מתברר ש״מלכות החרמון״, ״בתי, את בוכה או צוחקת״ ו״סיגל״, השירים שאיתם נכנס יובב כץ להיכל התהילה של הזמר העברי, לא נוצרו יש מאין. ״הייתה לי ילדות של כתיבה בקיבוץ נען״, מעיד על עצמו הפזמונאי, שבתוכניותיו ברדיו יצר סגנון משל עצמו ובימים אלה יצא, בהוצאת ״אופיר״, הספר ״בתי, את בוכה או צוחקת?״ ובו פרי כתיבתו במרוצת השנים.
״מאחורי השירים והרדיו הסתתרה אצלי תמיד האהבה לתיאטרון״, מספר כץ, 79, בביתו המטופח באחוזת פולג בשרון, המעוטר בעבודותיה של רעייתו האמנית, כרמית. ״כילדון בנען, הייתי מארגן שם הופעות ועושה אימפרוביזציות תוך כדי הפגנת דמיון מטורף עם צלליות של פנס קסם, מה שנמשך בלהקות פזמונים שהנהגתי בתיכון״.
כץ, שגדל בקיבוץ פלמ״חניקי והעדיף, לבסוף, לשרת שירות קרבי בשריון מאשר לפזז ולקפץ בלהקה צבאית, הגיע אל להיט הענק שלו, ״מלכות החרמון״, כמי שנהג לתעד בחרוזים אירועים שחווה. ״את השיר הזה כתבתי בשירות מילואים כקצין סיירת ג׳יפים של עוצבת שריון בתום מלחמת ששת הימים״, הוא מספר. ״היום יש שלא מאמינים לי כי את הסקיצה הראשונית כתבתי הרחק משם, בסיני, בזמן שאני יושב בצלו של ג'יפ. הקרבות זה עתה שככו אצלנו והנה אני שומע בטרנזיסטור על כיבוש הגולן והחרמון. הידיעה הזאת החזירה אותי בבת אחת ל-58', כשיצאתי מהמשק שלי לשנת שירות בקיבוץ גדות, שהופגז על ידי הצבא הסורי שישב מולו, בגולן, על ההר שהיה כמפלצת, כפי שכתבתי״.
כץ שלח את מילות ״מלכות החרמון״, עם פתיחה רוויית אופטימיות כמו ״כל המילים השמחות / פרצו שוב בהורה סוערת / טיפסנו עם כל הרוחות / אל פסגת החרמון הזוהרת״, ללהקת פיקוד הצפון. במאי הלהקה דאז, שמעון ישראלי, מסר את השיר לידידו בחיפה, המלחין אפי נצר, שנסחף איתו אל מקצב הוואלס. ״השיר נהיה ללהיט ענק, עם מוצי אביב כסולן, מבלי שאפי ואני הכרנו זה את זה״, מציין כץ.
״גם את דוד קריבושי לא הכרתי כשהלחין את 'בתי, את בוכה או צוחקת', השיר שכתבתי בששת הימים יחד עם 'מלכות החרמון'״, מוסיף כץ. ״את השיר הזה שלחתי לאיש קול ישראל עזריה רפפורט, שאז היה העורך והמנחה של תוכנית 'חוחים וחיוכים', שקריבושי היה המנהל המוזיקלי שלה. אותו ואת המבצעות המקוריות של השיר בתוכנית שהוקלטה בקוניטרה, קרוב לזירת ההתרחשות, עליזה רוזן ודבורה דותן, פגשתי מאוחר יותר״.
איך התקשר שיר כזה, עם מילים דוגמת "פגז אחרון התפוצץ ושתק / עטפה הדממה את העמק", עם אריס סאן של "סיגל"?
״זה בהחלט התקשר. אריס שמע על הצלחת 'מלכות החרמון' והגיע אלי עם לחנים, כשכבר הייתי בקול ישראל. ברוב השירים שכתבנו קודם הייתה המוזיקה. חיבבתי את האיש. מאוד ציער אותי לשמוע על מותו בטרם עת״.
וכמי שהגיע אלינו מבחוץ, הוא הסתדר עם מילים כמו ׳׳התפרחחתי" ו"השחתי"?
״אריס הסתדר יפה מאוד עם מה שכתבתי. מהזמרים ששרו את השירים שלי, הוא התייחס בכבוד לעברית ולמבטא הנכון״.
ובאשר לסיגל, מה תאמר לבנות שנקראות כך בעקבות השיר?
״לא היה לי שום יחס לשם הזה. המנגינה של אריס הוליכה אותי אליו.אגב, כשביימתי ללהקת פיקוד הדרום את תוכנית 'זמר בדרום', הבאתי איתי את אריס סאן היווני ויחד כתבנו ללהקה את 'בואי איתי לדרום'. שם, דומני, החל מתי כספי, מחברי הלהקה, את הקריירה שלו כמלחין. לבקשתו, נתתי לו להלחין את השיר שלי 'והיה ביום ההוא'. כבר אז היה מאוד כישרוני״.
"דובבתי אנשים"
כץ משדר בקול ישראל מ-68'. לאחר עשור שבו שידר כמה תוכניות שונות, החל לשדר את תוכניתו המיתולוגית ״שנינו יחד וכל אחד לחוד״ ביוזמת דרורה בן-אב״י, מי שהייתה מנהלת חטיבת התוכניות הקלות. ״'אני רוצה ייעוץ פסיכולוגי ברדיו בנושאי זוגיות', אמרה לי דרורה״, הוא מעיד. ״כשהתחלתי לשדר את התוכנית ב-78', לאחר שליחות בת קצת יותר משנתיים בניו זילנד מטעם הסוכנות היהודית, לא היה לי שום ניסיון מקצועי בתחום. רק מאוחר יותר הוצאתי תואר שני במדעי ההתנהגות״.
מהו סוד ההצלחה של התוכנית?
״מלכתחילה היה חשש שניפול עם תוכנית רדודה של פסיכולוגיה בגרוש, אבל כבר משלבי ההכנה צירפתי אלי כמה מומחים מתחום מדעי ההתנהגות. מראש רציתי תוכנית רצינית, בלי סנסציות. הגעתי לכך בעקבות תוכניות קודמות שלי שבהן דובבתי אנשים״.
אפשר לתת ייעוץ פסיכולוגי ברדיו?
״רק כשיש את המצפן הנכון, תוך ידיעה שאפשר לייעץ, אבל בלי התיימרות לתת פתרונות או לפזר רצפטים של התנהגות. הלכנו על פפ״א, כלומר פרופורציה, פרספקטיבה, אלטרנטיבה, תוך כדי הצגת דרכים אפשריות להתמודדות״.
בדרכו הנינוחה ברדיו המשיך כץ עם תוכניות ״פשר החלומות״, על חלומות ומה שהסתתר מאחוריהם, ו״קשר לילי״, שבה אנשים חידשו בשידור חי קשרים שנותקו לפני שנים, כשאגב כך עלו וצפו סיפורי שואה, סיפורי התיישבות, סיפורי צבא ועוד. ״אפילו שתיים מחלוצות התיאטרון הקאמרי, אורנה פורת ובתיה לנצט, שבו ונפגשו דרך התוכנית, לאחר עשרות שנים של פרידה״, מעיר כץ, שבעקבות מלחמת המפרץ יצא גם עם תוכנית ״מועדון הלילה השלישי״.
״אתה לא יכול לעשות תוכניות כאלה בלי לאהוב אנשים ובלי שתהיה לך סבלנות בלתי מוגבלת אליהם״, כץ מגלה סוד מקצועי. ״זה מה שמניע אותי להמשיך לשדר כגמלאי בלילה שבין שלישי לרביעי, כשמעל כולנו ברדיו מרחפת אי הוודאות מה יהיה עם קול ישראל בעקבות הרפורמה״.
כץ נשוי מ-57' באושר לכרמית, שאותה הכיר במהלך שירותו הצבאי בשריון. הם הורים לסמדר ולשלומית, העוסקות בחינוך. יש להם שישה נכדים ושני נינים. כרמית מציירת ומ-פסלת בקרמיקה. עבודותיה מעטרות את כריכת הספר ואת שעריו.