למה אני מספר לכם את זה? כי זו בדיוק ההרגשה שקיבלתי מאסתר רדא, בשיחה לרגל צאת המיני־אלבום החדש שלה, I Wish , הכולל ארבעה שירים, כולם גרסאות שלה לכמה מהקלאסיקות של זמרת הנשמה האמריקאית המנוחה נינה סימון, שהלכה לעולמה ב-2003 .
לעומת מקרה אבידן, פה אין שום דבר שצריך לגלות לבד - אלא אם בשנתיים האחרונות אתם חיים על פלנטה אחרת. לאחרונה חתמה רדא על חוזה הפצת האלבום עם הלייבל הבינלאומי Di cograph השייך לחברת התקליטים Harmonia Mundi , שיפיץ ברחבי אירופה את המיני-אלבום החדש, לצד אלבום הבכורה שלה, שזכה רק לשבחים, ובעקבותיו הגיעו הופעות שהפכו לשם דבר בארץ ובחו"ל, כולל הופעת החימום של אלישיה קיז בישראל.
דומה כי מה שמחזיק פה את הזמרת הישראלית ממוצא אתיופי הוא דווקא עולם המשחק על שלל גווניו (בין השאר הייתה מועמדת לפרס שחקנית המשנה בפרסי התיאטרון על תפקידה בהצגה "גזע"). "ברגע שהשתחררתי מהלהקה הצבאית, לפני עשר שנים בערך, מיד התקבלתי לתפקיד בהבימה (כמלי ב"הלהקה", תפקיד שעליו זכתה בפרס תגלית השנה ב-2007 , ח"ל) ונכנסתי לעולם המשחק - שמאז לקח חלק גדול מחיי לצד המוזיקה", היא מספרת. "זו אהבה מאוד גדולה שלי, אבל כרגע, בגלל שאני מתמקדת בעיקר בלעשות מוזיקה, אני לא יכולה להיות בתוך זה כמו שהייתי רוצה".
מי שיבוא להופעות שלך, או אפילו יצפה בכמה קליפים, יראה שאת מביאה מהיקום התיאטרלי גם ליקום המוזיקלי. "דרך התיאטרון הבנתי שלכל הופעה צריך להביא משהו חדש מההווה שאני נמצאת בו. כשאני באולפן, אני לא משחקת, אלא מגישה טקסט. אבל כשאני על הבמה, או מצטלמת לקליפ, אני מרגישה שאני חייבת להכניס ערך מוסף כדי לא לשעמם, כי בשורה התחתונה קליפ זה משהו שנועד לעניין אנשים בשיר שמאחוריו".
סימון פוגשת את אתיופיה
ואכן אי אפשר לטעות ברדא, כשזאת מככבת באחד מהקליפים לשיריה. במיוחד כעת כשלכל אחד משירי האלבום נוצר קליפ משלו וכולם שוחררו יחד כרצועת בונוס עם האלבום: ,Sinnerman Feeling Good, Four Women ו־ I Wi h . ובטח לא באחת מהופעותיה, שבהן היא משלבת השפעות של סול, אתיו־ג'אז, ו-Fאנק, ומבוצעים שירים באנגלית, עברית ובאמהרית. זאת כאשר לצדה של רדא להקה המונה שבעה נגנים משובחים (גיטרה - בן חוזה, תופים - דן מאיו, בס - מיכאל גיא, קלידים - ליאור רומנו, סקסופון - גל דהן, חצוצרה - ינון פרץ, וטרומבון - מעיין מילו).מה פתאום להוציא אלבום עם שירים של נינה סימון?
"נינה סימון היא מההשראות הכי גדולות שלי. לקראת פסטיבל הג'אז בתל אביב, אני והלהקה רצינו לחדש ולהכין הופעה מיוחדת. החלטנו להכין מופע תחת הכותרת: 'נינה סימון פוגשת את אתיופיה', וזה בדיוק כמו שזה נשמע. הסיבה שבחרנו להקליט את השירים הללו היא שבזכות הופעות בארצות הברית אנשים מאוד התלהבו מהשירים ורצו שתהיה להם דרך לשמוע את השירים האלה גם בבית. אלו ארבעה שירים שבעיני הכי מזוהים איתה. הם מציגים מגוון של הרגשות שלה, וגם שלי".נולדת וגדלת בישראל. האם החיבור לשורשים האתיופיים תמיד חזק במוזיקה שלך?"דווקא בגיל צעיר ניסיתי להתרחק כמה שיותר מהם. רק אחרי השחרור מהצבא חזרתי למקום הזה. שמעתי מוזיקה אמהרית וגם ניסיתי לדבר כמה שיותר בשפה. מעניין שבהופעות אני שרה שני שירים באמהרית, והקהל ממש אוהב את זה. לדעתי זה בזכות העובדה שיש בשירים האלה המון שמחה וקצב, חוץ מזה שמדובר במשהו שונה לחלוטין עבורו".
נינה סימון גדלה לתוך מציאות חיים של גזענות קשה. הפרשנות שלך, מצד אחר, שונה לגמרי.
"היה לי מאוד חשוב להביא את עצמי לתוך כל אחד מהשירים, לכבוד הרב שאני רוחשת לכל אחד מהם, וכמובן לנינה סימון עצמה. החיים שהיא עברה היו לא קלים, בלשון המעטה, לכן היא גם שרה את הטקסטים בצורה כזאת. התקופה היום שונה, מה גם שאני פחות מעדיפה ציניות וקשיחות בהתבוננות על החיים, ותמיד מוצאת יופי בכל דבר שאני מסתכלת עליו. הזמן שלנו פה מוגבל, אז למה לא להסתכל על הדברים במבט חיובי יותר?".הטקסט הנוקב והמטלטל של Four Women מתייחס לתקופת העבדות בארצות הברית. לדעתך יש מקום בישראל של ימינו לשיר כזה?
"לצערי, גם אצלנו קיימת גזענות, ולחלק את זה לרמות יהיה מצחיק. בסופו של דבר, אם נפשט את זה, הגזענות נובעת מפחד מהאחר. יש את זה בכל מקום בעולם. השיר הזה בהחלט רלוונטי, כי עדיין, לא רק שיש אנשים שסובלים מגזענות - יש ביניהם כאלה שחיים על פיה, ונמצאים במקום שבו הם מאמינים שהם פחות טובים מהאחר, רק בגלל צבע עורם. לשמחתי, יש יותר ויותר אנשים שרואים מעבר לצבע העור, ומנסים להכיר את האחר עם כל השוני. כולנו, בסופו של דבר, בני אדם".עם מי היית רוצה לעבוד בארץ, אם את חושבת בכלל בכיוון הזה?
"אני מנסה להגיע לכמה שיותר אנשים, כשהקהל הישראלי הוא כמובן מאוד משמעותי עבורי. הופעתי בשנתיים האחרונות עם כמעט כל אמן ישראלי, כולל שלמה ארצי. השאיפות שלי עכשיו הן לעשות את אותו דבר עם אמנים מחו"ל, ולהמשיך לכבוש עוד יעדים בעולם".אסתר רדא בליווי שבעה נגנים, 9.4 , חמישי, פתיחת דלתות: 20:30 , זאפה הרצליה, מדינת היהודים 85 , הרצליה