תשעה יוצרים ופעילים חברתיים הכירו במקלט ציבורי בשכונת עג'מי ביפו בפעילות משותפת של "סדאקה־רעות" - תנועת נוער המקדמת שותפות צעירים ערבים ויהודים. בהרכב חברים מוחמד מוגרבי (שירה), אנבר סייטיברגימוב (שירה וכלי הקשה), יהונתן דיין (בס), יונתן קונדה (שירה וגיטרה), מוטי בן ברוך (תופים), מוחמד אגואני (שירה), לונא אבו נסאר (שירה וגיטרה), ליבה נאמן (כינור ושירה) ונטע וינר (שירה ואקורדיון).
חלקם הדריכו, חלקם היו חניכים, וכולם אהבו מוזיקה. במהלך פעילותם החברתית החליטו לחבור כקולקטיב היפ הופ. בימים אלו ההרכב פעיל ב"בית סיסטם עאלי", שיושב במתחם ניצנה בבת ים - מתחם יצירה לאמנים שונים בתמיכת עיריית בת ים ומפעל הפיס. "סיסטם עאלי" הוא הרכב ייחודי בעיקר משום שהמוזיקה שלו משלבת בין ארבע השפות המדוברות בעג'מי ובבת ים: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית.
במהלך השנה האחרונה, השתתפו צעירים ובני נוער בסדנאות שהעבירו חברי ההרכב בבתי הספר ביפו ובבת ים, בהן סדנאות כתיבה יוצרת, הלחנה, תיאטרון והפקת אולפן. בזכות עבודה משותפת זו נוצרו חמישה הרכבי לוויין של צעירים בני 15־16 - הרכב ראפ רוסי, הרכב תרבות אמהרית, הרכב של מוזיקאים אחרי השירות הצבאי ועוד הרכבים שנוצרו בג'מים מעורבבי שפות.
"המוזיקה של 'סיסטם עאלי' היא קוקטייל בלתי מתפשר של זעם, מחאה ואהבה עצומה", אומר יונתן קונדה. "לתוך הטקסטים והביטים שלנו נמזגים הצעקה שלנו, הנוגעת לעוולות ואי צדק, לצד האהבה הרבה שלנו אחד לשני ולמקומות שאנחנו צומחים מהם. אחד השירים הראשונים שכתבנו נקרא 'בונים את הבית מחדש'. השיר עוסק במשמעות של בית שיכול להיות קורת גג, אך גם במה ושופר למגוון קולות, שפות וסיפורים".
איך הכרתם? מה חיבר ביניכם?
"בשנת 2006 הקמנו מרכז נוער כחלק משירות בעמותה 'סדאקה־רעות' הפועלת ביפו. המרכז נפתח במקלט ציבורי בשכונת עג'מי, שם קיימנו מפגשים של יוצרים ממגוון תחומים - ראפרים, משוררים, די־ג'ייז, רקדנים ונגנים. חלקם מנוסים וחלקם נערים שבפעם הראשונה התנסו בלהחזיק מיקרופון. המפגשים האלה, שהכילו עשרות יוצרים ממגוון רקעים מיפו, דרום תל אביב ובת ים, הובילו לתחלופה של טקסטים, מנגינות, השראה ולפעמים גם אגרופים. כל אחד מאיתנו הביא את הסיפור שלו בשפה שלו, מה שעורר הרבה מאוד השראה, לצד פחדים גדולים וחיכוך בלתי פוסק. שאלות הנוגעות לשייכות, דיכוי, אחריות, סולידריות וכאב שבו ועלו מהמילים ומהמנגינות. סיר הלחץ היצירתי הזה הוביל ללידתה של הלהקה: בקיץ 2007, כשהופצו ביפו ובדרום תל אביב 500 צווי הריסה ופינוי לבתים של משפחות בעיר, הלהקה יצאה במסע הופעות רחוב כחלק מהמאבק לזכויות דיור. המקלט נסגר, ובחמש השנים האחרונות אנחנו מפעילים את בית סיסטם עאלי בבת ים, מרכז תרבות לנוער וצעירים. בשנתיים האחרונות הצטרפה לפרויקט מעבדת תרבות בפריפריה של מפעל הפיס. בבית שלנו יש, נכון להיום, אולפן הקלטות, חלל סדנאות ואולם מופעים המשרתים את הלהקה וחבריה, כמו גם את עשרות היוצרות והיוצרים הצעירים המגיעים למרכז בכל יום לשיעורים, הקלטות וחזרות".
איך זה להופיע בארבע שפות? לא קשה להסתדר עם כל הבלגן הזה?
"מהימים הראשונים שבהם הופענו ביחד, היה לנו ברור שאין לנו רצון או אפשרות להפוך את המסר של כל אחד מההרכב למשהו אחיד והומוגני. תמיד כשמישהו שר על הבמה, יש מי שלא יבין או לא יסכים עם מה שנאמר. גם בקהל נדירים האנשים שיבינו את כל המלל. חוסר ההבנה הוא כלי אמנותי לכל דבר מבחינתנו, ומשקף גם את מציאות חיינו מבחינה אמנותית. חוסר היכולת להבין ב־100% את הנאמר גורם לקשב אמיתי שהוא מעבר למילים, וגם לרצון עז ללמוד ולהתקרב לשפות אחרות, דבר מבורך וחשוב מבחינתנו".
מה הולך להיות במסיבת "פירות העונה"?
"באירוע 'בת בית' תהיה לנו הזדמנות מיוחדת לחשוף חומרים חדשים של 'סיסטם עאלי', לצד יצירות ביכורים של הרכבי הנוער, כולל שיתופי פעולה ראשונים מסוגם. לצד ההופעות המוזיקליות יהיו הקראות שירה וקטעי ספוקן וורד, הקרנות קליפים, תערוכה וחוברות שירה".
"בת בית #1" – מסיבת פירות העונה, 25.1, ראשון, 18:00, מתחם ניצנה, בת ים