אום כולתום, היא שם נרדף למוזיקה ערבית בכלל ולמוזיקה המצרית בפרט. אך כמו בכל סיפור סינדרלה, גם הסיפור של אום כולתום התחיל כך שאיש לא יכול היה לצפות את שיאו וסופו. היא נולדה בשנת 1904 למשפחה ענייה בשם פאטמה איבראהים אל-בלתאגי. אביה, האימם של המסגד בתמאי-א-זהרייה, כינה אותה "אום כולתום", כשמה של ביתו השלישית של הנביא מוחמד.
אום כולתום הופיעה לראשונה בגיל 12. מי שגילה אותה היה אביה, שבעצמו שר באירועים דתיים. הבת הצטרפה אל אביה בהופעותיו ומטעמי צניעות שרה את הטקסטים הדתיים כשהיא מחופשת לנער. בגיל 16 בלבד פגש בה השייח' מוחמד אבו – עלא, שהיה באותה התקופה המלחין הגדול במצריים. השייח' הפך למורה מוזיקלי לנערת הפלא ואף הלחין את שיריה.
בהמשך פגשה אום כולתום שורה ארוכה של יוצרים מצריים בכירים שכתבו והלחינו עבורה עשרות שירי אהבה ובלדות. המוכר והגדול מכולם היה שירו של אחמד ראמי, עינתה אומרי. בזמן זה, שנות ה – 20 של המאה הקודמת, הפכה אום כולתום לגדולה והחשובה בזמרות מצריים.
כוכב המזרח, כפי שכונתה אום כולתום, ניסתה את מזלה גם במשחק, אך פרשה במהרה, לאחר שהבינה כי עליה להתרכז במוזיקה. היא הופיעה במספר אירועים מרכזיים בתולדות מצריים דוגמת הכתרתו של אחרון מלכי מצריים, המלך פארוק והייתה הזמרת הראשונה שקונצרט שלה שודר ברדיו המצרי.
אום כולתום הייתה חולה במחלות רבות בהן מחלת עיניים וגידול שהוסר ממיתרי הקול. מחלת הכליות ממנה סבלה החריפה ואילצה אותה לעזוב, בשנת 1973, את מצריים ולקבל טיפול בארצות – הברית. בשנת 1975 שבה אום כולתום למולדתה לביקור. אך מצבה התדרדר במהירות והיא התאשפזה בבית - חולים בקהיר. שעות אחר – כך, מתה. בדרכה האחרונה ליוו אותה ארבעה מיליון מצרים. עד כה לא כמה זרמת שערערה את מעמדתה כגדולה שבזמרות המצריות.