ליאת בנאי, הזמרת שהפכה לסמל של מוזיקת הדיכאון הישראלית, עומדת בפני הרגע הגדול בקריירה שלה: הופעה בקיסריה. אך הדרך לפסגה הייתה רצופה מהמורות, חובות כבדים וקשיים שכמעט הביאו אותה לקריסה מוחלטת. בראיון מרגש עם אבי שושן, בנאי חושפת לראשונה את עומק המשבר הכלכלי שחוותה ואת החוויה הרוחנית המפתיעה שהובילה אותה לשינוי דרמטי בחייה.
נועה קירל רשמה הישג בינלאומי מרשים - והיא לא לבד
לא רק "חרבו דרבו": סיכום השנה החולפת במוזיקה הישראלית
"היינו בנפילה מאוד מאוד גדולה," מספרת בנאי על התקופה הקשה ביותר בחייה. "ניסים (בעלה) הסתבך טיפה, והוא נאלץ לנסוע מהארץ כי לא הייתה ברירה". בנאי נותרה לבדה עם חמשת ילדיה, כשהיא נאבקת לשרוד כלכלית ולהחזיר חובות עצומים.
"היו ארבע שנים מאוד קשות," היא משחזרת בכאב. "לקחתי הכל ופשוט מכרתי את האוטו, את הדברים שהיו. הילדים שלי היו רגילים להכי טוב בעולם, ופתאום. לא קונים כלום. חוץ מהאוכל, כלום". בנאי מתארת תקופה של מאבק יומיומי לשרוד, כשהיא ממשיכה להופיע במועדונים כדי לפרנס את המשפחה.
"הייתי יורדת, הייתי מופיעה למעלה בקריית גת, יורדת למטה לסטייק. מהסטייק הולכת קצת קדימה, היה את הפלקה. כאילו והייתי מופיעה בהכל", היא מספרת. למרות העבודה הקשה, בנאי מודה שהכסף שהרוויחה במועדונים בקושי הספיק לכיסוי החובות וההוצאות השוטפות.
בשיא המשבר, כשחשה שהיא מאבדת תקווה, חוותה בנאי חוויה רוחנית מטלטלת. "חלמתי על רבי שמעון בר יוחאי", היא מספרת בהתרגשות. "הוא היה זוהר ויפה ורגוע. אני מסתכלת עליו ואני פוחדת ובוכה ואומרת לו 'אבל אני משתגעת'. והוא שם עליי את הטלית שלו".
החלום הזה היווה נקודת מפנה בחייה של בנאי. "התעוררתי והרגשתי שאני חייבת ללכת לקבר שלו", היא מספרת. "רצתי לניסים, העירה אותו מתוך שינה. הוא חשב שאני השתגעתי לגמרי". למרות הספקנות הראשונית, בנאי החליטה לנסוע למירון, לקברו של רבי שמעון בר יוחאי.
"הגעתי לקבר שלו ואני לבד. אין אף אחד," היא מתארת את הרגע המכונן. "ואמרתי לו, 'קראת לי, באתי. מה עושים?'" מאותו רגע, בנאי החליטה לקבל על עצמה לשמור שבת, צעד שלדבריה שינה את חייה באופן דרמטי.
"ברגע שהפסקתי להופיע ביום שישי, התחילו להגיע מלא דברים טובים," היא מספרת. "פתאום רידינג, פתאום האנגר, פתאום קיסריה. הכל הגיע". בנאי מאמינה שהשינוי הרוחני שעברה הוביל לשינוי המשמעותי בקריירה שלה.
המעבר לא היה קל. "הכי קשה כי רוב העבודה שלי הייתה ביום שישי. המועדונים, כל הבלגן", היא מודה. אבל בנאי נשארה נחושה בהחלטתה, למרות הקשיים הכלכליים.
לצד השינוי הרוחני, בנאי החלה לעסוק בהפרשת חלה, פעילות שהפכה למשמעותית מאוד עבורה. "אני חושבת שזה החלק שאני הכי אוהבת," היא אומרת. "זה רק נשים, זה נורא מרגיע. אתה משחרר את עצמך, אתה נותן לאנשים להתחזק בזכותך".
בנאי מספרת על מקרים מרגשים של נשים שחוו שינויים משמעותיים בחייהן לאחר השתתפות בהפרשות החלה שלה. "היה לי מקרה של ילד שלא דיבר, אילם על הרצף. אחרי חצי שנה הילד מדבר, היא מצלמת לי אותו", היא מספרת בהתרגשות.
עם ההצלחה המחודשת, בנאי מצליחה סוף סוף לצאת מהחובות ולהתחיל לחיות ברווחה. "רק בשלוש השנים האחרונות אנחנו מרגישים בסדר", היא מודה. אך היא לא שוכחת את הדרך הקשה שעברה. "כל החיים שלי זה מסע. מסע ארוך וקשה. אבל למדתי על עצמי שאני אישה חזקה".
כעת, כשהיא עומדת להופיע בקיסריה, בנאי רואה בכך הגשמת חלום וסגירת מעגל. "זה ניצחון. אני פשוט אעמוד ככה ואגיד שאני ניצחתי", היא אומרת בהתרגשות. "לבוא לקיסריה ולשיר 'אבא סליחה' בבית של שלמה (ארצי), ולראות את כל הקהל שלי שר איתי את השירים שכל החיים הם בבושה שרו את זה בשקט ועם חלונות סגורים, זה הניצחון הכי גדול".
סיפורה של ליאת בנאי הוא עדות לכוחה של אמונה, נחישות ותקווה. מאישה שעמדה על סף קריסה כלכלית ונפשית, היא הפכה לסמל של הצלחה והתחדשות. ההופעה הקרובה שלה בקיסריה אינה רק ניצחון אישי, אלא גם ניצחון של כל מי שהאמין בה לאורך הדרך: משפחתה, הקהל הנאמן שלה, ובעיניה, גם הכוח העליון שהוביל אותה דרך החשכה אל האור.