רועי יבין (54), נשוי ואב לשלושה, מחזאי־תסריטאי־במאי, מאובחן כחולה ALS. אך למרות תהליך ניוון השרירים שממנו הוא סובל, מוחו נשאר צלול, וההומור שלו רק משתבח.
יבין עבד שנים רבות במועדון שיקום של נכי צה״ל, בעיקר עם הלומי קרב, וניצח על קבוצת תיאטרון רחוב בשם "המתאבדים", שהופיעה בפסטיבלים ובאירועי חוצות בכל רחבי הארץ.
לפני כמה שנים אובחן יבין כחולה במחלת ה-ALS, מחלה חשוכת מרפא הפוגעת בתאי העצב המוטוריים, ומנוונת את שרירי הגוף עד כדי שיתוק מוחלט. יבין לא הרים ידיים ובחר בדרך מעוררת הערצה להתמודד עם המחלה.
מתי גילית שאתה חולה ALS? ומה הייתה תגובתך ותגובת משפחתך לשמע הבשורה?
"תהליך הגילוי היה הדרגתי. בתחילה צלעתי, וככל שעבר הזמן החלה גם חולשה ברגליים. אחרי בדיקות אורתופדיות ונוירולוגיות, התברר שהאבחנה הייתה שאני חולה ALS. התגובה הראשונית הייתה הלם. רק אני ואשתי ידענו, אבל זאת מחלה שאי אפשר להסתיר, אז שיתפנו את כולם, משפחה וחברים".
היו ניסיונות להתרפא? הלכת לרופאים מומחים, רפואה אלטרנטיבית?
"עוד לפני האבחנה הסופית, הלכתי שנה להילרית, ניסיתי מטפלים אלטרנטיביים שונים. אחר האבחון שזאת מחלה חשוכת מרפא, התחלתי טיפולי פיזיותרפיה כדי לשמר את השרירים הפעילים".
השקת הפרויקט "שירים מהמיטה" וגיוס הכספים נחלו הצלחה תוך חמישה ימים בלבד. בין האמנים שהתגייסו לשיר באלבום אפשר למצוא שמות כמו דפנה ארמוני, אורי בנאי, ורד קלפטר, מיקי קם, הדג נחש, אלי זולטא (האלמנה השחורה) ועוד.
יש לך הרגשה שאנשים מזדהים עם המחלה?
"כנראה שחלק כן מזדהים עם המחלה ועם מצבי, אבל למעלה ממחצית השירים לא קשורים למחלה, ומתייחסים למצב החברתי, שירי אהבה וחוויות פרטיות".
איך נולד הרעיון לכתוב את האלבום ״שירים מהמיטה״?
"באביב שעבר המחלה הגיעה לידיים. עברתי לכתוב יצירות קצרות, בעיקר פוסטים לפייסבוק. עקב קשיי הנשימה, הייתי מתעורר מאוד מוקדם. שוכב כמה שעות ומתכנן את הפוסט הבא. אחר כך משקיע עוד שעה בהקלדה, ועד הערב זוכה ב־20 לייקים כתגובה, מת מקנאה בכל מיני סלב שכותבים 'בוקר טוב עולם' וזוכים לאלפי לייקים. כתבתי על זה שיר, 'הסלב והפרופסור'. השכנה שלי, ברנדי, התלהבה ושלחה את השיר לדג נחש, ובסוג של 'מזל של מתחילים', הם אימצו את השיר. המשכתי לכתוב והפכתי לפזמונאי, כשברנדי, שהיא בכלל דוקטורית לביולוגיה, הפכה למ-פיקה. הזריז מכולם היה דן תורן. הוא לקח שיר שכתבתי לזוגתי סיגל לכבוד יום הולדתה, על אהבה שמשנה כיוון, והפך את המילים ליצירה מאוד מרגשת. זה גם עשה לנו שירות אדיר, כי בדיוק ברנדי פנתה לגיוס המונים, והיה לנו מה להציג. המחלה תרמה את שלה״.
"כולם היו בני". יבין (במרכז) ונבחרת "שירים במיטה". צילום: יח"צ
והעבודה עם המוזיקאים?
״העבודה מול המוזיקאים לא תמיד הייתה קלה. היו כאלה שלקחו שיר וחיכו כמה חודשים שתבוא להם המוזה, שמשום מה בחרה לפעמים לא להגיע״.
רוב השירים שלך הם שירי מחאה בנושאים יומיומיים מהחיים. מה עומד מאחורי השירים האלה?
״כל שיר מייצג מציאות ותחושת עוול שנתקלתי בה, או בעצמי או מסיפורים של אחרים. נחשפתי לנזקקים לעזרת הביטוחים השונים, או מלחמות הדת השונות בלבנון שהכרתי בעת שירותי הצבאי, הקשר המיוחד בין זקני ישראל, דור לוחמי תש״ח והעובדים הזרים״.
ב״הגביר של המדינה״, ששר אלי זולטא, כתבת: "מהציבור רוקנתי את כל האוצרות, ובמקום להחזיר לי, עשו לי תספורות". למה התכוון המשורר?
״השיר נכתב בתקופה שבה עלה נושא התספורות לטייקונים, ובנוסף מאגרי הגז. גם אני באופן אישי הפסדתי כסף על אגרת חוב של אחד הטייקונים, שהייתה, לכאורה, בטוחה ורווחית״.
היה שיקול מאחורי שיבוץ הזמרים לשירים?
״השירים נשלחו לאמנים שונים, והם בחרו מה שמצא חן בעיניהם. דווקא חיבורים שחשבנו עליהם לא הגיעו למימוש, והופתענו מלחנים שלא היו צפויים. זה חלק מהקסם של האלבום״.
יש שיר ספציפי מתוך האלבום שאתה מתחבר אליו יותר משירים אחרים?
״אני אוהב שירים עם הומור ומסר חתרני, אבל כולם היו בני. כתבתי כל שיר בהקשר שונה בחיי, והחיבור של כולם זה בעצם אני״.
יש כבר ביקוש לאלבום שני?
״כרגע אני משלים כתיבה של תסריט ומחזה. אני מאד עמוס בהתחשב בעובדה שאני מקליד רק בזרת. סביר להניח שעוד יהיו שירים ואולי אפילו מחזמר. וכן, אמנים שעבדתי איתם בפרויקט הזה לפני שואלים ומתעניינים״.
יצרת גם את קומדיית הרשת "רועי יבין מארח". ספר קצת עליה.
״אני כותב אותה ויביים אותה אחי, עמרי יבין, שהוא קולנוען. מאיה, האחיינית שלי, מצלמת ועורכת. כל המשפחה נרתמה ומגויסת לצילומים. הסדרה עצמה מתרחשת בחדרי, שבו אני לצד אשתי, שאותה משחקת בהט קלצי. הרעיון הוא שבכל פרק מופיע קומיקאי או סלב בתפקיד מרפא שמנסה לנצח את המחלה. עד עכשיו צולמו שני פרקים עם טל פרידמן, מיקי קם, משה פרסטר והדר לוי. בקרוב נשלים עוד שני פרקים ואז נשחרר את הסדרה לרשת. מדובר כמובן בסדרה קומית שצוחקת על המצב שלי״.
יש עוד פרויקטים בקנה?
״בשנתיים האחרונות כתבתי שני ספרים: 'צונאמי' - ספר הרפתקאות עתידני ומצחיק - וספר משפחתי ובו זיכרונות וסיפורים שכתבתי עם אבא שלי. בנוסף אני כותב תסריט על הלום קרב שמנסה למצוא אהבה - קומדיה רומנטית שחורה ונושכת; ומחזה על חוסר היכולת שלנו להיגמל מהמלחמות, שהפכו מזמן למיותרות. גם זאת תהיה קומדיה שחורה ומטורפת. אני מקווה שכל הפרויקטים האלה יגיעו לידי מימוש״.
מה המוטו שלך לחיים?
״החיים מאוד קצרים, וצריך לנצל כל רגע״.
חלום שאתה רוצה להגשים?
״לראות את הילדים שלי גדלים ומגשימים את עצמם״.
רועי יבין הוא? השלם את החסר.
״שורד שמנסה להפיק את המקסימום ממה שיש״.
לאלבום המלא ניתן להאזין בבנדקאמפ של רועי יבין