מבחינתו של המנצח יובל בן-עוזר היה זה מפגש שהזיכרון ממנו חקוק אצלו לתמיד. "לפני 15 שנה ביקרתי אצל מיקיס תאודורקיס בביתו באתונה ועכשיו אני סוגר מעגל עם המוזיקה שלו", הוא אומר לקראת קונצרט המחווה למלחין היווני, שיתקיים ביום ראשון הקרוב. "תאודורקיס, שהיה איש מרשים, קיבל אותי בידידות, כששוחחנו על מוזיקה ועל ישראל, שלדבריו הוא הרגיש קשר לאנשים פה".

כששואלים את בן-עוזר במה לדעתו כמנצח הגדולה של יצירתו של מיקיס תאודורקיס, הוא איננו חושב פעמיים ומשיב: "הגדולה שלו כמלחין באה לביטוי בגיוון של היצירה שלו, כשאני לא מכיר הרבה מלחינים עם גיוון כזה, שאיתו התמיד עד אחרית ימיו כשיחד עם זה פעל כל הזמן לפי צו מצפונו. בנוסף לכך הוא זכור כדמות חברתית שנהג לומר מה חשב. בארץ נמנעים על-פי-רוב מחשש לחרם בגין דבריו. בישראל אין מסורת כזאת ואנשים פוחדים מאוד. לא פעם הוא שילם מחיר גבוה על האומץ שלו, כשנאסר והוגלה, אבל אף פעם לא ויתר".

האם בגלל מה שאמרת מבצעים בארץ שוב ושוב את יצירותיו?
"כמובן לא רק. מרבים לבצע אותו מאחר שהיצירות שלו, כמו 'בלדה למטהאוזן', חזקות ונחשבות לכאלה שמושכות קהל כשהמוזיקה שלו נחשבת לטובה ולאפקטיבית".

האם מבחינתך יש הפרדה בין תאודורקיס המוזיקאי, שאין חולק על שיעור הקומה שלו לבין תאודורקיס האיש, שבארץ יש המחשיבים אותו כשנוי במחלוקת? הרי הוא הציג את עצמו לא אחת כאנטישמי.
"הוא אף פעם לא הציג את עצמו כאנטישמי אלא כמתנגד למדיניות של ישראל - כלומר, שני דברים מאוד שונים, כאשר מי שמתבטא נגדה אומרים עליו שהוא אנטישמי".

שיחתנו עם המאסטרו מתקיימת הפעם לרגל מופע "הקולות של יוון", שעליו הוא ינצח ב-20 החודש במרכז רבין, בתל-אביב, במסגרת פסטיבל אבו-גוש, שבן-עוזר היה בעבר ממנהליו המוזיקליים. 

תוכנית המופע, שבהנחיית ירון אנוש, אמורה לענג את הקהל  עם "הבלדה למטהאוזן" גם עם קטעים מ"קנטו חנרל", "זורבה היווני" (איך לא?) ושירים יווניים. בן-עוזר ינצח על מקהלת הקיבוץ הארצי (שהוא מנצחה מ-90'), זמרים סולנים ונגנים, ביניהם רעייתו, החלילנית דפני קיני בן-עוזר). "שיתופה של אשתי במופע חושף את השחיתות שמאחורי כל העניין", הוא מעיר בהומור.

בן-עוזר, 67, גדל בקיבוץ גן-שמואל, שאליו הגיע בילדותו. "המוזיקה הייתה בשבילי הדרך להשתלב שם חברתית", הוא מציין. בן-עוזר הינו בוגר האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שם נדבק בחיידק הניצוח ובעל תואר שני בניצוח מאוניברסיטת אינדיאנה בארצות הברית.

"במקור הניצוח לא היה בתוכניות שלי", הוא מעיד. "בנעוריי ובעת השירות הצבאי כתבתי פזמונים עד שחדלתי כשראיתי שלהיות מלחין זה חתיכת מקצוע קשה ויש להיות הרבה לבד עם התווים, מה שלא קל בשבילי. אני מתרכז מעולה כשאני עם אנשים בחזרה, מה גם שאני מעדיף מוזיקה קלאסית. 

"הכוונה שלי הייתה, למעשה, להיות מעבד ובלימודיי באקדמיה השלמתי דברים לקראת נסיעה לארצות הברית כדי ללמוד ג'ז בברקלי. הניצוח תפס אותי הרבה יותר מאשר להלחין".

מדוע מתחילת דרכך בניצוח העדפת ניצוח על מקהלות על פני ניצוח על תזמורות?
"אם לדייק, אני גם וגם וניצחתי על לא מעט תזמורות. עד מהרה הבנתי שיש מלא מנצחי תזמורות והם דורכים זה על זה, מה שאין כן במקהלות, שם אני מוצא יותר אתגר".

אם תיתקלו בו גם מזמר באירועים שונים, אין זאת טעות. בן-עוזר אמנם אוהב לנצח, אבל טוען ש"מבחינתי אחד הדברים המלהיבים זה לשיר". כשבא לאנסמבל הקולי הישראלי, שאותו הקים ב-93', מנצח-אורח, הוא משנה את מיקומו על הבמה ומצטרף לזמרים באגף הטנורים. "תמיד רצוי שמנצח יתרענן וישלב את העמידה על דוכן המנצחים עם ביצוע ישיר, בין אם בנגינה, בין אם בשירה", הוא סבור.

בן-עוזר איננו מסתפק במוזיקה. כסקיפר מוסמך הוא עוסק להנאתו בשיט. לעומת זאת, הוא חדל להתגלגל על גלגיליות וגם על הסקי ויתר. "הכל בהתאם לגיל", מעיר המנצח, שגם אוהב לבשל, בייחוד מהמטבח האסיאתי.

לפני שנה חגג 30 לאנסמבל הקולי הישראלי, יציר כפיו. "זאת המקהלה היחידה בארץ, שבה שרים אך ורק זמרים מקצועיים, שכדי להתקבל אליה, הם מחויבים לעבור מבחני-כניסה קשוחים", הוא מספר.

הרפרטואר של האנסמבל כולל העונה את הרקוויאם של ברהמס, בניצוחו של יובל ויינברג, בעל קריירה בינלאומית; את "אגנוס דיי" של בארבר ו"שירי קודש" של הוגו וולף. תוכנית אחת תוקדש למוזיקה ברזילאית, בסגנון "ארץ טרופית יפה". האנסמבל יסיים את העונה בתוכנית משותפת עם הרכב "בארוקדה". והמלחמה? - "אנחנו בבידוד. לא יוצאים להופיע בחו"ל ולא באים אלינו. זה לא נעים לראות גן סגור..."

בצהרי חמישי הוא מגיש מדי שבוע בקול המוזיקה את תוכנית הרדיו האיכותית שלו, "חמישי מנצח". "אני אוהב לדבר על מוזיקה עם כל מיני הקשרים תרבותיים לא פחות מאשר לעשות מוזיקה, כשאני משתדל להביא באמצעותה משהו נוסף", הוא אומר. דוגמה נהדרת לכך ניתנה בשבוע שעבר בתוכנית שהוקדשה לאלבומו של יוני רכטר, "פרקי אבות", שמאז הוצאתו לפני שנים אחדות מתחת לרדאר. בהשתתפותו של רכטר יצאה לבן-עוזר פנינה רדיופונית.

בן-עוזר הוא אב לשלושה. בכורו, נדב, הוא נגן סקסופון ג'זיסט, שלא אחת משתף איתו פעולה ו"זה כיף גדול". הבנות, עורכת דין וסטודנטית לפסיכולוגיה. "שתיהן שרות ועם אמן החלילנית אנחנו נהנים לעשות יחד מוזיקה", הוא מספר.