נתחיל בעובדות. תעשיית המוזיקה העולמית נמצאת בפריחת שיא: על פי נתוני העיתון הבריטי "פייננשל טיימס", הכנסות תעשיית המוזיקה זינקו בשנה החולפת ב־11%, ל־45.5 מיליארד דולר. לראשונה בהיסטוריה, תעשיית המוזיקה עקפה בהכנסות את תעשיית הקולנוע. בתוך כך, לצד העלייה המתמדת של השימוש בשירותי הסטרימינג השונים (דוגמת ספוטיפיי ואפל מיוזיק), השגשוג הכלכלי בא לידי ביטוי גם בזינוק של 30% במכירות תקליטי הוויניל בעולם, ולראשונה זה 20 שנה בעלייה של פי חמישה במכירות קלטות הטייפ.

ההסבר המרכזי למגמה הזו הוא שובן של ההופעות הגדולות ברחבי העולם, התאוששות שיא בתקופה שאחרי הקורונה. גורמים נוספים הם שימוש בטכנולוגיות חדישות (לדוגמה, אלגוריתמים חכמים הממליצים על מוזיקה ומגבירים את מעורבות המשתמשים) והתפתחות שירותי הסטרימינג בהשמעה אקסקלוסיבית של אלבומים חדשים. רגע לפני סיומה של 2024, אנחנו מביאים כאן את כותרות המוזיקה הראשיות שלה.


בינה יצירתית

השפעת הבינה המלאכותית מתרחבת בכל שטחי תעשיית המוזיקה. היא מביאה לחיים צלילים של אמנים שנפטרו, מסייעת למפיקים במוזיקה אלקטרונית ומעניקה השראה לאמנים ניסיוניים. הבינה המלאכותית נעשתה שותפה ליצירה, פול מקרטני, טימבלנד ואמנים הרפתקנים כדייוויד גואטה משלבים AI בתהליכי היצירה שלהם. הבינה משמשת ליצירת צלילים, מנגינות והרמוניות קוליות החורגות ממסגרת ההלחנה המסורתית.
התופעה כה מעסיקה אמנים, עד שבאפריל האחרון חתמו בילי אייליש, ניקי מינאז’, סטיבי וונדר, מנהלי עיזבונותיהם של פרנק סינטרה ובוב מארלי ועוד כ־200 אמנים על מכתב רשמי הדורש מחברות הטכנולוגיה שמשתמשות בבינה מלאכותית להתחייב שלא לפתח כלים שמבוססים על הבינה ומחליפים את עבודתם של כותבי שירים ומוזיקאים אנושיים. במרץ השנה הפכה טנסי למדינה הראשונה בארצות הברית שחוקקה חוק המגן על מוזיקאים מפני יצירת חיקויים קוליים שלהם בבינה מלאכותית למטרות מסחריות. החוק, שנקרא “חוק אלביס", נכנס לתוקף ב־1 ביולי והוא אוסר על שכפול קולו של אמן ללא הסכמתו. עם זאת, החוק אינו מתייחס לשימוש בעבודותיהם של אמנים לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית, נושא שכבר הביא לתביעות.

בתוך כך, בשנה האחרונה תוכנה חדשה בשם “Suno" סחפה את העולם. בלחיצת כפתור ניתן לבקש מהתוכנה החינמית ליצור יש מאין שיר כתוב, מולחן, מופק מוזיקלית ומבוצע קולית על ידי הבינה המלאכותית בכל סגנון אפשרי. לפי מאמרים שמתפרסמים בארצות הברית, יש מוזיקאים שכבר משתמשים בתוכנה, לוקחים קרדיט על היצירה – ולקהל אין דרך לזהות את העניין. נראה שגם במוזיקה נעשתה הבינה המלאכותית כלי שלא ניתן להשתלט על עוצמתו, ואת ההשלכות השונות נראה ונשמע בשנה הקרובה.

טיילור סוויפט, תופעה תרבותית

כשמאחוריה 14 פרסי גראמי, פרס אמי, 27 שיאי גינס ו־11 אלבומי אולפן, האחרון שבהם, “The Tortures Poets Department", יצא השנה ושבר שיאי מכירות והשמעות רבים – טיילור סוויפט ביססה השנה את מעמדה כאייקון פופ נצחי. השנה היא הייתה לזמרת בעלת המספר הגבוה ביותר של אלבומים שהגיעו לראש המצעד הבריטי (במשותף עם מדונה).

אם לא די בכך, החודש חתמה סוויפט בת ה־35 את סיבוב ההופעות הבינלאומי המצליח שלה, “The Eras Tour", ושברה את שיאו של אלטון ג’ון בסיבוב ההופעות הרווחי בהיסטוריה: הכנסה של שני מיליארד דולר מ־149 הופעות. אך טבעי, אם כך, שבאוקטובר האחרון הכריז המגזין "פורבס" על סוויפט כזמרת העשירה ביותר בעולם. שווייה המוערך – 1.6 מיליארד דולר.

הסיבות להצלחתה הכבירה של סוויפט הן היכולת יוצאת הדופן לשלב בין כישרון מוזיקלי נדיר, כתיבה כנה שמצליחה לגעת ברגשות העמוקים של אנשים, וחוש עסקי חד; היא מתחדשת בלי לאבד את הזהות שלה, בונה קשר עמוק עם המעריצים ומצליחה לספר סיפורים שנוגעים לכל אחד ואחת. בסרט התיעודי שליווה את סיבוב הופעותיה האחרון, סוויפט משדרת אנושיות, צניעות ואותנטיות. כיום היא לא רק אמנית, אלא תופעה תרבותית שמאחדת קהלים מגוונים. לא במקרה סוויפט סוגרת את השנה כאמנית המושמעת ביותר בספוטיפיי עם יותר מ־26.6 מיליארד האזנות.

ביונסה, כוכבת הפופ של המאה

ביונסה (צילום: Justin Sullivan.GettyImages)
ביונסה (צילום: Justin Sullivan.GettyImages)


בעודה מתמודדת עם סערה אישית על רקע הפרסומים בתחילת החודש כי בעלה ואבי ילדיה, הראפר ג’יי.זי, מואשם באונס ילדה בת 13, רושמת ביונסה, “קווין בי" בשבילכם, הישג היסטורי מרשים. מגזין בילבורד האמריקאי הכתיר אותה ככוכבת הפופ הגדולה ביותר של המאה ה־21 (לפני טיילור סוויפט וריהאנה). “ביונסה נמצאת בראש הרשימה על סמך 25 שנות השפעה, חדשנות והתפתחות", נכתב בנימוקי הבחירה בכוכבת הפופ וה־RNB בת ה־43. “המחויבות שלה למצוינות הפכה אותה לאבן דרך שאליה משווים את כל כוכבי הפופ במאה הזו".

מבחינה מקצועית הייתה זו שנה טובה עבור ביונסה. בחודש שעבר היא שברה שיא במספר המועמדויות לגראמי (99), ובפברואר הקרוב יתמודד ב־11 קטגוריות בגראמי אלבום הקאנטרי הנהדר שלה, “Cowboy Carter", שיצא השנה ובו הלהיטים "Texas Hold ‘Em", “Bodyguard", “I’l Most Wanted" (עם מיילי סיירוס) ו־"Blackbird" (קאבר לשיר של הביטלס).

פי. דידי נאשם בפלילים

פאף דדי (צילום: Amy Sussman Getty Images)
פאף דדי (צילום: Amy Sussman Getty Images)

השערורייה הגדולה ביותר בתעשיית המוזיקה השנה הייתה פרשת הראפר פי. דידי (שון קומבס) שנעצר בספטמבר האחרון לאחר שהממשל הפדרלי תבע אותו בגין עבירות של סחר בבני אדם למטרות מין, חטיפה, סחיטה והסעת אנשים לשם זנות. כל זאת בחסות מסיבות ה"פריק־אוף" שארגן החל משנות ה־90. לפי כתב האישום, קומבס היה מארגן אירועים מיניים שנמשכו ימים, ובהם הכריח קורבנות להשתתף. עוד נטען כי הוא איים על הקורבנות (גברים ונשים) ושלט בהם באמצעות אלימות ואיומים והבטחות לתגמול כספי. החוקרים גם תפסו בביתו כלי נשק. אם יורשע, צפוי לראפר עונש של 15 שנות מאסר עד מאסר עולם.

אואזיס חוזרת

אואזיס (צילום: Oli Scarff/Getty Images)
אואזיס (צילום: Oli Scarff/Getty Images)

השנה נרשמו שני איחודים מרגשים של שתי להקות רוק אהובות מהניינטיז. להקת לינקין פארק האמריקאית, שקמה בשנת 1996 והתפרקה ב־2017 עם התאבדותו של סולנה צ’סטר בניגטון, לא בדיוק פעלה בשנים האחרונות, למעט שירים בודדים שהוציאה פה ושם. אך בספטמבר האחרון היא הכריזה על חזרה לפעילות מלאה עם הזמרת אמילי ארמסטרונג (מלהקת הפאנק־רוק Dead Sara) כסולנית החדשה, ואף הוציאה אלבום חדש, “From Zero", שהלהיט מתוכו, “The Emptiness Machine", הגיע למקום הראשון במצעד פזמוני הרוק האמריקאי.

אבל עם כל הכבוד ללינקין פארק, האיחוד שהסעיר וריגש ביותר את העולם היה זה של להקת אואזיס הבריטית, בהובלת האחים נואל וליאם גלאגר. אואזיס, ממובילות גל הבריט־פופ שסחף את העולם בשנות ה־90, נחשבת לאחת הלהקות המצליחות בכל הזמנים עם מכירות של מעל ל־70 מיליון אלבומים ב־18 שנות קיומה ולהיטי ענק כ־ "Don’t Look Back In Anger", "Wonderwall" "Champagne Supernova" ו־"Stand By Me".

הלהקה התפרקה ב־2009 בעקבות ריב מתוקשר וחריף בין האחים גלאגר, ורק באפריל 2024 החלו האחים לרמוז בפוסטים מסתוריים ברשתות החברתיות על איחוד אפשרי. ב־27 באוגוסט הם אישרו פומבית את חזרתם לסיבוב בן 14 הופעות, שייפתח ב־4 ביולי 2025 בקרדיף וייחתם ב־17 באוגוסט 2025 בדבלין. על הסולחה בין האחים פרסמה הלהקה את הנוסח הזה: “הרובים השתתקו. הכוכבים התיישרו. ההמתנה הגדולה הסתיימה. בואו לראות. זה לא ישודר בטלוויזיה".

צלילי מלחמה

על רקע המלחמה בעזה, גל אנטי־ישראלי ואף אנטישמי בעולם וביטולי הופעות של אמנים ישראלים בחו"ל, תעשיית המוזיקה הישראלית נמצאת במצב בינלאומי עגום מאי פעם. ראינו זאת גם באירוויזיון, בניסיונות הרבים של מדינות לפסול את ישראל ואת נציגתה עדן גולן מהשתתפות בתחרות, וקריאות חוזרות ונשנות בימים אלה למניעת השתתפותה של ישראל בתחרות בשנה הבאה.

רבים מהכוכבים הגדולים בעולם הביעו דעות שונות בעניין המלחמה במזרח התיכון. ג’ניפר לופז, אריאנה גרנדה, סלינה גומז, דה וויקנד, דואה ליפה ודרייק דרשו “להפסיק את אספקת הנשק הלא חוקית לישראל". מנגד, היו שהביעו תמיכה גורפת בישראל, בהם טומי לי, שכינה באינסטגרם את המפגינים הפרו־פלסטינים “מטומטמים", הזמרת פינק, ששברה את הרשת כשטענה ש"חמאס הוא ארגון טרור שמעוניין להשמיד יהודים, הם גם רוצחים ומתעללים בנשים, בקהילת הלהט"ב וביריבים פוליטיים", מדונה שכתבה “ליבי עם ישראל" וג’סטין ביבר שהעלה לאינסטגרם תמונה ובה הכיתוב “מתפללים למען ישראל", אך מחק אותה עקב מחאות.

תמכה בישראל. פינק (צילום: KAMIL KRZACZYNSKI. GETTYIMAGES)
תמכה בישראל. פינק (צילום: KAMIL KRZACZYNSKI. GETTYIMAGES)


והיו כאלה שלא גיבשו דעה מובהקת, ובכל זאת הביעו אותה. לדוגמה, סולן להקת קולדפליי הבריטית, כריס מרטין, שקרא בהופעה: “שלחו אהבה לישראל או לפלסטין". מעריצים ישראלים רבים של הלהקה, שהזמינו את תקליטה החדש מחו"ל, התאכזבו לקבל אותו כשהעטיפה קרועה והכיתוב “פרי פלסטין" מתנוסס עליה. 


10 הלהיטים של השנה

טיילור סוויפט (עם פוסט מאלון)
 Fortnight

אריאנה גרנדה
Yes, And?

ביונסה
Texas Hold ‘Em

בילי אייליש
Birds Of A Feather

סברינה קרפנטר
 Please Please Please

שאבוזי
A Bar Song (Tipsy)

קנדריק לאמאר
Not Like Us

רוזה וברונו מארס
APT

ליידי גאגא וברונו מארס
Die With A Smile

גרייסי אברמס
That’s So True