ניב רבה מודה שהוא די בודד במערכה, אך מוסיף שהמערכה, למעשה, יותר מכילה ממה שנוטים לחשוב. רבה, נגן עוד בעל נסיון עשיר בביצוע מגוון רחב של סוגות מוזיקה, הינו שותף בכיר למופע שיעלה במרכז 'ענבל' בתל אביב. שותפו העיקרי לפרוייקט ולהרכב 'הלובים', הוא יענקלה סגל, נגן בס וגיטרה וותיק אשר קורות חייו המקצועיים כוללים נגינה עם הרכבים מובילים כגון 'הברירה הטבעית', והרבה ג'אז. יחד, השניים הכינו תבשיל עתיר רבדים ומרקמים. 



הרעיון למופע התחיל לפני חמש שנים אומר רבה. "בשנת 2010 כאשר פנו אלי מפסטיבל הפיוט (פסטיבל של 'בית אבי-חי' בירושלים), לעשות הפקה מוזיקלית על פיוטי לוב וחיברו אותי עם יושב ראש ארגון יוצאי לוב, 'מרכז אור שלום'," הוא נזכר. 
 
רבה הוא צאצא למשפחה יוצאת לוב, ואביו עוסק בתחום עצמו. "בערך באותה התקופה התחלתי להקליט את אבא שלי, שהוא פייטן וחזן וקורא בתורה," ממשיך רבה. "אתה יכול לומר שזה מעין חזרה הביתה בשבילי."
 

המסע חזרה לשורשיו המוזיקליים והתרבותיים של רבה החל מספר שנים קודם, כאשר פנה לרב האמן הטורקי יורדל טוקצ'ן, נגן עוד מהולל, שהופיע בארץ לפני מספר שנים והקסים את הקהל שלו בבית הקונפדרציה וגם בבית שמואל במסגרת פסטיבל העוד בבירה. רבה לא היה יכול לבחור לעצמו מורה טוב יותר. "הגעתי ליורדל דרך ינון (מועלם, המקישן הישראלי תושב טורקיה), שהגיע לארץ, נחת אצלי, והשמיע משהו של יורדל." זו היתה אהבה מהאזנה ראשונה. "למחרת צלצלתי ליורדל ותוך שלושה שבועות התחלתי ללמוד אצלו."
 
רבה לא התקשה למצוא שפה מוזיקלית משותפת עם טוקצ'ן והתברר שמוזיקלית לוב איננה כל כך רחוקה מטורקיה. "הייתי מקבל מיורדל שיעורים בכל מיני מקומות ובכל מיני שעות של היום, ויום אחד אנחנו נוסעים באוטו והוא שם קלטת עם מוזיקה ופתאום אני שומע מוזיקה שאני מכיר מהבית," אומר רבה, "ממש מנגינות שאני מכיר כמעט מלידה. אמרתי את זה ליורדל והוא אמר לי שזו מוזיקה עותומנית-סופית מאד עתיקה."
 
עם חזרתו לארץ רבה פנה לאביו. "אבא שלי אמר לי שהעותומנים שלטו בלוב 450 שנה והביאו איתם המון מהתרבות שלהם, וחלק מהלחנים שלהם נלקחו לתוך המוזיקה בלוב והלבישו על הלחנים הטורקיים מלים עבריות," הוא מסביר. 
 
התגלית המרעישה צצה בעיתוי טוב. "זה היה בתקופה שהתחלתי להקליט את אבא. והכל הסתדר לי," מציין רבה. "הסתובבתי בעולם וחיפשתי כל מיני דברים במוזיקה ובסוף מצאתי אותם ממש מתחת לאף, אצל אבא שלי."
 
כך החל המסע המרתק של רבה אל תוך נבכי הירושה המוזיקלית והתרבותית שלו, שבסופו של דבר הניב את הדיסק, שעל שמו קרוי המופע. 
 
רבה וסגל יחלקו את במת בית 'ענבל' עם עוד שישה מוזיקאים, בהם הזמר אילן דמרי, נגן הקאנון אריאל קסיס ונגן כלי ההקשה המנוסה אבי אגבבה. בדיסק עצמו, שהפקתו נתמכה על ידי מרכז 'אור שלום', משתתפים 25 נגנים וזמרים בהם גם כמה שמות נוצצים כמו ברי סחרוף, ארז לב ארי, שי גבסו ורביד כחלני.
כיאה לליבה הרב-שכבתית של המוזיקה הלובית, המופע מציע מגוון רחב של צלילים ומקצבים, שנובעים מעיבודים עכשוויים של שירים ממסורת הלובית היהודית.

רבה אומר שמגוון העיבודים בדיסק, ובמופע, הינו פועל יוצא של כל ההשפעות ששנמצאות במוזיקה הלובית שהוא מכיר כל כך מהבית. "כשאתה שומע את השיר הראשון באלבום, 'אבי חנני', אתה שומע שהלחן מאד אפריקאי, ואז אתה שומע את 'יגדל', ששרים אותו בסוף תפילת מעריב של שבת, ואתה מגלה שהוא מערבי לגמרי. יש שם הרמוניות וסולם מז'ורי אירופאי. יש אינספור השפעות תרבותיות במוזיקה לובית – ממצרים ומתוניס ומספרד ומאיטליה. כמעט כל שיר אפשר לקחת לכיוון אחר." וזה, בערך, מה שרבה וסגל  עשו.