מוזיקה היוונית תופסת מקום של כבוד בתרבות הישראלית. די אם נזכיר את אריס סאן, שפתח את השיבר, ועד אחרוני הרוניוסים. כעת, יתקיים בבית אבי חי מופע מיוחד המבוסס על לחנים יווניים וטקסטים מקוריים בעברית, המציגים את הקשר המוזיקלי חוצה הגבולות בין ישראל ויוון: מאביהו מדינה עד יהודה פוליקר, מנעמי שמר עד יעקב גלעד - עשרות שירים יווניים שהפכו לקלאסיקות ישראליות.
את האירוע תוביל להקת "פרח אדום" בהנהגתו של תומר כץ, הפורט על עוד ובוזוקי, כמו גם כותב ושר טקסטים מקוריים. הלהקה, המתמחה בסגנון מוזיקת הרמבטיקו היוונית, תארח את הגיטרה החשמלית של יהודה קיסר ושירתו של דקלון.
יהודה קיסר (62) נחשב לאחד הנגנים הבולטים במוזיקה הים תיכונית הישראלית, והצליל המיוחד שהצליח להפיק מהגיטרה החשמלית משלב בין רוק, מזרחית ויוונית. קיסר ניגן בזמנו עם דקלון בלהקת "צלילי הכרם" - לפני שערק ללהקת "העוד". יחד ינעימו קיסר ודקלון במוזיקה יוונית ייחודית שתקשור בין עבר להווה עם צלילים מוכרים יותר ומוכרים פחות, ויספרו את הסיפורים מאחורי השירים.
יהודה, התגעגעת לעמוד על הבמה עם דקלון?
"תשמע, אני ודקלון חברים כל כך הרבה שנים, והופענו כל כך הרבה פעמים ביחד, שבאמת אין מה לדבר. להקת 'פרח אדום' פנו אלינו כדי שנעשה יחד שילוב של שירים יווניים, שהפכו במשך השנים לשירים בעברית. הרי מוזיקלית ישראל ויוון קרובות מאוד, ויש הרבה שיתופי פעולה. מאות שירים ישראליים נעשו בשיטה של לקחת לחן יווני ולכתוב לו מילים בעברית. וגם ההפך. את 'שבחי ירושלים', למשל, היוונים לקחו מאיתנו והפכו אותו ללהיט ביוון".
מה תשירו על הבמה?
"לא הרבה יודעים, אבל אני ודקלון היינו הראשונים בארץ שעשינו מוזיקה יוונית. אני בצלילי העוד ודקלון בצלילי הכרם. על הבמה נעשה את השירים מהתקופה ההיא, כמו 'רעיה' שאביהו מדינה כתב על לחן יווני, או 'הקולות של פיראוס' של חיים משה".
בשנים האחרונות עלה לכותרות שמו של קיסר בעיקר בהקשר לקשיים כלכליים, כשתקופה מסוימת נאלץ לישון במכונית. "סיימתי עם החובות, ואפשר להגיד שהתקופה הקשה מאחורי", הוא נאנח. "המצב שלי עדיין לא הכי טוב, אבל הוא משתפר. לצערי, אי אפשר להתפרנס בכבוד ממוזיקה בישראל, ורק יחידי סגולה מצליחים באמת. הרבה אמנים מהתקופה שלי, כמו מירי אלוני ונחצ'ה היימן, שמשאירים אחריהם יצירות נצח, נשארו בלי כסף וצריכים להיעזר בחברים".
מי אשם בכך לדעתך?
"אני לא מחפש אשמים. העובדה היא שכל החיים שלך היית אמן וחיית מזה בכבוד, ואז פתאום המציאות מתהפכת עליך. תוכניות הריאליטי מייצרות אמנים חדשים בלי הפסקה, ומטבע הדברים שוכחים את האמנים הוותיקים. זה מאוד מצער, ומן הסתם התוכניות האלה פסולות בעיני. זה רץ כבר מעל עשר שנים. כמה זמרים אתה מכיר שיצאו מהריאליטי? שלושה? ארבעה? אנשים שאתה באמת שומע עליהם. קח, לדוגמה, את בועז מעודה. הוא נעלם ולא מתעסק יותר במוזיקה. אי אפשר לקחת אדם שלא בא מהעולם הזה ולהפוך אותו ביום אחד לזמר. זה כמו לקחת חייל בבקו"ם, וחודש אחרי זה לשים אותו בתפקיד הרמטכ"ל. אין בזה היגיון וזה פוגע בנו, האמנים הוותיקים. אבל אני אתגבר. אני מהשורדים".
הבנתי שהקמת להקה חדשה בשם "יהודה והקיסרים".
"אחרי 50 שנה על במות, ואחרי שעברתי הכל מהכל, החלטתי לעשות מחזמר שיתאר את כל הדרך שעברה המוזיקה המזרחית. אספתי חמישה אנשים מוכשרים, ואנחנו בעיצומן של החזרות. כבר עשינו כמה הופעות ביחד, כשבין השירים אני עושה קטעי קישור, מדבר על ההיסטוריה ועל התקופה שממנה בא השיר".
איך נולד הרעיון?
"הפריע לי שיש שני מחנות של מוזיקה בארץ. מדובר במחנות שונים לאותם אנשים בעצם. הרי כולנו ילידי הארץ, ויש ריחוק בין מזרח למערב. אז שילבתי בין המזרח למערב. הכנסתי רוק למוזיקה המזרחית. ל'בדד' נתתי את הפתיחה של 'ארץ השמש העולה', ואת Smoke on The Water של דיפ פרפל חיברתי ל'חנהל'ה התבלבלה'".
"יוון והקשר הישראלי", 28.1, חמישי, 20:30, בית אבי חי, ירושלים