אם טוענים שיש להקות שקמות כדי להתפרק, דומה שלהקת סיאם הוקמה כדי להתאחד מפעם לפעם - אני מעיר לכנר החשמלי הדר גולדמן, מנהיג הלהקה, שתחמם היום את הופעתה של הלהקה הבריטית סווייד בהיכל מנורה בתל אביב.
״סיאם לא הייתה אף פעם להקה מסחרית״, מגיב גולדמן. ״סיאם זה כינוס, איזושהי פלטפורמה. כשאתה רוצה לעשות משהו, לבטא את עצמך, אתה מכנס את הפלטפורמה, עושה את שלך וחוזר הביתה״.
גולדמן יכנר על במת ההיכל עם הזמר ג׳ף שפירו, שותפו להרפתקת סיאם, כשתחת מטרייתם יתכנסו המתופף דני מקוב והבסיסט יוסי פיין, שהופיעו בהרכב בראשית הדרך, בתוספת הקלידן ניר אוורבוך. הם יופיעו עם אותה מוזיקה מטלטלת מאז, אבל הילדים הפרועים של האייטיז כבר ילדים גדולים היום, דבר שאמור לבוא לידי ביטוי בהופעתם העכשווית על הבמה.
״מוזיקה זה לא עיסוק בשבילי ואף פעם לא הייתה כך, אלא תמיד הייתה מבחינתי דת״, מצהיר גולדמן. ״היו תקופות בהן הייתי מתפלל שלוש פעמים ביום את התפילות של הדת הזאת, ויש תקופות שזה רק בחגים. עכשיו אנחנו בחגים, אחרי שאף פעם שום שיקול מסחרי לא הטריד אותנו. זה היתרון של סיאם, שהיא דבר מאוד מאוד נקי, חף ממחויבויות של סגנון, אופנה, השמעות וכסף״.
אף פעם לא מאוחר, יאמר גולדמן. סיאם, בוגרת עידן מועדונים סטייל ״פינגווין״ ו״ליקוויד״, מעודה לא הייתה להקה של אצטדיונים, ועכשיו זה קורה. ״זאת דרך נפלאה לשמוע הופעה של להקה מעולה מחו״ל, בלי לשלם על כרטיס״, מעיר גולדמן, שמגלגל כיום מיליונים כביזנסמן חובק עולם.
אתה עדיין במלוא הפורמה עם הכינור החשמלי שלך?
״לגמרי! אני תמיד במלוא הפורמה, כי אני שומר על כושר נגינה. לא תמיד אני מופיע, אבל אף פעם לא הפסקתי לנגן. הצורה היחידה שבה אני שומר על חום הידיים שלי בנגינה היא דרך המוזיקה הקלאסית, כמובן. בחצי השנה האחרונה חזרתי לבארוק. מכולם אין על באך״.
גולדמן (52) צמוד לכינור מגיל 6. ״בבית הספר שלנו נעשו בדיקות שמיעה לקראת שיעורי הנגינה בחלילית״, הוא חוזר אל ילדותו בבאר שבע, ״ואצלי גילו שמיעה אבסולוטית. כשנתנו לי לבחור בין כינור לפסנתר, בחרתי בכינור״.
מחיק המוזיקה הקלאסית, דרך שירי לכת שנשף בבריטון בתזמורת צה״ל, הגיע ללהקה המהפכנית ״היחידה לטיפול נמרץ״ בהנהגת שולץ האיום. בן 20 וקצת היה בהקמת סיאם ב-84'. בעודו מכה בתופים, טבע דני מקוב את שם הלהקה. ״בשם הזה היה איזשהו געגוע, בלי להבין למה ולהיכן, אולי לאנה ולמלך סיאם״, הוא אומר.
סיאם הייתה מרד הנעורים שלך?
״לא, סיאם הייתה החלום שלי. כשהקמנו אותה, זו הייתה הפעם הראשונה שבה הבנתי שאם אני נותן דרור לדמיון שלי, אפשר לעשות איתו הרבה דברים, או בעצם לעשות מה שרוצים״.
היום היית מופיע מאופר בכבדות ובשמלה, כפי שהופעת אז?
״לא, גבר בגילי כבר לא מסתובב בשמלות, ואולי יש לי בעיניים אלרגיה לאיפור כבד. היום אני במוד אחר ועם אנרגיה אחרת, מה גם שאני לא הכי אוהב לחזור לעשות מה שכבר עשיתי. בטח לא אשוב לשבור בטעות ויולה על הבמה״.
מדוע התפרקתם ב־1990?
״החיים עצמם. אולי הייתי זקוק לאדרנלין הבא. כך הגעתי תוך לא יותר מדי זמן לעסוק בפרסום, במשרדים שונים, עד שהקמתי ב-99' עם אילון זרמון את משרד הפרסום שלנו. כמו במוזיקה, זאת הייתה הזדמנות נוספת לאתגר את המיינסטרים. אני, כנראה, שבוי במנהג הזה״.
מה דעתך על פורטיס, עמיתך מתור הזהב של האייטיז, ששופט כרגע ב״אקס פקטור״?
״כן, אני יודע ושמח בשבילו, איך שהוא רואה כעת עדנה, אחרי שמספיק שנים היה רעב ללחם. אני מפרגן לו בכל לבי, לא חשוב מה שיעשה״.