שטוף שמש: המלחין יואב שמש לא מסתפק במוזיקה קלאסית

"מהיצירה הזאת עולים זיכרונות של מסע רוחני שלי בין ירושלים לברוקלין", מספר שמש. "אם אחרים מחפשים את עצמם אי שם במזרח, הדרך שלי עברה בין שתי הנקודות האלה. כשהתגוררתי בנחלאות, בירושלים, בתקופת לימודי באקדמיה למוזיקה, נחשפתי למסורות מוזיקליות רבות ומגוונות, כולל פיוטים. מביניהן נגע בי באופן מיוחד הניגון החב"די 'צמאה לך נפשי' עם הלחן המסתורי שלו, כפי שהתקשר לטקסט חזק מספר תהלים".

"לא בהכרח. עד כדי כך לא הייתי דתי שאפילו לא ידעתי שאת ראש השנה חוגגים במשך יומיים. זאת עד שהתארחתי אצל משפחה דתית. אז שמעתי תקיעת שופר, וזה תפס אותי עד כדי לכלול זאת ביצירה". 

"באופן אישי לא שמעתי עד כה שופר ביצירה קלאסית. אם הבאתי אותו ליצירה שלי, לא עשיתי את זה כגימיק, אלא מתוך תחושה אמיתית שחוויתי בזמן ההאזנה לתקיעת השופר. אני שמח שלא היה צורך לחפש מי יעשה זאת בקונצרט. 'אני בעל תוקע', אמר יונתן רזאל, שהוא הזמר ששר ביצירה ויש לו ניסיון בתקיעה מבית הכנסת".

"בין האמונה לבין השאלות ובין התעופה לשמיים והנחיתה על הקרקע".

שמש, 34, הוא חיפאי במקור. "גדלתי בבית חילוני מעורב", הוא מעיד. "אבי, שעלה מבגדד, היה מהנדס, שניגן כל חייו בכינור מוזיקה קלאסית. אז זה היה בשבילי מובן מאליו בעוד שכעת אני מבין עד כמה זה היה בלתי רגיל שכמי שעלה מעיראק הוא היה כל כך קשור דווקא למוזיקה אירופית. מצד אמי, סבי היה מוזיקאי מקצועי שניגן בפסנתר ובכינור, אבל כשעלה ארצה מפולין בשלהי שנות ה-50 הוא נאלץ מסיבות של פרנסה לוותר על המוזיקה ולהתפרנס כמנהל חשבונות. בעיסוק שלי במוזיקה אני רואה המשכיות למסורת המשפחתית".

להלחנה הגיע שמש בנעוריו בעידוד המורה שלו דאז לפסנתר, ד"ר אלמר פאל, ש"היה בשבילי התחליף המושלם לקונסרבטוריון". לאחר שירות צבאי בחיל האוויר, למד באקדמיה למוזיקה בירושלים קומפוזיציה אצל סלאבה גנלין "בשעה שד"ר מיכאל וולפה היה האב הרוחני שלי באקדמיה".

לפני ארבע שנים, לאחר שיצירותיו כבר נוגנו על ידי תזמורות בארץ ובפסטיבלים, יצא שמש לנגוס בתפוח הגדול. באוניברסיטת ניו יורק הוא למד לתואר שני בהפקה מוזיקלית והלחנת מוזיקה לסרטים. כמי שכבר מלחין לסרטים, הוא מעיד על עצמו כי עדיין מוקדם לחפש את טביעת האצבעות שלו בהוליווד. בינתיים הוא עוסק בסרטים קצרים שרצים ברשת לצד הלחנה ליצירות של מחול מודרני.

המרתק אצל שמש הוא שאיננו מסתגר בתחום מוזיקלי צר. יש לו אולפן הקלטות בוטיק בשכונת בושוויק בברוקלין, שם הוא משתף פעולה עם אמנים מקומיים. בעצמו הוא, עם כל הגיוון שבו התברך, גם כותב שירים ושר אותם במנותק מהעיסוק הקלאסי שלו. "כאן אני עוסק באינדי פופ ובדרך לאלבום שאני מקליט עם הרכב משלי", מספר שמש. "כמו כן, אני נוגע במוזיקה אלקטרונית בלי לחפש להיות חדשן באופן מיוחד, כשמצד שני, אולי בהמשך למורשת המשפחתית אני מלחין כעת יצירה לכינור ולתזמורת".

"אין זר המתגורר בניו יורק בלי שיחשוב שאולי הגיע זמנו לחזור למדינה שלו. כמו מזג האוויר שם, כך גם מצב הרוח מלא בעליות ובירידות בהשפעת הגעגועים. ברור לי שאולי כדאי שאבחר בחומוס, ים וחברים בישראל, אבל יש לי איזשהו חזון מוזיקלי שאני מרגיש שאני יכול לממש אותו שם, במקום שבו האפשרויות הן בלתי מוגבלות".

"אני נורא אוהב לטייל, בשעה שאין כמו ישראל. כשאני מגיע לכאן, אני מרגיש את ריח האדמה, וכשאני מגיע למשפחה בחיפה, אני מבין כמה חסר לי בחו"ל הים שמולו גדלתי".