לרגל צאת אלבומו החדש, "המקרה והטעות", יצא שלום חנוך לסיבוב הופעות חדש, שהגיע לשיאו ביום הראשון של חוהמ"ס, בהופעה תחת כיפת השמיים באמפי החדש בראשון לציון.
אורחי הכבוד בהופעה: ברי סחרוף ואביב גפן. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בשלושה ענקים על במה אחת. מופע שאי אפשר להתאכזב ממנו. כל אחד, בכל גיל, ימצא בו את שאהבה נפשו. הצעירים יותר ידקלמו את גפן, המבוגרים יתרגשו עם שלום, ואלה שבתווך, לבטח ייהנו מברי.
ואכן, אכזבה לא היתה, אבל גם לא מקום להפתעות. מופע ישיבה רגוע - ואני מדבר על הקהל. בילוי בורגני, ישיבה במקומות מסומנים. הכל טיפ טופ.
באמצע ההופעה לחשתי לזוגתי, שאפשר רק לדמיין מה היה קורה פה, אם על הבמה היה עומד עכשיו, נניח, אייל גולן. המקום היה באוויר. אבל הקהל של חנוך-סחרוף-גפן היה רגוע הרבה יותר. אולי רגוע מדי.
בקטעים שמחיאות כפיים התבקשו ממש, הן לא הגיעו. האומנים הזיעו על הבמה, רוני פיטרסון הפליא על הגיטרה, יוסי פיין עשה אתה אהבה, והקהל - אדיש. עייף.
אם יש ביקורת, אולי כדאי להפנות אותה לקהל הישראלי, שמודע לעצמו קצת יותר מדי, מהסס לצאת מעורו, שומר על פסון ופוזה - גם מתי שלא צריך.
בכל הקשור להופעה, אין מילים. מעל ומעבר. כמעט שעתיים של שירים שרובם להיטים, במהלכם התאמץ חנוך להשחיל כמה שירים מ'המקרה והטעות' - האלבום החדש, והקהל, כצפוי, השתעמם.
ואז הגיעו הטריגרים בדמות שלושה שירים של סחרוף, שהוציא את הקהל מגדרו. בצדק. לא כל יום זוכים לראות בלייב שני נפילים על במה אחת. גם גפן הצטרף לשלושה שירים, והקהל התפרע במקומות הנכונים ושר את כל המילים.
משופשף, מקצועי, מחוספס, נראה כמו לפני 20 שנה, שמר חנוך את כל הלהיטים הגדולים לסוף: "מחכים למשיח" העמיד את הקהל על הרגליים ו"סוף עונת התפוזים" הביא את הפיצוץ למצב של אקסטזה. ואז, כשהקהל כבר היה בדרכו החוצה, שלף חנוך את הדובדבן שבקצפת וסיים עם "מאיה", הנרות וכו'.