אם יש מלחינים חד־סגנוניים, המלחין יבגני לויטס – שלצד המוזיקה הקלאסית העכשווית מתמרן בין ג'ז, מוזיקה אלקטרונית, פופ ורוק – הוא היפוכם המוחלט. זה בא לביטוי ביצירתו "קונצ'רטו לשתי קלרניתות", שתבוצע מחר בערב על־ידי התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוח ג'ורג' פהליבניאן, המנצח הנודע יליד לבנון, באשדוד, ומחרתיים בערב בירושלים, בין יצירות של שוסטקוביץ' וסטרווינסקי, שניים מענקי המוזיקה הרוסית.
יצירתו של לויטס, שהולחנה במקור ל״דואו גורפינקל״, תנוגן כמחווה לנגן הקלרנית היהודי האגדי בני גודמן בצורת קונצ'רטו קלאסי בעל שלושה פרקים בסגנון ג'זי.
לויטס, בן 52, רמת־גני זה מכבר, התוודע לג'ז בויניצה, עיר־הולדתו באוקראינה, דרך המוזיקה ששמע בבית אביו, ביחד עם אחיו הגדול, דמיטרי לויטס, כיום נגן חצוצרה ראשון בתזמורת הסימפונית ירושלים, שעמו הקליט שלושה אלבומים קלאסיים. הוא התחיל להלחין בגיל 11 בעקבות מפגש עם המלחין היהודי־סובייטי מקסים דונייבסקי. את לימודי המוזיקה הגבוהים הוא השלים באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל־אביב כתלמידו של המלחין עמי מעיני, לאחר שב־90' עלה ארצה עם משפחתו ושירת בכלא קציעות – "לא המקום הכי נחמד".
כמלחין, שיצירותיו בוצעו על־ידי מיטב התזמורות בישראל וברחבי העולם, נהנה לויטס להתפזר בין אולמות הקונצרטים, התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה, "כשכל פעם אני מאתגר את עצמי במשהו אחר". הוא מרבה לשתף פעולה עם הבמאי מיכאל טפליצקי: "לאחר שהתאהבתי במה שהוא עושה ואיך שהוא עובד".
האם יש מבחינתך הבדל בין הלחנה לאולמות הקונצרטים לבין הלחנה למדיות אחרות?
"ההבדל הוא שבהלחנה לאולמות הקונצרטים אני עושה מה שאני רוצה בעוד שבהלחנות אחרות אין חופש כזה. כמי שאוהב שיתופי פעולה זה בסדר מבחינתי, בעיקר כמעבד, כשבין השאר עשיתי את זה ליוני רכטר, שלמה ארצי, אבישי כהן, שלומי שבן, חוה אלברשטיין, ריטה ורמי קלינשטיין".
זה, כולל שיר שעיבדת לאריק איינשטיין, מראה שהעולה החדש של פעם כבר לגמרי ישראלי?
"זה נכון, אם כי אני מצטער על שלא הספקתי להיפגש אישית עם אריק אינשטיין".