חזי פניאן וציון גולן הם דוגמה למפגש מרתק בין שתי תרבויות. הם שני אמנים הנחשבים למובילים בתחום השירה האותנטית, המשמרים את המורשת, השפה והפולקלור מבית אבא בנאמנות, מנחילים לדור הצעיר ושומרים על קריירה ארוכת שנים.
 
לצעירים מביניכם, ואלה שכבר הספיקו לשכוח: חזי פניאן, יליד בית שאן ממוצא פרסי, הוא זמר, יוצר ונגן כינור, ובין היתר השתתף בעבר בהקלטות ובהופעות של הלהקה האתנית ״נאש דידיאן״. לפני שנה פנה פניאן לציון גולן, האמן המוביל בשירה התימנית האסלית, והציע לו לבצע יחד את ״גלבי״ התימני בתימנית ובפרסית, כחלק ממפעל שימור התרבות שעליו אמונים שניהם. גולן אהב את הרעיון ונענה מיד. התוצאה: גרסה חדשה ועדכנית ל״גלבי״ הקלאסי, עם נגיעות אלקטרוניות ואתניות, שמן הסתם תנעים לכמיליון שוחרי המוזיקה והתרבות בני עדות תימן ואיראן בארץ המובטחת. אבל לא רק.
 
איך נוצר ביניכם החיבור?

גולן: ״אנחנו מכירים משנים עברו. כזמרים שמופיעים בחתונות, נפגשנו הרבה באירועים. כמו כן כזמרים עדתיים, השתתפנו בתוכנית טלוויזיה עם דודו טופז ז״ל״.
 
פניאן: ״ראיתי בציון שליח תרבות שקיבל תפקיד מורשתי חשוב, שזה מה שגם אני עושה במשך שנים. בוקר אחד מצאתי עצמי מפזם את השיר 'גלבי', אבל במילים בפרסית, שבאו לי בספונטניות. זה נשמע לי מעניין וזו גם הייתה התגובה מהסביבה הקרובה שלי. תוך כדי שהרעיון מבשיל, צץ במוחי להציע לציון לשיר יחד את השיר, בשתי שפות. כנגן כינור וגיטרה, הופעתי בעברי עם להקה וניגנתי גם מוזיקה תימנית. אני אוהב את השפה, המקצב והניואנסים״.

מה ניסיתם ליצור במפגש המוזיקלי הזה?
גולן: ״ניסינו ליצור דבר מיוחד שאף אחד עוד לא עשה כאן. יש הרבה דואטים, אבל אין הרבה שילוב בין תרבויות שונות. בנוסף לכך, המצב העולמי לא טוב, יש הרבה מלחמות וסכסוכים בין מדינות ובתוכן, במיוחד עם איראן. אז אנחנו כאמנים משמרי תרבות, משדרים בעצם שהעניין התרבותי הוא דבר שיש בו תמיד שלום ושיתוף פעולה״.
 
פניאן: ״רציתי ליצור שיר שייתן ביטוי לאחדות ולקיבוץ הגלויות, למקורות שלנו, לשפה ולמוזיקה המיוחדת. זה לא עוד דואט של שני זמרים, זה הרבה מעבר לכך. זה הכוח ומקור ההשראה והגאווה של מי אנחנו, מי הם אבותינו, מהן התרבות והשפה שעליהן גדלנו. היהודים התקבצו כאן מכל העולם והביאו לכאן מנהגים ותרבויות ממקומות שונים, וצריך לשמר את זה״.

איך היה לעבוד ביחד?
פניאן: ״תוך כדי העבודה באולפן נוכחתי לדעת כמה ציון זמר ענק, ועם כל הכבוד לזמרים בז׳אנר המזרחי, רק למעטים יש את היכולת הווקאלית לבצע את המאוואלים והשירה המדויקת שלו״.

אתם בקשר עם מוזיקאים מתימן ומאיראן. איך נוצר החיבור איתם?
גולן: ״בתימן מאוד מעריכים את המוזיקה שלי, בלי להשתחצן. לפני כמה חודשים הייתה עלי כתבה בטלוויזיה שאני הזמר הכי מושמע שם. בעידן המודרני, כשהאינטרנט פרץ את גבולות המרחק, אני יכול לשוחח עם מוזיקאים בתימן, לשמוע את תגובותיהם, וברוך השם הם אוהבים ומפרגנים״.

פניאן: ״הקשר עם מוזיקאים באיראן הוא כמובן דיסקרטי, ואת החומרים אני מקבל באמצעות גורמים בטורקיה, שהעבירו את הפרויקט צרוב על DVD לאיראן. אבל זו לא הפעם הראשונה. לפני 15 שנים היה בארץ משורר בסדר גודל של אהוד מנור ז״ל, שהביא את בנו לניתוח בארץ. כשנסע במונית, שמע שיר ששרתי בעברית ללחן פרסי ידוע, וביקש מהנהג שישיג עבורו את הכתובת שלי. הוא הגיע אלי, הציג עצמו וכתב לי כמה שירים. האנשים שאני בקשר איתם הם איראנים מוסלמים, אוהבי תרבות, אוהבי חופש ואדם, ומאחר שאני יודע איזה סכנות נשקפות להם מהמשטר שם, אני משתדל לשמור על דיסקרטיות. היה מקרה שזמר איראני ביקש שאכתוב עבורו שיר מחאה נגד המשטר באיראן יחד עם המשוררת קטי בהרמי. כשהשמעתי לו את השיר, הוא נבהל ופחד להקליט אותו, כדי שלא יפגעו בו. החלטתי להקליט את השיר בעצמי, בשם העם האיראני, והוא הפך להמנון של ארגוני אופוזיציה איראנים באירופה וארצות הברית, המתנגדים למשטר האייתולות. השיר נקרא 'הזכויות שלי'״.
 
אני שם לב שיש לכם עניין להגיע לקהל בתימן ובאיראן.

גולן: ״תימן זה המקום הטבעי שבו השפה המדוברת היא השפה בה אני שר. יש המון זמרים שם שעשו קאברים לשירים שלי. זה מחמיא לי, כי אני יודע שאם בתימן אוהבים, זה המדגם הכי נכון להבין שאתה במקום הנכון. ב-2000 הקלטתי שיר שממש נכנס לפולקלור התימני. הוא נקרא 'צנעא אלימן'. שיר שהלחנתי על בירת תימן, והפך שם להמנון לאומי וזכה להרבה קאברים מהזמרים בתימן״.
 
פניאן: ״אני קורא לאנשי הרדיו לתת ליצירה הזו במה ראויה וביטוי הולם. לא רק ביום המימונה, שלצערי רובם לא יודעים, אבל זה חג פרסי בן 1,500 שנה. ל׳גלבי' שלנו יש פוטנציאל בינלאומי, בדיוק כפי שזכה להצלחה הביצוע של עפרה חזה. אגב, כבר השבוע התבשרתי שהשיר מו־ שמע בתחנת רדיו איראנית״.
 
למה לא להתמקד בקהל המקומי?
גולן: ״הקהל הישראלי התימני מכיר אותי טוב, ובו אני מתמקד כל ערב בשמחות ובמופעים. מוזיקה ישראלית אני מבצע, אבל זה לא הייעוד שלי בחיים. אני מרגיש ששירה תימנית יוצאת ממני בטבעיות. עכשיו אני עובד על הדיסק ה-30 שלי, שיצא בעזרת השם בחודשים הקרובים".