בא הביתה: אבי קורן מספר על הקריירה הארוכה של כתיבת להיטים

לאחר הצבא היה קורן עורך ומגיש תוכניות בידור ברדיו, תחילה בקול ישראל ולאחר מכן בגלי צה"ל. בהמשך שימש כשליח קק"ל לענייני חינוך ונוער בניו-יורק. שם פגש אותו יעקב לוינסון והזמין אותו לנהל את מערך הפרסום של בנק הפועלים, "כשלא עזרה לי הטענה שחוץ מהאוברדראפט שלי לא היה לי מושג בבנקאות".

"את מה שקיבלתי מלוינסון ומיצחק רבין, שהייתי איש המטה שלו בבחירות 92', אנצור עד סוף ימי", מבטיח קורן.

תחנתו הבאה הייתה, כאמור, בצפת, שם שהה תריסר שנים, כשבמחציתן ניהל את חג הכליזמרים. "את המוזיקה היהודית ספגתי מהבית", הוא מסביר. "אפילו עשיתי עם דודו פישר תקליט של שירי יידיש מתורגמים לעברית, בהם 'א־יידישע מאמע', 'יענק'לה', 'שנות ילדות' ו'צימוקים ושקדים'".

וצפת? "תענוג. שם היה לי המרחק הרצוי הן משולה והן ממרכז העניינים בבידור, והיה לי ראש שקט ליצירה. שם גם יכולתי להתאושש מרצח רבין שריסק אותי, לאחר שהייתי כתוש מההתאבדות של לוינסון. הגעתי לצפת אסוף שברים במטרה להתנקות ולהתחיל לנשום, משוחרר מהלחצים העירוניים".

הסכר נפרץ

כמותית, המלחין שעומד בראש מצעד פזמוניו הוא רוני וייס, שכתב עם קורן את "לא אוותר", שמיכל טל שרה בפסטיבל הזמר. לשניים אין להיט גדול משותף, אבל במחזות הזמר של גולן היה להם שיתוף פעולה פורה.

גם עם יגאל בשן כתב פזמונים רבים, כולל הלהיט "מה נשתנה". בשן גם היה המבצע של "לקראת שבת", השיר המנצח של הפסטיבל המזרחי 73', שכתב קורן עם נדב מדינה ואבנר צדוק. כשהוא נשאל מה ל"ווסווס" כמוהו במגרש הזה, הוא מתקומם: "אני לא יודע מאיפה צץ התיוג של שיר מזרחי או לא. אף פעם לא היו לי חישובים כאלה. מי שפנה אלי והלחן שלו מצא חן בעיני, כתבתי איתו".

בין המלחינים שעמם יצר קורן, ניתן למנות את קובי אשרת, דוד קריבושי, אבי טולדנו וגם את אפי נצר, שהלחין את "למה למה" ושרו אילן ואילנית. "הייתי רגיל לכתוב עם מלחינים צעירים יותר", הוא מספר. "כשאפי פנה אלי, התפלאתי איך הוא בכלל התייחס אלי כאל פזמונאי וכשווה בין שווים, בלי שום דיסטנס. לא רק אפי. פתאום שמעון כהן, שכבר אז היה מוזיקאי גדול, ביקש ממני טקסט. היה לי שיר מוכן והעברתי אליו. כעבור ימים אחדים הוא הזמין אותי לשמוע את הלחן. נסעתי בשני אוטובוסים אליו, לראשון לציון. כשהפעיל את טייפ הסלילים שלו, לא האמנתי למשמע אוזני. פתאום שמעתי את יהורם גאון, אז בשיא תהילתו כקזבלן, שר את 'רוח שטות' שכתבתי. זה כאילו שהיו אומרים לי שפרנק סינטרה לקח שיר שלי".

קורן כתב עם שמוליק אימברמן, במאי תוכניות הטלוויזיה הראשונות של הלהקות הצבאיות, את "אנחנו לא צריכים" ללהקת חיל הים. חבר הלהקה, שלמה ארצי, היה אמור להגיש את דברי הקישור. "הילד הזה קורע מסך", התעקש עליו קורן. "אתה כוכב!", לא התאפק והחמיא לחייל יפה התואר. "אני בכלל לא כוכב ולא מתכוון להיות כוכב", מחה ארצי הצעיר.



אנחנו עוברים על פני שירים אחרים שכתב קורן כמו "באביב את תשובי חזרה" (ללחן של שרל אזנבור לצוות הווי נח"ל); "שרה שרה שיר שמח", בלחנו של יאיר מילר לפסטיבל שירי הילדים; גם "יא ליל", בלחנו של יאיר רוזנבלום, ששרה ענת רקם בקדם אירוויזיון, והנה אנחנו מגיעים ל"אני חי כמו עשב בר".
כאן נפרץ סכר הרגשות של קורן, שנראה ביוטיוב מזיל דמעות בעת ביצוע מחודש של עירית דותן לשיר: "יעקב הולנדר הלחין את השיר הזה, מאת יעקב שטיינברג, לפסטיבל שירי יידיש, והשיר כה קסם לי עד שהצעתי לתרגם אותו לעברית, לביצוע של עירית, שהייתה הזמרת שאיתה הרבה הולנדר לעבוד".

והדמעות?
"פתאום העלו את עירית (דותן) לבמה בערב זמר, שנערך בראש העין, לאחר שנים שלא ראיתי אותה. מיד נזכרתי בבעלה הראשון, דודו דותן, שאיתו הייתי בחברות מאוד קרובה ואותו אהבתי אהבת נפש. ואם תשאל אותי, 'אני חי כמו עשב בר' הוא השיר שלי שהכי אהוב עלי ואותו הייתי רוצה על קברי. כי אני, לאחר כל הגלגולים שעברתי, אכן מרגיש כמו איזה עשב בר".

קורן ממשיך עד היום לפזמן, אבל מבחר ממאות פזמוניו לא כונס באלבום אוסף, גם לא בספר. "אני לא יוזם דברים כאלה", הוא טוען. "יש לי חוסר נחת מלטפל בעצמי. זה כנראה איזשהו דפק שקיים בי מאז החינוך שקיבלתי בימי נעורי בשומר הצעיר".

מה פתאום חשפת לפני שנה וחצי בדף הפייסבוק שלך כי חלית בסרטן?
"במקום שזה יגלוש לטורי הרכילות, החלטתי לפרסם בעצמי".

קורן לקה בסרטן הלימפומה. "אני לאחר טיפולים", הוא מדווח. "ההמטולוג שלי קבע שאני בהפוגה, שיכולה להימשך שנים ועלולה להיגמר בעוד חודש. אישית, אני מרגיש מצוין, אם כי אולי קצת יותר עייף מתמיד".