ירון אילן על אייל גולן: "יש זמרים שעשו דברים פי אלף יותר חמורים" | פודקאסט מעריב

ירון אילן הוא אחד מפורצי הדרך בז’אנר הים תיכוני במוזיקה הישראלית, וממשיך בה היום, בתוכניות הרדיו והטלוויזיה שלו. בפודקאסט של "מעריב" אילן פותח את הלב ומדבר על ההתחלה, על הגאוות וגם על האכזבות. ויש כאלה.

אתה יודע, כשיצאתי לקבל אותך, ראיתי שאתה יוצא מהאוטו כבד, והולך לעברי כבד. כ־30 שנה אתה על המסכים שלנו, בתרבות שלנו, ופתאום, לראות אותך ככה, היה לי קצת קשה.
"אתה רואה אותי קצת עייף בהליכה. אחרי שעברתי ניתוח מעקפים, התנועה שלי נהייתה טיפה יותר אטית. אבל זה לא שינה אותי". התאוששות מניתוח מעקפים לוקחת הרבה זמן".

"לשמחתי הרבה, אני לא ב'רוקדים עם כוכבים', אני גם לא רוקד. רוב התוכניות שאני עושה הן בישיבה, גם ברדיו, גם בטלוויזיה. אז אתה יודע, כשאני יושב ואני רואה מיקרופון ומצלמות, הכל בסדר". 

ומה התחושה הזו, של ההליכה הכבדה, עושה לנפש?
"אני לא מתעמק בזה. אני מקבל את זה".

אודישן שכולו אלתור

נחזור אחורה קצת? רוב עם ישראל נחשף אליך בערוץ 33, ששידר תוכניות בערבית. במוצאי שבת, בשעה 21:00, היה ירון אילן, וכל גדולי הזמר המזרחי היו מגיעים אליך, לערוץ הקטן והנידח הזה.
"אתה יכול להגיד שהרבה מהם התחילו אצלי: אייל, שרית, ליאור, מושיק". 

איך הרגשת, להגיע עם זה למסך?
"תשמע, הגעתי במקרה. הייתי ברדיו, ברדיו ירושלים. והיה לי ראיון במקומון. פעם היו קוראים עיתונים, אתה יודע. זה היה בשנת 97'. בראיון במקומון שאלו אותי, 'מה החלום שלך?'. אמרתי, 'אני רוצה לעשות תוכנית טלוויזיה על מוזיקה מזרחית'".

"ביום ראשון בבוקר התקשרה אליי מישהי, אמרה לי, 'שלום, קוראים לי אילנה, אני מערוץ 33. קראתי את הכתבה עליך, אני רוצה להזמין אותך לאודישן. אנחנו רוצים בדיוק לעשות תוכנית מזרחית'. אמרתי, 'מה זה 33?', והיא ענתה, 'זה ערוץ של רשות השידור'. אמרתי לה, 'טוב, בסדר, אני אחזור אלייך'".

"וסגרתי, בכלל לא התייחסתי. מאוחר יותר התקשרה בחורה אחרת מהערוץ ואמרה שהם רוצים שאגיע למחרת לנווה אילן. אמרתי, טוב, נו, אני יודע, מה אכפת לי. ננסה. אז נסעתי לשם, והכניסו אותי באמת לאודישן באולפן".

"היו עוד כמה מתמודדים, אנשים די מוכרים מז'אנר הטלוויזיה והבידור. נתנו לי לקרוא מפרומפטר. עכשיו, מי שמכיר אותי מאז ועד היום, גם ברדיו, גם בטלוויזיה, יודע שמעולם לא הקראתי מילה. הכל מהראש. אז התחלתי להקריא מזעזע, ואמרתי, 'רגע, רגע, עצרו, לא נראה לי'. קראתי לאיזו עוזרת הפקה, אמרתי לה, 'בואי, שבי פה רגע'.ממש ניהלתי לעצמי את האודישן. אמרתי לה, 'את זמרת ממרוקו, ואני אשאל אותך שאלות'".

"וממש עשיתי ככה את האודישן. קראו לי למשרד של מנכ״ל הערוץ אז, יוסף בראל, שאחרי זה היה מנכ״ל רשות השידור. והוא אמר לי, 'תשמע, אתה מאוד מוצלח, יש לך הרבה ביטחון. אתה חושב שיש מקום לעשות תוכנית של מוזיקה מזרחית? יש מספיק זמרים?'".

אייל ואני

את אייל גולן אתה מכיר 30 שנה. אתה איתו מהסינגל הראשון. 
"אנשים לא מכירים את הבן אדם בכלל. אני מכיר את אייל, אני יכול להעיד שהוא אחד האנשים הכי מקסימים, והכי נעימים, ואחד האנשים שאף פעם לא עלה להם, ותמיד היה בגובה העיניים".

"קודם כל, הוא בן אדם מצחיק בטירוף. הוא חכם. ועזוב רגע הכל. הרבה ממה שמייחסים לו ומנסים להדביק לו, רחוק ממנו. עכשיו, בוא. לכל אחד יש התקופות בחיים של ההוללות והרווקות, ואתה יודע, הכוכבות והפופסטאריות".

"אני אומר לך ש־95% מהדברים שמדביקים לאייל, לא היו מדביקים אם לא היו קוראים לו אייל גולן. שזה יהיה מאוד-מאוד ברור. אני יכול להגיד שבטריטוריות הרוק, ובין זמרי רוק משנות ה־70 ועד היום, עשו דברים פי אלף יותר חמורים ממה שמייחסים לאייל". 

אז מה, זה כי הוא מזרחי? 
"כן. חד-משמעית. תחשוב רגע הגיונית. הבן אדם הזה, כאילו, עוד 100 שנה לא יקום פה מישהו בדרגה הזאת. והחשדות נחקרו? החשדות נחקרו. התיק הזה נפתח, נחקר, נסגר".

"הייתי כותב ומגן ומדבר על אייל, במיוחד כשבאו כל מיני אנשים בזויים שדיברו עליו. זה היה מצחיק אותי, שהאנשים האלה, אם היית בודק את הארון שלהם, היית מוצא הרבה קוקאין".

"אייל, אם תשים לב, כמעט אף פעם לא הגיב, למעט פעם אחת בראיון שהוא גם אמר, 'אני מתנצל, יש דברים מסוימים שעשיתי, טעיתי'. ולא היה פה משהו פלילי. אז לא יכול להיות שבן אדם שנוח לכם, אתם תרדפו אותו, ואנשים אחרים אתם תעזבו אותם. אני יכול לתת לך דוגמאות, גם מהשנים האחרונות, של אנשים שעשו דברים, והורשעו, וישבו בבתי סוהר, ולא קיבלו רבע מהזובור הזה".

אתה מדבר על אייל כעל מישהו שאתה הולך איתו שנים, ואתה מאוד נאמן לו. יש גם רבים שאכזבו אותך. 
"יש לי חברים שבולמים אותי לפעמים. אני קצת עם פתיל קצר. יש לי ימים כאלה, שאני מסוגל להתפוצץ על אנשים, ואז אני בולם את עצמי ואומר, 'רגע, עצור'. קשה לי עם זה שאנשים שהיו חלק מהתוכנית שלי בימי שישי, מפסיקים להגיע". 

יש כאלה שאתה לא מדבר איתם מאז בגלל זה?
"לא, לא מצאתי את עצמי לא מדבר עם אנשים. אני אומר לעצמי, 'עזוב, תשתחרר, במה אתה מתעסק? הקהל אוהב אותך, את התוכנית'. הרי בינינו, בתוכנית, מה אני בסך הכל? אומנם אני מכוון את כל התוכנית מבחינה מוזיקלית, אבל בסופו של דבר, הזמרים הם התוכנית. אני כאילו המעטפת. אז הלך אחד, יבוא אחר. אני גם שמח כל פעם שאני מגלה עוד".