מסנר עבור אלבומה היחיד של להקת בלאגן, "גן עדן עירוני" (1991). את השיר ביצעו יחד חברי הלהקה דנה ברגר ויובל מסנר, והוא נחשב לאחד הלהיטים הגדולים והזכורים ביותר של ההרכב.
"הצטרפתי לבלאגן עוד בזמן שלמדתי ברימון", משחזר קלידן הלהקה דרור מרגלית, שהיה שותף בעיבודי שיריה. "חברי הלהקה יובל מסנר ודן תורן פגשו אותי והשמיעו סקיצות של כמה שירים, ביניהם היו 'שקט' ו'גברים מקצוענים'. למרות שברור היה ש'גברים מקצוענים' עשוי להיות להיט רדיו, השיר 'שקט' היה חזק במיוחד. מאחר שהתחלתי להיחשף לג'אז, היו בשיר הרבה אלמנטים מוזיקליים מורכבים ולא קונבנציונליים בעולם הפופ.
"זאת גם הסיבה שחשבתי שזה יהיה אחלה שיר בעיני מוזיקאים, אבל השומע הממוצע לא ממש יתחבר כי זה מורכב מדי. כמה כיף לדעת שטעיתי. בהופעות שהיו לנו עם 'בלאגן' אין ספק שזה היה אחד השירים החזקים ביותר. מבחינת הרדיו, זה לקח יותר זמן, אבל מדהים לראות איך השיר הפך להיות קלאסיקה ישראלית, למרות שהוא בטח מושמע יותר בימי זיכרון, שלצערי יש לנו לא מעט כאלו".
שם יש
לחן: ברוך בן יצחק, אלי לולאי ואמיר צורף
השיר, שכתבה וולך בשנת 1976, היה אחד הראשונים שהלחינו חברי להקת רוקפור עבור אלבום הבכורה של הלהקה "רשת פרפרים" (שם שנלקח ממילות שירה של וולך "שיר ערש", שגם מופיע באלבום) משנת 1991 ומהידועים שבו.
"את הטקסט הכיר לנו המנהל שלנו לשעבר דני רכט", אומר חבר הלהקה ואחד ממייסדיה ברוך בן יצחק. "היה לנו שלד של לחן מלנכולי והחיבור היה מיידי, ובזכות הטקסט השלמנו אני, אמיר צורף ואלי לולאי את הלחן". גם ברי סחרוף הלחין את השיר באלבומו הראשון "הכל או כלום" שיצא גם הוא ב־1991.